1.1  Gesicht Jesajas, des Sohnes des Amoz, das er geschaut hat über Juda und Jerusalem in den Tagen Ussijas, Jotams, Ahas' und Hiskias, der Könige von Juda: 1.2  Höret, ihr Himmel, nimm zu Ohren, o Erde; denn der HERR hat gesprochen: Ich habe Kinder großgezogen und erhöht, und sie sind von mir abgefallen. 1.3  Ein Ochs kennt seinen Besitzer, ein Esel die Krippe seines Herrn; Israel kennt ihn nicht, mein Volk unterscheidet nicht. 1.4  Wehe dem sündigen Volk, dem schuldbeladenen Geschlecht! Same der Übeltäter, Kinder des Verderbens! Sie verlassen den HERRN, lästern den Heiligen Israels, weichen zurück. 1.5  Was soll man euch noch weiter schlagen, da ihr fortfahret, abtrünnig zu sein? Das ganze Haupt ist krank, das ganze Herz ist verderbt. 1.6  Von der Fußsohle bis zum Scheitel ist nichts Unversehrtes an ihm, sondern klaffende Wunden und Striemen und frische Beulen, die nicht ausgedrückt, noch verbunden, noch mit Öl gelindert sind. 1.7  Euer Land ist verwüstet, eure Städte sind mit Feuer verbrannt, Fremde fressen euer Land vor euren Augen, und es ist verwüstet, wie von Fremden verheert. 1.8  Und die Tochter Zion ist übriggeblieben wie eine Hütte im Weinberg, wie ein Wachthäuschen im Gurkenfeld, wie eine belagerte Stadt. 1.9  Hätte uns der HERR der Heerscharen nicht einen Rest übriggelassen, so wären wir bald wie Sodom und gleich wie Gomorra geworden! 1.10  Höret das Wort des HERRN, ihr Fürsten von Sodom! Nimm zu Ohren das Gesetz unsres Gottes, du Volk von Gomorra! 1.11  Was soll mir die Menge eurer Opfer? spricht der HERR. Ich bin satt der Brandopfer von Widdern und des Fettes der Mastkälber! Blut der Farren, Lämmer und Böcke begehre ich nicht! 1.12  Wenn ihr kommt, um vor meinem Angesicht zu erscheinen, wer fordert solches von euren Händen, daß ihr meine Vorhöfe zertretet? 1.13  Bringet nicht mehr vergebliches Speisopfer! Räucherwerk ist mir ein Greuel! Neumond und Sabbat, Versammlung halten, Frevel und Festgedränge mag ich nicht! 1.14  Eure Neumonde und Festzeiten haßt meine Seele, sie sind mir zur Last geworden; ich kann sie nicht mehr ertragen. 1.15  Und wenn ihr eure Hände ausbreitet, verhülle ich meine Augen vor euch, und wenn ihr auch noch so viel betet, höre ich doch nicht; denn eure Hände sind voll Blut! 1.16  Waschet, reiniget euch! Tut das Böse, das ihr getan habt, von meinen Augen hinweg, höret auf, übelzutun! 1.17  Lernet Gutes tun, erforschet das Recht, bestrafet den Gewalttätigen, schaffet den Waislein Recht, führet die Sache der Witwe! 1.18  Kommt doch, wir wollen miteinander rechten, spricht der HERR: Wenn eure Sünden wie Scharlach sind, sollen sie weiß werden wie der Schnee; wenn sie rot sind wie Purpur, sollen sie wie Wolle werden. 1.19  Seid ihr willig und gehorsam, so sollt ihr das Gut des Landes essen; 1.20  weigert ihr euch aber und seid widerspenstig, so sollt ihr vom Schwerte gefressen werden! Ja, der Mund des HERRN hat es gesprochen. 1.21  Wie ist die fromme Stadt zur Dirne geworden? Sie war voll Recht; Gerechtigkeit wohnte in ihr, nun aber Mörder! 1.22  Dein Silber ist zu Schlacken geworden und dein edler Wein mit Wasser verfälscht. 1.23  Deine Vorgesetzten sind Widerspenstige und Diebsgesellen; sie nehmen alle gern Geschenke und jagen nach Belohnung; der Waise schaffen sie nicht Recht, und der Witwen Sache kommt nicht vor sie. 1.24  Darum spricht der Herrscher, der HERR der Heerscharen, der Mächtige Israels, also: Wehe, ich will mir Genugtuung verschaffen von meinen Feinden und mich rächen an meinen Widersachern; 1.25  und ich will meine Hand an dich legen und mit Laugensalz dich von deinen Schlacken läutern und all dein Blei wegschaffen; 1.26  und ich werde deine Richter wieder machen, wie sie ursprünglich waren, und deine Ratsherren wie am Anfang; darnach wirst du genannt werden die gerechte Stadt, die fromme Stadt. 1.27  Zion wird durch Recht erlöst werden und ihre Wiederkehrenden durch Gerechtigkeit; 1.28  aber der Zusammenbruch der Übertreter und Sünder kommt zumal, und die den HERRN verlassen, kommen um. 1.29  Denn sie werden zuschanden an den Eichen, an denen ihr Lust hattet, und ihr sollt schamrot werden wegen der Gärten, die ihr erwählt habt; 1.30  denn ihr werdet sein wie eine Eiche, deren Laub verwelkt, und wie ein Garten, der ohne Wasser ist; 1.31  und der Starke wird zum Werg und sein Tun zum Funken, und beide werden miteinander brennen, daß niemand löschen wird.

1.1  ὅρασις ἣν εἶδεν ησαιας υἱὸς αμως ἣν εἶδεν κατὰ τῆς ιουδαίας καὶ κατὰ ιερουσαλημ ἐν βασιλείᾳ οζιου καὶ ιωαθαμ καὶ αχαζ καὶ εζεκιου οἳ ἐβασίλευσαν τῆς ιουδαίας 1.2  ἄκουε οὐρανέ καὶ ἐνωτίζου γῆ ὅτι κύριος ἐλάλησεν υἱοὺς ἐγέννησα καὶ ὕψωσα αὐτοὶ δέ με ἠθέτησαν 1.3  ἔγνω βοῦς τὸν κτησάμενον καὶ ὄνος τὴν φάτνην τοῦ κυρίου αὐτοῦ ισραηλ δέ με οὐκ ἔγνω καὶ ὁ λαός με οὐ συνῆκεν 1.4  οὐαὶ ἔθνος ἁμαρτωλόν λαὸς πλήρης ἁμαρτιῶν σπέρμα πονηρόν υἱοὶ ἄνομοι ἐγκατελίπατε τὸν κύριον καὶ παρωργίσατε τὸν ἅγιον τοῦ ισραηλ 1.5  τί ἔτι πληγῆτε προστιθέντες ἀνομίαν πᾶσα κεφαλὴ εἰς πόνον καὶ πᾶσα καρδία εἰς λύπην 1.6  ἀπὸ ποδῶν ἕως κεφαλῆς οὔτε τραῦμα οὔτε μώλωψ οὔτε πληγὴ φλεγμαίνουσα οὐκ ἔστιν μάλαγμα ἐπιθεῖναι οὔτε ἔλαιον οὔτε καταδέσμους 1.7  ἡ γῆ ὑμῶν ἔρημος αἱ πόλεις ὑμῶν πυρίκαυστοι τὴν χώραν ὑμῶν ἐνώπιον ὑμῶν ἀλλότριοι κατεσθίουσιν αὐτήν καὶ ἠρήμωται κατεστραμμένη ὑπὸ λαῶν ἀλλοτρίων 1.8  ἐγκαταλειφθήσεται ἡ θυγάτηρ σιων ὡς σκηνὴ ἐν ἀμπελῶνι καὶ ὡς ὀπωροφυλάκιον ἐν σικυηράτῳ ὡς πόλις πολιορκουμένη 1.9  καὶ εἰ μὴ κύριος σαβαωθ ἐγκατέλιπεν ἡμῖν σπέρμα ὡς σοδομα ἂν ἐγενήθημεν καὶ ὡς γομορρα ἂν ὡμοιώθημεν 1.10  ἀκούσατε λόγον κυρίου ἄρχοντες σοδομων προσέχετε νόμον θεοῦ λαὸς γομορρας 1.11  τί μοι πλῆθος τῶν θυσιῶν ὑμῶν λέγει κύριος πλήρης εἰμὶ ὁλοκαυτωμάτων κριῶν καὶ στέαρ ἀρνῶν καὶ αἷμα ταύρων καὶ τράγων οὐ βούλομαι 1.12  οὐδ' ἐὰν ἔρχησθε ὀφθῆναί μοι τίς γὰρ ἐξεζήτησεν ταῦτα ἐκ τῶν χειρῶν ὑμῶν πατεῖν τὴν αὐλήν μου 1.13  οὐ προσθήσεσθε ἐὰν φέρητε σεμίδαλιν μάταιον θυμίαμα βδέλυγμά μοί ἐστιν τὰς νουμηνίας ὑμῶν καὶ τὰ σάββατα καὶ ἡμέραν μεγάλην οὐκ ἀνέχομαι νηστείαν καὶ ἀργίαν 1.14  καὶ τὰς νουμηνίας ὑμῶν καὶ τὰς ἑορτὰς ὑμῶν μισεῖ ἡ ψυχή μου ἐγενήθητέ μοι εἰς πλησμονήν οὐκέτι ἀνήσω τὰς ἁμαρτίας ὑμῶν 1.15  ὅταν τὰς χεῖρας ἐκτείνητε πρός με ἀποστρέψω τοὺς ὀφθαλμούς μου ἀφ' ὑμῶν καὶ ἐὰν πληθύνητε τὴν δέησιν οὐκ εἰσακούσομαι ὑμῶν αἱ γὰρ χεῖρες ὑμῶν αἵματος πλήρεις 1.16  λούσασθε καθαροὶ γένεσθε ἀφέλετε τὰς πονηρίας ἀπὸ τῶν ψυχῶν ὑμῶν ἀπέναντι τῶν ὀφθαλμῶν μου παύσασθε ἀπὸ τῶν πονηριῶν ὑμῶν 1.17  μάθετε καλὸν ποιεῖν ἐκζητήσατε κρίσιν ῥύσασθε ἀδικούμενον κρίνατε ὀρφανῷ καὶ δικαιώσατε χήραν 1.18  καὶ δεῦτε καὶ διελεγχθῶμεν λέγει κύριος καὶ ἐὰν ὦσιν αἱ ἁμαρτίαι ὑμῶν ὡς φοινικοῦν ὡς χιόνα λευκανῶ ἐὰν δὲ ὦσιν ὡς κόκκινον ὡς ἔριον λευκανῶ 1.19  καὶ ἐὰν θέλητε καὶ εἰσακούσητέ μου τὰ ἀγαθὰ τῆς γῆς φάγεσθε 1.20  ἐὰν δὲ μὴ θέλητε μηδὲ εἰσακούσητέ μου μάχαιρα ὑμᾶς κατέδεται τὸ γὰρ στόμα κυρίου ἐλάλησεν ταῦτα 1.21  πῶς ἐγένετο πόρνη πόλις πιστὴ σιων πλήρης κρίσεως ἐν ᾗ δικαιοσύνη ἐκοιμήθη ἐν αὐτῇ νῦν δὲ φονευταί 1.22  τὸ ἀργύριον ὑμῶν ἀδόκιμον οἱ κάπηλοί σου μίσγουσι τὸν οἶνον ὕδατι 1.23  οἱ ἄρχοντές σου ἀπειθοῦσιν κοινωνοὶ κλεπτῶν ἀγαπῶντες δῶρα διώκοντες ἀνταπόδομα ὀρφανοῖς οὐ κρίνοντες καὶ κρίσιν χηρῶν οὐ προσέχοντες 1.24  διὰ τοῦτο τάδε λέγει ὁ δεσπότης κύριος σαβαωθ οὐαὶ οἱ ἰσχύοντες ισραηλ οὐ παύσεται γάρ μου ὁ θυμὸς ἐν τοῖς ὑπεναντίοις καὶ κρίσιν ἐκ τῶν ἐχθρῶν μου ποιήσω 1.25  καὶ ἐπάξω τὴν χεῖρά μου ἐπὶ σὲ καὶ πυρώσω σε εἰς καθαρόν τοὺς δὲ ἀπειθοῦντας ἀπολέσω καὶ ἀφελῶ πάντας ἀνόμους ἀπὸ σοῦ καὶ πάντας ὑπερηφάνους ταπεινώσω 1.26  καὶ ἐπιστήσω τοὺς κριτάς σου ὡς τὸ πρότερον καὶ τοὺς συμβούλους σου ὡς τὸ ἀπ' ἀρχῆς καὶ μετὰ ταῦτα κληθήσῃ πόλις δικαιοσύνης μητρόπολις πιστὴ σιων 1.27  καὶ ἐπιστήσω τοὺς κριτάς σου ὡς τὸ πρότερον καὶ τοὺς συμβούλους σου ὡς τὸ ἀπ' ἀρχῆς καὶ μετὰ ταῦτα κληθήσῃ πόλις δικαιοσύνης μητρόπολις πιστὴ σιων μετὰ γὰρ κρίματος σωθήσεται ἡ αἰχμαλωσία αὐτῆς καὶ μετὰ ἐλεημοσύνης 1.28  καὶ συντριβήσονται οἱ ἄνομοι καὶ οἱ ἁμαρτωλοὶ ἅμα καὶ οἱ ἐγκαταλείποντες τὸν κύριον συντελεσθήσονται 1.29  διότι αἰσχυνθήσονται ἐπὶ τοῖς εἰδώλοις αὐτῶν ἃ αὐτοὶ ἠβούλοντο καὶ ἐπῃσχύνθησαν ἐπὶ τοῖς κήποις αὐτῶν ἃ ἐπεθύμησαν 1.30  ἔσονται γὰρ ὡς τερέβινθος ἀποβεβληκυῖα τὰ φύλλα καὶ ὡς παράδεισος ὕδωρ μὴ ἔχων 1.31  καὶ ἔσται ἡ ἰσχὺς αὐτῶν ὡς καλάμη στιππύου καὶ αἱ ἐργασίαι αὐτῶν ὡς σπινθῆρες πυρός καὶ κατακαυθήσονται οἱ ἄνομοι καὶ οἱ ἁμαρτωλοὶ ἅμα καὶ οὐκ ἔσται ὁ σβέσων

1.1  orasis ehn eiden ehsaias yios amohs ehn eiden kata tehs ioydaias kai kata ieroysalehm en basileia ozioy kai iohatham kai achaz kai ezekioy oi ebasileysan tehs ioydaias 1.2  akoye oyrane kai enohtizoy geh oti kyrios elalehsen yioys egennehsa kai ypsohsa aytoi de me ehthetehsan 1.3  egnoh boys ton ktehsamenon kai onos tehn phatnehn toy kyrioy aytoy israehl de me oyk egnoh kai o laos me oy synehken 1.4  oyai ethnos amartohlon laos plehrehs amartiohn sperma ponehron yioi anomoi egkatelipate ton kyrion kai parohrgisate ton agion toy israehl 1.5  ti eti plehgehte prostithentes anomian pasa kephaleh eis ponon kai pasa kardia eis lypehn 1.6  apo podohn eohs kephalehs oyte trayma oyte mohlohps oyte plehgeh phlegmainoysa oyk estin malagma epitheinai oyte elaion oyte katadesmoys 1.7  eh geh ymohn erehmos ai poleis ymohn pyrikaystoi tehn chohran ymohn enohpion ymohn allotrioi katesthioysin aytehn kai ehrehmohtai katestrammeneh ypo laohn allotriohn 1.8  egkataleiphthehsetai eh thygatehr siohn ohs skehneh en ampelohni kai ohs opohrophylakion en sikyehratoh ohs polis poliorkoymeneh 1.9  kai ei meh kyrios sabaohth egkatelipen ehmin sperma ohs sodoma an egenehthehmen kai ohs gomorra an ohmoiohthehmen 1.10  akoysate logon kyrioy archontes sodomohn prosechete nomon theoy laos gomorras 1.11  ti moi plehthos tohn thysiohn ymohn legei kyrios plehrehs eimi olokaytohmatohn kriohn kai stear arnohn kai aima tayrohn kai tragohn oy boylomai 1.12  oyd' ean erchehsthe ophthehnai moi tis gar exezehtehsen tayta ek tohn cheirohn ymohn patein tehn aylehn moy 1.13  oy prosthehsesthe ean pherehte semidalin mataion thymiama bdelygma moi estin tas noymehnias ymohn kai ta sabbata kai ehmeran megalehn oyk anechomai nehsteian kai argian 1.14  kai tas noymehnias ymohn kai tas eortas ymohn misei eh psycheh moy egenehthehte moi eis plehsmonehn oyketi anehsoh tas amartias ymohn 1.15  otan tas cheiras ekteinehte pros me apostrepsoh toys ophthalmoys moy aph' ymohn kai ean plehthynehte tehn deehsin oyk eisakoysomai ymohn ai gar cheires ymohn aimatos plehreis 1.16  loysasthe katharoi genesthe aphelete tas ponehrias apo tohn psychohn ymohn apenanti tohn ophthalmohn moy paysasthe apo tohn ponehriohn ymohn 1.17  mathete kalon poiein ekzehtehsate krisin rysasthe adikoymenon krinate orphanoh kai dikaiohsate chehran 1.18  kai deyte kai dielegchthohmen legei kyrios kai ean ohsin ai amartiai ymohn ohs phoinikoyn ohs chiona leykanoh ean de ohsin ohs kokkinon ohs erion leykanoh 1.19  kai ean thelehte kai eisakoysehte moy ta agatha tehs gehs phagesthe 1.20  ean de meh thelehte mehde eisakoysehte moy machaira ymas katedetai to gar stoma kyrioy elalehsen tayta 1.21  pohs egeneto porneh polis pisteh siohn plehrehs kriseohs en eh dikaiosyneh ekoimehtheh en ayteh nyn de phoneytai 1.22  to argyrion ymohn adokimon oi kapehloi soy misgoysi ton oinon ydati 1.23  oi archontes soy apeithoysin koinohnoi kleptohn agapohntes dohra diohkontes antapodoma orphanois oy krinontes kai krisin chehrohn oy prosechontes 1.24  dia toyto tade legei o despotehs kyrios sabaohth oyai oi ischyontes israehl oy paysetai gar moy o thymos en tois ypenantiois kai krisin ek tohn echthrohn moy poiehsoh 1.25  kai epaxoh tehn cheira moy epi se kai pyrohsoh se eis katharon toys de apeithoyntas apolesoh kai apheloh pantas anomoys apo soy kai pantas yperehphanoys tapeinohsoh 1.26  kai epistehsoh toys kritas soy ohs to proteron kai toys symboyloys soy ohs to ap' archehs kai meta tayta klehthehseh polis dikaiosynehs mehtropolis pisteh siohn 1.27  kai epistehsoh toys kritas soy ohs to proteron kai toys symboyloys soy ohs to ap' archehs kai meta tayta klehthehseh polis dikaiosynehs mehtropolis pisteh siohn meta gar krimatos sohthehsetai eh aichmalohsia aytehs kai meta eleehmosynehs 1.28  kai syntribehsontai oi anomoi kai oi amartohloi ama kai oi egkataleipontes ton kyrion syntelesthehsontai 1.29  dioti aischynthehsontai epi tois eidohlois aytohn a aytoi ehboylonto kai epehschynthehsan epi tois kehpois aytohn a epethymehsan 1.30  esontai gar ohs terebinthos apobeblehkyia ta phylla kai ohs paradeisos ydohr meh echohn 1.31  kai estai eh ischys aytohn ohs kalameh stippyoy kai ai ergasiai aytohn ohs spinthehres pyros kai katakaythehsontai oi anomoi kai oi amartohloi ama kai oyk estai o sbesohn

1.1  חֲזֹון יְשַׁעְיָהוּ בֶן־אָמֹוץ אֲשֶׁר חָזָה עַל־יְהוּדָה וִירוּשָׁלִָם בִּימֵי עֻזִּיָּהוּ יֹותָם אָחָז יְחִזְקִיָּהוּ מַלְכֵי יְהוּדָה׃ 1.2  שִׁמְעוּ שָׁמַיִם וְהַאֲזִינִי אֶרֶץ כִּי יְהוָה דִּבֵּר בָּנִים גִּדַּלְתִּי וְרֹומַמְתִּי וְהֵם פָּשְׁעוּ בִי׃ 1.3  יָדַע שֹׁור קֹנֵהוּ וַחֲמֹור אֵבוּס בְּעָלָיו יִשְׂרָאֵל לֹא יָדַע עַמִּי לֹא הִתְבֹּונָן׃ 1.4  הֹוי ׀ גֹּוי חֹטֵא עַם כֶּבֶד עָוֹן זֶרַע מְרֵעִים בָּנִים מַשְׁחִיתִים עָזְבוּ אֶת־יְהוָה נִאֲצוּ אֶת־קְדֹושׁ יִשְׂרָאֵל נָזֹרוּ אָחֹור׃ 1.5  עַל מֶה תֻכּוּ עֹוד תֹּוסִיפוּ סָרָה כָּל־רֹאשׁ לָחֳלִי וְכָל־לֵבָב דַּוָּי׃ 1.6  מִכַּף־רֶגֶל וְעַד־רֹאשׁ אֵין־בֹּו מְתֹם פֶּצַע וְחַבּוּרָה וּמַכָּה טְרִיָּה לֹא־זֹרוּ וְלֹא חֻבָּשׁוּ וְלֹא רֻכְּכָה בַּשָּׁמֶן׃ 1.7  אַרְצְכֶם שְׁמָמָה עָרֵיכֶם שְׂרֻפֹות אֵשׁ אַדְמַתְכֶם לְנֶגְדְּכֶם זָרִים אֹכְלִים אֹתָהּ וּשְׁמָמָה כְּמַהְפֵּכַת זָרִים׃ 1.8  וְנֹותְרָה בַת־צִיֹּון כְּסֻכָּה בְכָרֶם כִּמְלוּנָה בְמִקְשָׁה כְּעִיר נְצוּרָה׃ 1.9  לוּלֵי יְהוָה צְבָאֹות הֹותִיר לָנוּ שָׂרִיד כִּמְעָט כִּסְדֹם הָיִינוּ לַעֲמֹרָה דָּמִינוּ׃ ס 1.10  שִׁמְעוּ דְבַר־יְהוָה קְצִינֵי סְדֹם הַאֲזִינוּ תֹּורַת אֱלֹהֵינוּ עַם עֲמֹרָה׃ 1.11  לָמָּה־לִּי רֹב־זִבְחֵיכֶם יֹאמַר יְהוָה שָׂבַעְתִּי עֹלֹות אֵילִים וְחֵלֶב מְרִיאִים וְדַם פָּרִים וּכְבָשִׂים וְעַתּוּדִים לֹא חָפָצְתִּי׃ 1.12  כִּי תָבֹאוּ לֵרָאֹות פָּנָי מִי־בִקֵּשׁ זֹאת מִיֶּדְכֶם רְמֹס חֲצֵרָי׃ 1.13  לֹא תֹוסִיפוּ הָבִיא מִנְחַת־שָׁוְא קְטֹרֶת תֹּועֵבָה הִיא לִי חֹדֶשׁ וְשַׁבָּת קְרֹא מִקְרָא לֹא־אוּכַל אָוֶן וַעֲצָרָה׃ 1.14  חָדְשֵׁיכֶם וּמֹועֲדֵיכֶם שָׂנְאָה נַפְשִׁי הָיוּ עָלַי לָטֹרַח נִלְאֵיתִי נְשֹׂא׃ 1.15  וּבְפָרִשְׂכֶם כַּפֵּיכֶם אַעְלִים עֵינַי מִכֶּם גַּם כִּי־תַרְבּוּ תְפִלָּה אֵינֶנִּי שֹׁמֵעַ יְדֵיכֶם דָּמִים מָלֵאוּ׃ 1.16  רַחֲצוּ הִזַּכּוּ הָסִירוּ רֹעַ מַעַלְלֵיכֶם מִנֶּגֶד עֵינָי חִדְלוּ הָרֵעַ׃ 1.17  לִמְדוּ הֵיטֵב דִּרְשׁוּ מִשְׁפָּט אַשְּׁרוּ חָמֹוץ שִׁפְטוּ יָתֹום רִיבוּ אַלְמָנָה׃ ס 1.18  לְכוּ־נָא וְנִוָּכְחָה יֹאמַר יְהוָה אִם־יִהְיוּ חֲטָאֵיכֶם כַּשָּׁנִים כַּשֶּׁלֶג יַלְבִּינוּ אִם־יַאְדִּימוּ כַתֹּולָע כַּצֶּמֶר יִהְיוּ׃ 1.19  אִם־תֹּאבוּ וּשְׁמַעְתֶּם טוּב הָאָרֶץ תֹּאכֵלוּ׃ 1.20  וְאִם־תְּמָאֲנוּ וּמְרִיתֶם חֶרֶב תְּאֻכְּלוּ כִּי פִּי יְהוָה דִּבֵּר׃ ס 1.21  אֵיכָה הָיְתָה לְזֹונָה קִרְיָה נֶאֱמָנָה מְלֵאֲתִי מִשְׁפָּט צֶדֶק יָלִין בָּהּ וְעַתָּה מְרַצְּחִים׃ 1.22  כַּסְפֵּךְ הָיָה לְסִיגִים סָבְאֵךְ מָהוּל בַּמָּיִם׃ 1.23  שָׂרַיִךְ סֹורְרִים וְחַבְרֵי גַּנָּבִים כֻּלֹּו אֹהֵב שֹׁחַד וְרֹדֵף שַׁלְמֹנִים יָתֹום לֹא יִשְׁפֹּטוּ וְרִיב אַלְמָנָה לֹא־יָבֹוא אֲלֵיהֶם׃ פ 1.24  לָכֵן נְאֻם הָאָדֹון יְהוָה צְבָאֹות אֲבִיר יִשְׂרָאֵל הֹוי אֶנָּחֵם מִצָּרַי וְאִנָּקְמָה מֵאֹויְבָי׃ 1.25  וְאָשִׁיבָה יָדִי עָלַיִךְ וְאֶצְרֹף כַּבֹּר סִיגָיִךְ וְאָסִירָה כָּל־בְּדִילָיִךְ׃ 1.26  וְאָשִׁיבָה שֹׁפְטַיִךְ כְּבָרִאשֹׁנָה וְיֹעֲצַיִךְ כְּבַתְּחִלָּה אַחֲרֵי־כֵן יִקָּרֵא לָךְ עִיר הַצֶּדֶק קִרְיָה נֶאֱמָנָה׃ 1.27  צִיֹּון בְּמִשְׁפָּט תִּפָּדֶה וְשָׁבֶיהָ בִּצְדָקָה׃ 1.28  וְשֶׁבֶר פֹּשְׁעִים וְחַטָּאִים יַחְדָּו וְעֹזְבֵי יְהוָה יִכְלוּ׃ 1.29  כִּי יֵבֹשׁוּ מֵאֵילִים אֲשֶׁר חֲמַדְתֶּם וְתַחְפְּרוּ מֵהַגַּנֹּות אֲשֶׁר בְּחַרְתֶּם׃ 1.30  כִּי תִהְיוּ כְּאֵלָה נֹבֶלֶת עָלֶהָ וּכְגַנָּה אֲשֶׁר־מַיִם אֵין לָהּ׃ 1.31  וְהָיָה הֶחָסֹן לִנְעֹרֶת וּפֹעֲלֹו לְנִיצֹוץ וּבָעֲרוּ שְׁנֵיהֶם יַחְדָּו וְאֵין מְכַבֶּה׃ ס

1.1  hazown jxxaOjaaHw baen-Aaamowc Aaxxaer haazaaH Oal-jHwdaaH wijrwxxaalaaim bijmej OuzijaaHw jowtaam Aaahaaz jhizqijaaHw malkej jHwdaaH׃ 1.2  xximOw xxaamajim wHaAazijnij Aaeraec kij jHwaaH diber baanijm gidaltij wrowmamtij wHem paaxxOw bij׃ 1.3  jaadaO xxowr qoneHw wahamowr Aebws bOaalaajw jixraaAel loA jaadaO Oamij loA Hitbownaan׃ 1.4  Howj gowj hoTeA Oam kaebaed Oaawon zaeraO mreOijm baanijm maxxhijtijm Oaazbw Aaet-jHwaaH niAacw Aaet-qdowxx jixraaAel naazorw Aaahowr׃ 1.5  Oal maeH tukw Oowd towsijpw saaraaH kaal-roAxx laahaalij wkaal-lebaab dawaaj׃ 1.6  mikap-raegael wOad-roAxx Aejn-bow mtom paecaO whabwraaH wmakaaH TrijaaH loA-zorw wloA hubaaxxw wloA rukkaaH baxxaamaen׃ 1.7  Aarckaem xxmaamaaH Oaarejkaem xrupowt Aexx Aadmatkaem lnaegdkaem zaarijm Aoklijm AotaaH wxxmaamaaH kmaHpekat zaarijm׃ 1.8  wnowtraaH bat-cijown ksukaaH bkaaraem kimlwnaaH bmiqxxaaH kOijr ncwraaH׃ 1.9  lwlej jHwaaH cbaaAowt Howtijr laanw xaarijd kimOaaT kisdom Haajijnw laOamoraaH daamijnw׃ s 1.10  xximOw dbar-jHwaaH qcijnej sdom HaAazijnw towrat AaeloHejnw Oam OamoraaH׃ 1.11  laamaaH-lij rob-zibhejkaem joAmar jHwaaH xaabaOtij Oolowt Aejlijm whelaeb mrijAijm wdam paarijm wkbaaxijm wOatwdijm loA haapaactij׃ 1.12  kij taaboAw leraaAowt paanaaj mij-biqexx zoAt mijaedkaem rmos haceraaj׃ 1.13  loA towsijpw HaabijA minhat-xxaawA qToraet towOebaaH HijA lij hodaexx wxxabaat qroA miqraaA loA-Awkal Aaawaen waOacaaraaH׃ 1.14  haadxxejkaem wmowOadejkaem xaanAaaH napxxij Haajw Oaalaj laaTorah nilAejtij nxoA׃ 1.15  wbpaarixkaem kapejkaem AaOlijm Oejnaj mikaem gam kij-tarbw tpilaaH Aejnaenij xxomeOa jdejkaem daamijm maaleAw׃ 1.16  rahacw Hizakw Haasijrw roOa maOallejkaem minaegaed Oejnaaj hidlw HaareOa׃ 1.17  limdw HejTeb dirxxw mixxpaaT Aaxxrw haamowc xxipTw jaatowm rijbw AalmaanaaH׃ s 1.18  lkw-naaA wniwaakhaaH joAmar jHwaaH Aim-jiHjw haTaaAejkaem kaxxaanijm kaxxaelaeg jalbijnw Aim-jaAdijmw katowlaaO kacaemaer jiHjw׃ 1.19  Aim-toAbw wxxmaOtaem Twb HaaAaaraec toAkelw׃ 1.20  wAim-tmaaAanw wmrijtaem haeraeb tAuklw kij pij jHwaaH diber׃ s 1.21  AejkaaH HaajtaaH lzownaaH qirjaaH naeAaemaanaaH mleAatij mixxpaaT caedaeq jaalijn baaH wOataaH mrachijm׃ 1.22  kaspek HaajaaH lsijgijm saabAek maaHwl bamaajim׃ 1.23  xaarajik sowrrijm whabrej ganaabijm kulow AoHeb xxohad wrodep xxalmonijm jaatowm loA jixxpoTw wrijb AalmaanaaH loA-jaabowA AalejHaem׃ p 1.24  laaken nAum HaaAaadown jHwaaH cbaaAowt Aabijr jixraaAel Howj Aaenaahem micaaraj wAinaaqmaaH meAowjbaaj׃ 1.25  wAaaxxijbaaH jaadij Oaalajik wAaecrop kabor sijgaajik wAaasijraaH kaal-bdijlaajik׃ 1.26  wAaaxxijbaaH xxopTajik kbaariAxxonaaH wjoOacajik kbathilaaH Aaharej-ken jiqaareA laak Oijr Hacaedaeq qirjaaH naeAaemaanaaH׃ 1.27  cijown bmixxpaaT tipaadaeH wxxaabaejHaa bicdaaqaaH׃ 1.28  wxxaebaer poxxOijm whaTaaAijm jahdaaw wOozbej jHwaaH jiklw׃ 1.29  kij jeboxxw meAejlijm Aaxxaer hamadtaem wtahprw meHaganowt Aaxxaer bhartaem׃ 1.30  kij tiHjw kAelaaH nobaelaet OaalaeHaa wkganaaH Aaxxaer-majim Aejn laaH׃ 1.31  wHaajaaH Haehaason linOoraet wpoOalow lnijcowc wbaaOarw xxnejHaem jahdaaw wAejn mkabaeH׃ s

1.1  חזון ישעיהו בן־אמוץ אשר חזה על־יהודה וירושלם בימי עזיהו יותם אחז יחזקיהו מלכי יהודה׃ 1.2  שמעו שמים והאזיני ארץ כי יהוה דבר בנים גדלתי ורוממתי והם פשעו בי׃ 1.3  ידע שור קנהו וחמור אבוס בעליו ישראל לא ידע עמי לא התבונן׃ 1.4  הוי ׀ גוי חטא עם כבד עון זרע מרעים בנים משחיתים עזבו את־יהוה נאצו את־קדוש ישראל נזרו אחור׃ 1.5  על מה תכו עוד תוסיפו סרה כל־ראש לחלי וכל־לבב דוי׃ 1.6  מכף־רגל ועד־ראש אין־בו מתם פצע וחבורה ומכה טריה לא־זרו ולא חבשו ולא רככה בשמן׃ 1.7  ארצכם שממה עריכם שרפות אש אדמתכם לנגדכם זרים אכלים אתה ושממה כמהפכת זרים׃ 1.8  ונותרה בת־ציון כסכה בכרם כמלונה במקשה כעיר נצורה׃ 1.9  לולי יהוה צבאות הותיר לנו שריד כמעט כסדם היינו לעמרה דמינו׃ ס 1.10  שמעו דבר־יהוה קציני סדם האזינו תורת אלהינו עם עמרה׃ 1.11  למה־לי רב־זבחיכם יאמר יהוה שבעתי עלות אילים וחלב מריאים ודם פרים וכבשים ועתודים לא חפצתי׃ 1.12  כי תבאו לראות פני מי־בקש זאת מידכם רמס חצרי׃ 1.13  לא תוסיפו הביא מנחת־שוא קטרת תועבה היא לי חדש ושבת קרא מקרא לא־אוכל און ועצרה׃ 1.14  חדשיכם ומועדיכם שנאה נפשי היו עלי לטרח נלאיתי נשא׃ 1.15  ובפרשכם כפיכם אעלים עיני מכם גם כי־תרבו תפלה אינני שמע ידיכם דמים מלאו׃ 1.16  רחצו הזכו הסירו רע מעלליכם מנגד עיני חדלו הרע׃ 1.17  למדו היטב דרשו משפט אשרו חמוץ שפטו יתום ריבו אלמנה׃ ס 1.18  לכו־נא ונוכחה יאמר יהוה אם־יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו אם־יאדימו כתולע כצמר יהיו׃ 1.19  אם־תאבו ושמעתם טוב הארץ תאכלו׃ 1.20  ואם־תמאנו ומריתם חרב תאכלו כי פי יהוה דבר׃ ס 1.21  איכה היתה לזונה קריה נאמנה מלאתי משפט צדק ילין בה ועתה מרצחים׃ 1.22  כספך היה לסיגים סבאך מהול במים׃ 1.23  שריך סוררים וחברי גנבים כלו אהב שחד ורדף שלמנים יתום לא ישפטו וריב אלמנה לא־יבוא אליהם׃ פ 1.24  לכן נאם האדון יהוה צבאות אביר ישראל הוי אנחם מצרי ואנקמה מאויבי׃ 1.25  ואשיבה ידי עליך ואצרף כבר סיגיך ואסירה כל־בדיליך׃ 1.26  ואשיבה שפטיך כבראשנה ויעציך כבתחלה אחרי־כן יקרא לך עיר הצדק קריה נאמנה׃ 1.27  ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה׃ 1.28  ושבר פשעים וחטאים יחדו ועזבי יהוה יכלו׃ 1.29  כי יבשו מאילים אשר חמדתם ותחפרו מהגנות אשר בחרתם׃ 1.30  כי תהיו כאלה נבלת עלה וכגנה אשר־מים אין לה׃ 1.31  והיה החסן לנערת ופעלו לניצוץ ובערו שניהם יחדו ואין מכבה׃ ס

1.1  hzwn jxOjHw bn-Amwc Axr hzH Ol-jHwdH wjrwxlm bjmj OzjHw jwtm Ahz jhzqjHw mlkj jHwdH׃ 1.2  xmOw xmjm wHAzjnj Arc kj jHwH dbr bnjm gdltj wrwmmtj wHm pxOw bj׃ 1.3  jdO xwr qnHw whmwr Abws bOljw jxrAl lA jdO Omj lA Htbwnn׃ 1.4  Hwj gwj hTA Om kbd Own zrO mrOjm bnjm mxhjtjm Ozbw At-jHwH nAcw At-qdwx jxrAl nzrw Ahwr׃ 1.5  Ol mH tkw Owd twsjpw srH kl-rAx lhlj wkl-lbb dwj׃ 1.6  mkp-rgl wOd-rAx Ajn-bw mtm pcO whbwrH wmkH TrjH lA-zrw wlA hbxw wlA rkkH bxmn׃ 1.7  Arckm xmmH Orjkm xrpwt Ax Admtkm lngdkm zrjm Akljm AtH wxmmH kmHpkt zrjm׃ 1.8  wnwtrH bt-cjwn kskH bkrm kmlwnH bmqxH kOjr ncwrH׃ 1.9  lwlj jHwH cbAwt Hwtjr lnw xrjd kmOT ksdm Hjjnw lOmrH dmjnw׃ s 1.10  xmOw dbr-jHwH qcjnj sdm HAzjnw twrt AlHjnw Om OmrH׃ 1.11  lmH-lj rb-zbhjkm jAmr jHwH xbOtj Olwt Ajljm whlb mrjAjm wdm prjm wkbxjm wOtwdjm lA hpctj׃ 1.12  kj tbAw lrAwt pnj mj-bqx zAt mjdkm rms hcrj׃ 1.13  lA twsjpw HbjA mnht-xwA qTrt twObH HjA lj hdx wxbt qrA mqrA lA-Awkl Awn wOcrH׃ 1.14  hdxjkm wmwOdjkm xnAH npxj Hjw Olj lTrh nlAjtj nxA׃ 1.15  wbprxkm kpjkm AOljm Ojnj mkm gm kj-trbw tplH Ajnnj xmO jdjkm dmjm mlAw׃ 1.16  rhcw Hzkw Hsjrw rO mOlljkm mngd Ojnj hdlw HrO׃ 1.17  lmdw HjTb drxw mxpT Axrw hmwc xpTw jtwm rjbw AlmnH׃ s 1.18  lkw-nA wnwkhH jAmr jHwH Am-jHjw hTAjkm kxnjm kxlg jlbjnw Am-jAdjmw ktwlO kcmr jHjw׃ 1.19  Am-tAbw wxmOtm Twb HArc tAklw׃ 1.20  wAm-tmAnw wmrjtm hrb tAklw kj pj jHwH dbr׃ s 1.21  AjkH HjtH lzwnH qrjH nAmnH mlAtj mxpT cdq jljn bH wOtH mrchjm׃ 1.22  kspk HjH lsjgjm sbAk mHwl bmjm׃ 1.23  xrjk swrrjm whbrj gnbjm klw AHb xhd wrdp xlmnjm jtwm lA jxpTw wrjb AlmnH lA-jbwA AljHm׃ p 1.24  lkn nAm HAdwn jHwH cbAwt Abjr jxrAl Hwj Anhm mcrj wAnqmH mAwjbj׃ 1.25  wAxjbH jdj Oljk wAcrp kbr sjgjk wAsjrH kl-bdjljk׃ 1.26  wAxjbH xpTjk kbrAxnH wjOcjk kbthlH Ahrj-kn jqrA lk Ojr Hcdq qrjH nAmnH׃ 1.27  cjwn bmxpT tpdH wxbjH bcdqH׃ 1.28  wxbr pxOjm whTAjm jhdw wOzbj jHwH jklw׃ 1.29  kj jbxw mAjljm Axr hmdtm wthprw mHgnwt Axr bhrtm׃ 1.30  kj tHjw kAlH nblt OlH wkgnH Axr-mjm Ajn lH׃ 1.31  wHjH Hhsn lnOrt wpOlw lnjcwc wbOrw xnjHm jhdw wAjn mkbH׃ s

1.1  Visio Isaiae filii Amos, quam vidit super Iudam et Ierusalem in diebus Oziae, Ioatham, Achaz, Ezechiae regum Iudae. 1.2  Audite, caeli, et auribus percipe, terra, quoniam Dominus locutus est: “ Filios enutrivi et exaltavi, ipsi autem spreverunt me. 1.3  Cognovit bos possessorem suum, et asinus praesepe domini sui; Israel non cognovit, populus meus non intellexit ”. 1.4  Vae genti peccatrici, populo gravi iniquitate, semini nequam, filiis sceleratis! Dereliquerunt Dominum, blasphemaverunt Sanctum Israel, abalienati sunt retrorsum. 1.5  Super quo percutiemini vos ultra, addentes praevaricationem? Omne caput languidum, et omne cor maerens. 1.6  A planta pedis usque ad verticem non est in eo sanitas; vulnus et livor et plaga tumens non est circumligata nec curata medicamine neque fota oleo. 1.7  Terra vestra deserta, civitates vestrae succensae igni; regionem vestram coram vobis alieni devorant, et desolabitur sicut in vastitate hostili. 1.8  Et derelinquetur filia Sion ut umbraculum in vinea, sicut tugurium in cucumerario, sicut civitas, quae obsessa est. 1.9  Nisi Dominus exercituum reliquisset nobis semen, quasi Sodoma fuissemus et quasi Gomorra similes essemus. 1.10  Audite verbum Domini, principes Sodomorum; percipite auribus legem Dei nostri, populus Gomorrae. 1.11  “ Quo mihi multitudinem victimarum vestrarum?, dicit Dominus. Plenus sum holocaustis arietum et adipe pinguium; et sanguinem vitulorum et agnorum et hircorum nolui. 1.12  Cum veneritis ante conspectum meum, quis quaesivit haec de manibus vestris, ut ambularetis in atriis meis? 1.13  Ne afferatis ultra sacrificium vanum; abominatio mihi incensum, neomenia et sabbatum et conventus; non feram scelus cum coetu sollemni; 1.14  calendas vestras et sollemnitates vestras odivit anima mea, facta sunt mihi molesta, laboravi sustinens. 1.15  Et cum extenderitis manus vestras, avertam oculos meos a vobis; et cum multiplicaveritis orationem, non exaudiam: manus enim vestrae sanguine plenae sunt. 1.16  Lavamini, mundi estote, auferte malum cogitationum vestrarum ab oculis meis; quiescite agere perverse, 1.17  discite benefacere: quaerite iudicium, subvenite oppresso, iudicate pupillo, defendite viduam. 1.18  Et venite, et iudicio contendamus, dicit Dominus. Si fuerint peccata vestra ut coccinum, quasi nix dealbabuntur; et, si fuerint rubra quasi vermiculus, velut lana erunt. 1.19  Si volueritis et audieritis, bona terrae comedetis; 1.20  quod si nolueritis et me ad iracundiam provocaveritis, gladius devorabit vos, quia os Domini locutum est ”. 1.21  Quomodo facta est meretrix civitas fidelis, plena iudicii? Iustitia habitavit in ea, nunc autem homicidae. 1.22  Argentum tuum versum est in scoriam, vinum tuum mixtum est aqua; 1.23  principes tui infideles, socii furum: omnes diligunt munera, sequuntur retributiones, pupillo non iudicant, et causa viduae non ingreditur ad illos. 1.24  Propter hoc ait Dominus, Deus exercituum, Fortis Israel: “ Heu, consolabor super hostibus meis et vindicabor de inimicis meis. 1.25  Et convertam manum meam ad te et excoquam ad purum scoriam tuam et auferam omne stannum tuum. 1.26  Et restituam iudices tuos, ut fuerunt prius, et consiliarios tuos sicut antiquitus; post haec vocaberis Civitas iustitiae, Urbs fidelis ”. 1.27  Sion in iudicio redimetur et, qui in ea reversi sunt, in iustitia. 1.28  Erit autem ruina scelestis et peccatoribus simul; et, qui dereliquerunt Dominum, consumentur. 1.29  Confundemini enim terebinthis, in quibus delectati estis, et erubescetis super hortis, quos elegistis. 1.30  Nam eritis velut quercus, defluentibus foliis, et velut hortus absque aqua; 1.31  et erit fortitudo vestra ut favilla stuppae, et opus eius quasi scintilla, et succendetur utrumque simul, et non erit qui exstinguat.

2.1  Das Wort, welches Jesaja, der Sohn des Amoz, über Juda und Jerusalem sah: 2.2  Es wird in spätern Zeiten geschehen, daß der Berg des Hauses des HERRN festgegründet an der Spitze der Berge stehen und über alle Höhen erhaben sein wird, und es werden ihm alle Heiden zuströmen; 2.3  und viele Völker werden hingehen und sagen: Kommt, laßt uns wallen zum Berge des HERRN, zum Hause des Gottes Jakobs, daß er uns belehre über seine Wege und wir wandeln auf seinen Pfaden! Denn von Zion wird die Lehre ausgehen und des HERRN Wort von Jerusalem. 2.4  Und er wird Schiedsrichter sein zwischen den Nationen und zurechtweisen große Völker, also daß sie ihre Schwerter zu Pflugscharen und ihre Spieße zu Rebmessern verschmieden werden; kein Volk wird wider das andere ein Schwert erheben, und sie werden den Krieg nicht mehr erlernen. 2.5  Komm, o Haus Jakobs, wir wollen wandeln im Lichte des HERRN! 2.6  Denn du hast dein Volk, das Haus Jakobs, verstoßen; denn sie sind voll morgenländischen Wesens und sind Wolkendeuter wie die Philister und haben sich mit den Kindern der Fremden verbündet. 2.7  Ihr Land ist voll Silber und Gold und ihrer Schätze kein Ende; ihr Land ist voll Rosse, und ihrer Wagen ist kein Ende; 2.8  auch ist ihr Land voll Götzen, das Werk ihrer Hände beten sie an und das, was ihre Finger gemacht haben. 2.9  Da beugt sich der Mensch, da demütigt sich der Mann; aber du wirst es ihnen nicht vergeben! 2.10  Gehe hinein in den Fels und verbirg dich im Staube aus Furcht vor dem HERRN und vor seiner majestätischen Pracht! 2.11  Die stolzen Augen der Menschen werden erniedrigt, und der Männer Hochmut wird gebeugt werden; der HERR aber wird allein erhaben sein an jenem Tage. 2.12  Denn es kommt ein Tag vom HERRN der Heerscharen über alles Stolze und Hohe und über alles Erhabene, daß es erniedrigt werde; 2.13  über alle hohen und erhabenen Zedern Libanons und über alle Eichen Basans; 2.14  über alle hohen Berge und über alle erhabenen Höhen; 2.15  über alle hohen Türme und über alle festen Mauern; 2.16  über alle Tarsisschiffe und über alle köstlichen Kleinodien; 2.17  und der menschliche Hochmut wird gebeugt und der Männerstolz gedemütigt werden, der HERR allein aber wird erhaben sein an jenem Tage. 2.18  Und die Götzen werden gänzlich verschwinden. 2.19  Und man wird sich in Felshöhlen und Erdlöcher verkriechen aus Furcht vor dem HERRN und vor seiner majestätischen Pracht, wenn er sich aufmachen wird, die Erde zu schrecken. 2.20  An jenem Tage wird der Mensch seine silbernen und goldenen Götzen, die er sich gemacht hatte, um sie zu verehren, den Maulwürfen und Fledermäusen hinwerfen, 2.21  um hineinzukriechen in die Felsspalten und Steinklüfte aus Furcht vor dem HERRN und seiner prachtvollen Majestät, wenn er sich aufmachen wird, die Erde zu schrecken. 2.22  So lasset nun ab von dem Menschen, der nur Hauch in seiner Nase hat, denn wofür ist er zu achten?

2.1  ὁ λόγος ὁ γενόμενος παρὰ κυρίου πρὸς ησαιαν υἱὸν αμως περὶ τῆς ιουδαίας καὶ περὶ ιερουσαλημ 2.2  ὅτι ἔσται ἐν ταῖς ἐσχάταις ἡμέραις ἐμφανὲς τὸ ὄρος κυρίου καὶ ὁ οἶκος τοῦ θεοῦ ἐπ' ἄκρων τῶν ὀρέων καὶ ὑψωθήσεται ὑπεράνω τῶν βουνῶν καὶ ἥξουσιν ἐπ' αὐτὸ πάντα τὰ ἔθνη 2.3  καὶ πορεύσονται ἔθνη πολλὰ καὶ ἐροῦσιν δεῦτε καὶ ἀναβῶμεν εἰς τὸ ὄρος κυρίου καὶ εἰς τὸν οἶκον τοῦ θεοῦ ιακωβ καὶ ἀναγγελεῖ ἡμῖν τὴν ὁδὸν αὐτοῦ καὶ πορευσόμεθα ἐν αὐτῇ ἐκ γὰρ σιων ἐξελεύσεται νόμος καὶ λόγος κυρίου ἐξ ιερουσαλημ 2.4  καὶ κρινεῖ ἀνὰ μέσον τῶν ἐθνῶν καὶ ἐλέγξει λαὸν πολύν καὶ συγκόψουσιν τὰς μαχαίρας αὐτῶν εἰς ἄροτρα καὶ τὰς ζιβύνας αὐτῶν εἰς δρέπανα καὶ οὐ λήμψεται ἔτι ἔθνος ἐπ' ἔθνος μάχαιραν καὶ οὐ μὴ μάθωσιν ἔτι πολεμεῖν 2.5  καὶ νῦν ὁ οἶκος τοῦ ιακωβ δεῦτε πορευθῶμεν τῷ φωτὶ κυρίου 2.6  ἀνῆκεν γὰρ τὸν λαὸν αὐτοῦ τὸν οἶκον τοῦ ισραηλ ὅτι ἐνεπλήσθη ὡς τὸ ἀπ' ἀρχῆς ἡ χώρα αὐτῶν κληδονισμῶν ὡς ἡ τῶν ἀλλοφύλων καὶ τέκνα πολλὰ ἀλλόφυλα ἐγενήθη αὐτοῖς 2.7  ἐνεπλήσθη γὰρ ἡ χώρα αὐτῶν ἀργυρίου καὶ χρυσίου καὶ οὐκ ἦν ἀριθμὸς τῶν θησαυρῶν αὐτῶν καὶ ἐνεπλήσθη ἡ γῆ ἵππων καὶ οὐκ ἦν ἀριθμὸς τῶν ἁρμάτων αὐτῶν 2.8  καὶ ἐνεπλήσθη ἡ γῆ βδελυγμάτων τῶν ἔργων τῶν χειρῶν αὐτῶν καὶ προσεκύνησαν οἷς ἐποίησαν οἱ δάκτυλοι αὐτῶν 2.9  καὶ ἔκυψεν ἄνθρωπος καὶ ἐταπεινώθη ἀνήρ καὶ οὐ μὴ ἀνήσω αὐτούς 2.10  καὶ νῦν εἰσέλθετε εἰς τὰς πέτρας καὶ κρύπτεσθε εἰς τὴν γῆν ἀπὸ προσώπου τοῦ φόβου κυρίου καὶ ἀπὸ τῆς δόξης τῆς ἰσχύος αὐτοῦ ὅταν ἀναστῇ θραῦσαι τὴν γῆν 2.11  οἱ γὰρ ὀφθαλμοὶ κυρίου ὑψηλοί ὁ δὲ ἄνθρωπος ταπεινός καὶ ταπεινωθήσεται τὸ ὕψος τῶν ἀνθρώπων καὶ ὑψωθήσεται κύριος μόνος ἐν τῇ ἡμέρᾳ ἐκείνῃ 2.12  ἡμέρα γὰρ κυρίου σαβαωθ ἐπὶ πάντα ὑβριστὴν καὶ ὑπερήφανον καὶ ἐπὶ πάντα ὑψηλὸν καὶ μετέωρον καὶ ταπεινωθήσονται 2.13  καὶ ἐπὶ πᾶσαν κέδρον τοῦ λιβάνου τῶν ὑψηλῶν καὶ μετεώρων καὶ ἐπὶ πᾶν δένδρον βαλάνου βασαν 2.14  καὶ ἐπὶ πᾶν ὄρος καὶ ἐπὶ πάντα βουνὸν ὑψηλὸν 2.15  καὶ ἐπὶ πάντα πύργον ὑψηλὸν καὶ ἐπὶ πᾶν τεῖχος ὑψηλὸν 2.16  καὶ ἐπὶ πᾶν πλοῖον θαλάσσης καὶ ἐπὶ πᾶσαν θέαν πλοίων κάλλους 2.17  καὶ ταπεινωθήσεται πᾶς ἄνθρωπος καὶ πεσεῖται ὕψος ἀνθρώπων καὶ ὑψωθήσεται κύριος μόνος ἐν τῇ ἡμέρᾳ ἐκείνῃ 2.18  καὶ τὰ χειροποίητα πάντα κατακρύψουσιν 2.19  εἰσενέγκαντες εἰς τὰ σπήλαια καὶ εἰς τὰς σχισμὰς τῶν πετρῶν καὶ εἰς τὰς τρώγλας τῆς γῆς ἀπὸ προσώπου τοῦ φόβου κυρίου καὶ ἀπὸ τῆς δόξης τῆς ἰσχύος αὐτοῦ ὅταν ἀναστῇ θραῦσαι τὴν γῆν 2.20  τῇ γὰρ ἡμέρᾳ ἐκείνῃ ἐκβαλεῖ ἄνθρωπος τὰ βδελύγματα αὐτοῦ τὰ ἀργυρᾶ καὶ τὰ χρυσᾶ ἃ ἐποίησαν προσκυνεῖν τοῖς ματαίοις καὶ ταῖς νυκτερίσιν 2.21  τοῦ εἰσελθεῖν εἰς τὰς τρώγλας τῆς στερεᾶς πέτρας καὶ εἰς τὰς σχισμὰς τῶν πετρῶν ἀπὸ προσώπου τοῦ φόβου κυρίου καὶ ἀπὸ τῆς δόξης τῆς ἰσχύος αὐτοῦ ὅταν ἀναστῇ θραῦσαι τὴν γῆν 2.22  

2.1  o logos o genomenos para kyrioy pros ehsaian yion amohs peri tehs ioydaias kai peri ieroysalehm 2.2  oti estai en tais eschatais ehmerais emphanes to oros kyrioy kai o oikos toy theoy ep' akrohn tohn oreohn kai ypsohthehsetai yperanoh tohn boynohn kai ehxoysin ep' ayto panta ta ethneh 2.3  kai poreysontai ethneh polla kai eroysin deyte kai anabohmen eis to oros kyrioy kai eis ton oikon toy theoy iakohb kai anaggelei ehmin tehn odon aytoy kai poreysometha en ayteh ek gar siohn exeleysetai nomos kai logos kyrioy ex ieroysalehm 2.4  kai krinei ana meson tohn ethnohn kai elegxei laon polyn kai sygkopsoysin tas machairas aytohn eis arotra kai tas zibynas aytohn eis drepana kai oy lehmpsetai eti ethnos ep' ethnos machairan kai oy meh mathohsin eti polemein 2.5  kai nyn o oikos toy iakohb deyte poreythohmen toh phohti kyrioy 2.6  anehken gar ton laon aytoy ton oikon toy israehl oti eneplehstheh ohs to ap' archehs eh chohra aytohn klehdonismohn ohs eh tohn allophylohn kai tekna polla allophyla egenehtheh aytois 2.7  eneplehstheh gar eh chohra aytohn argyrioy kai chrysioy kai oyk ehn arithmos tohn thehsayrohn aytohn kai eneplehstheh eh geh ippohn kai oyk ehn arithmos tohn armatohn aytohn 2.8  kai eneplehstheh eh geh bdelygmatohn tohn ergohn tohn cheirohn aytohn kai prosekynehsan ois epoiehsan oi daktyloi aytohn 2.9  kai ekypsen anthrohpos kai etapeinohtheh anehr kai oy meh anehsoh aytoys 2.10  kai nyn eiselthete eis tas petras kai kryptesthe eis tehn gehn apo prosohpoy toy phoboy kyrioy kai apo tehs doxehs tehs ischyos aytoy otan anasteh thraysai tehn gehn 2.11  oi gar ophthalmoi kyrioy ypsehloi o de anthrohpos tapeinos kai tapeinohthehsetai to ypsos tohn anthrohpohn kai ypsohthehsetai kyrios monos en teh ehmera ekeineh 2.12  ehmera gar kyrioy sabaohth epi panta ybristehn kai yperehphanon kai epi panta ypsehlon kai meteohron kai tapeinohthehsontai 2.13  kai epi pasan kedron toy libanoy tohn ypsehlohn kai meteohrohn kai epi pan dendron balanoy basan 2.14  kai epi pan oros kai epi panta boynon ypsehlon 2.15  kai epi panta pyrgon ypsehlon kai epi pan teichos ypsehlon 2.16  kai epi pan ploion thalassehs kai epi pasan thean ploiohn kalloys 2.17  kai tapeinohthehsetai pas anthrohpos kai peseitai ypsos anthrohpohn kai ypsohthehsetai kyrios monos en teh ehmera ekeineh 2.18  kai ta cheiropoiehta panta katakrypsoysin 2.19  eisenegkantes eis ta spehlaia kai eis tas schismas tohn petrohn kai eis tas trohglas tehs gehs apo prosohpoy toy phoboy kyrioy kai apo tehs doxehs tehs ischyos aytoy otan anasteh thraysai tehn gehn 2.20  teh gar ehmera ekeineh ekbalei anthrohpos ta bdelygmata aytoy ta argyra kai ta chrysa a epoiehsan proskynein tois mataiois kai tais nykterisin 2.21  toy eiselthein eis tas trohglas tehs stereas petras kai eis tas schismas tohn petrohn apo prosohpoy toy phoboy kyrioy kai apo tehs doxehs tehs ischyos aytoy otan anasteh thraysai tehn gehn 2.22  

2.1  הַדָּבָר אֲשֶׁר חָזָה יְשַׁעְיָהוּ בֶּן־אָמֹוץ עַל־יְהוּדָה וִירוּשָׁלִָם׃ 2.2  וְהָיָה ׀ בְּאַחֲרִית הַיָּמִים נָכֹון יִהְיֶה הַר בֵּית־יְהוָה בְּרֹאשׁ הֶהָרִים וְנִשָּׂא מִגְּבָעֹות וְנָהֲרוּ אֵלָיו כָּל־הַגֹּויִם׃ 2.3  וְהָלְכוּ עַמִּים רַבִּים וְאָמְרוּ לְכוּ ׀ וְנַעֲלֶה אֶל־הַר־יְהוָה אֶל־בֵּית אֱלֹהֵי יַעֲקֹב וְיֹרֵנוּ מִדְּרָכָיו וְנֵלְכָה בְּאֹרְחֹתָיו כִּי מִצִּיֹּון תֵּצֵא תֹורָה וּדְבַר־יְהוָה מִירוּשָׁלִָם׃ 2.4  וְשָׁפַט בֵּין הַגֹּויִם וְהֹוכִיחַ לְעַמִּים רַבִּים וְכִתְּתוּ חַרְבֹותָם לְאִתִּים וַחֲנִיתֹותֵיהֶם לְמַזְמֵרֹות לֹא־יִשָּׂא גֹוי אֶל־גֹּוי חֶרֶב וְלֹא־יִלְמְדוּ עֹוד מִלְחָמָה׃ פ 2.5  בֵּית יַעֲקֹב לְכוּ וְנֵלְכָה בְּאֹור יְהוָה׃ 2.6  כִּי נָטַשְׁתָּה עַמְּךָ בֵּית יַעֲקֹב כִּי מָלְאוּ מִקֶּדֶם וְעֹנְנִים כַּפְּלִשְׁתִּים וּבְיַלְדֵי נָכְרִים יַשְׂפִּיקוּ׃ 2.7  וַתִּמָּלֵא אַרְצֹו כֶּסֶף וְזָהָב וְאֵין קֵצֶה לְאֹצְרֹתָיו וַתִּמָּלֵא אַרְצֹו סוּסִים וְאֵין קֵצֶה לְמַרְכְּבֹתָיו׃ 2.8  וַתִּמָּלֵא אַרְצֹו אֱלִילִים לְמַעֲשֵׂה יָדָיו יִשְׁתַּחֲווּ לַאֲשֶׁר עָשׂוּ אֶצְבְּעֹתָיו׃ 2.9  וַיִּשַּׁח אָדָם וַיִּשְׁפַּל־אִישׁ וְאַל־תִּשָּׂא לָהֶם׃ 2.10  בֹּוא בַצּוּר וְהִטָּמֵן בֶּעָפָר מִפְּנֵי פַּחַד יְהוָה וּמֵהֲדַר גְּאֹנֹו׃ 2.11  עֵינֵי גַּבְהוּת אָדָם שָׁפֵל וְשַׁח רוּם אֲנָשִׁים וְנִשְׂגַּב יְהוָה לְבַדֹּו בַּיֹּום הַהוּא׃ ס 2.12  כִּי יֹום לַיהוָה צְבָאֹות עַל כָּל־גֵּאֶה וָרָם וְעַל כָּל־נִשָּׂא וְשָׁפֵל׃ 2.13  וְעַל כָּל־אַרְזֵי הַלְּבָנֹון הָרָמִים וְהַנִּשָּׂאִים וְעַל כָּל־אַלֹּונֵי הַבָּשָׁן׃ 2.14  וְעַל כָּל־הֶהָרִים הָרָמִים וְעַל כָּל־הַגְּבָעֹות הַנִּשָּׂאֹות׃ 2.15  וְעַל כָּל־מִגְדָּל גָּבֹהַ וְעַל כָּל־חֹומָה בְצוּרָה׃ 2.16  וְעַל כָּל־אֳנִיֹּות תַּרְשִׁישׁ וְעַל כָּל־שְׂכִיֹּות הַחֶמְדָּה׃ 2.17  וְשַׁח גַּבְהוּת הָאָדָם וְשָׁפֵל רוּם אֲנָשִׁים וְנִשְׂגַּב יְהוָה לְבַדֹּו בַּיֹּום הַהוּא׃ 2.18  וְהָאֱלִילִים כָּלִיל יַחֲלֹף׃ 2.19  וּבָאוּ בִּמְעָרֹות צֻרִים וּבִמְחִלֹּות עָפָר מִפְּנֵי פַּחַד יְהוָה וּמֵהֲדַר גְּאֹונֹו בְּקוּמֹו לַעֲרֹץ הָאָרֶץ׃ 2.20  בַּיֹּום הַהוּא יַשְׁלִיךְ הָאָדָם אֵת אֱלִילֵי כַסְפֹּו וְאֵת אֱלִילֵי זְהָבֹו אֲשֶׁר עָשׂוּ־לֹו לְהִשְׁתַּחֲוֹת לַחְפֹּר פֵּרֹות וְלָעֲטַלֵּפִים׃ 2.21  לָבֹוא בְּנִקְרֹות הַצֻּרִים וּבִסְעִפֵי הַסְּלָעִים מִפְּנֵי פַּחַד יְהוָה וּמֵהֲדַר גְּאֹונֹו בְּקוּמֹו לַעֲרֹץ הָאָרֶץ׃ 2.22  חִדְלוּ לָכֶם מִן־הָאָדָם אֲשֶׁר נְשָׁמָה בְּאַפֹּו כִּי־בַמֶּה נֶחְשָׁב הוּא׃ פ

2.1  Hadaabaar Aaxxaer haazaaH jxxaOjaaHw baen-Aaamowc Oal-jHwdaaH wijrwxxaalaaim׃ 2.2  wHaajaaH bAaharijt Hajaamijm naakown jiHjaeH Har bejt-jHwaaH broAxx HaeHaarijm wnixaaA migbaaOowt wnaaHarw Aelaajw kaal-Hagowjim׃ 2.3  wHaalkw Oamijm rabijm wAaamrw lkw wnaOalaeH Aael-Har-jHwaaH Aael-bejt AaeloHej jaOaqob wjorenw midraakaajw wnelkaaH bAorhotaajw kij micijown teceA towraaH wdbar-jHwaaH mijrwxxaalaaim׃ 2.4  wxxaapaT bejn Hagowjim wHowkijha lOamijm rabijm wkittw harbowtaam lAitijm wahanijtowtejHaem lmazmerowt loA-jixaaA gowj Aael-gowj haeraeb wloA-jilmdw Oowd milhaamaaH׃ p 2.5  bejt jaOaqob lkw wnelkaaH bAowr jHwaaH׃ 2.6  kij naaTaxxtaaH Oamkaa bejt jaOaqob kij maalAw miqaedaem wOonnijm kaplixxtijm wbjaldej naakrijm jaxpijqw׃ 2.7  watimaaleA Aarcow kaesaep wzaaHaab wAejn qecaeH lAocrotaajw watimaaleA Aarcow swsijm wAejn qecaeH lmarkbotaajw׃ 2.8  watimaaleA Aarcow Aaelijlijm lmaOaxeH jaadaajw jixxtahaww laAaxxaer Oaaxw AaecbOotaajw׃ 2.9  wajixxah Aaadaam wajixxpal-Aijxx wAal-tixaaA laaHaem׃ 2.10  bowA bacwr wHiTaamen baeOaapaar mipnej pahad jHwaaH wmeHadar gAonow׃ 2.11  Oejnej gabHwt Aaadaam xxaapel wxxah rwm Aanaaxxijm wnixgab jHwaaH lbadow bajowm HaHwA׃ s 2.12  kij jowm lajHwaaH cbaaAowt Oal kaal-geAaeH waaraam wOal kaal-nixaaA wxxaapel׃ 2.13  wOal kaal-Aarzej Halbaanown Haaraamijm wHanixaaAijm wOal kaal-Aalownej Habaaxxaan׃ 2.14  wOal kaal-HaeHaarijm Haaraamijm wOal kaal-HagbaaOowt HanixaaAowt׃ 2.15  wOal kaal-migdaal gaaboHa wOal kaal-howmaaH bcwraaH׃ 2.16  wOal kaal-Aaanijowt tarxxijxx wOal kaal-xkijowt HahaemdaaH׃ 2.17  wxxah gabHwt HaaAaadaam wxxaapel rwm Aanaaxxijm wnixgab jHwaaH lbadow bajowm HaHwA׃ 2.18  wHaaAaelijlijm kaalijl jahalop׃ 2.19  wbaaAw bimOaarowt curijm wbimhilowt Oaapaar mipnej pahad jHwaaH wmeHadar gAownow bqwmow laOaroc HaaAaaraec׃ 2.20  bajowm HaHwA jaxxlijk HaaAaadaam Aet Aaelijlej kaspow wAet Aaelijlej zHaabow Aaxxaer Oaaxw-low lHixxtahawot lahpor perowt wlaaOaTalepijm׃ 2.21  laabowA bniqrowt Hacurijm wbisOipej HaslaaOijm mipnej pahad jHwaaH wmeHadar gAownow bqwmow laOaroc HaaAaaraec׃ 2.22  hidlw laakaem min-HaaAaadaam Aaxxaer nxxaamaaH bAapow kij-bamaeH naehxxaab HwA׃ p

2.1  הדבר אשר חזה ישעיהו בן־אמוץ על־יהודה וירושלם׃ 2.2  והיה ׀ באחרית הימים נכון יהיה הר בית־יהוה בראש ההרים ונשא מגבעות ונהרו אליו כל־הגוים׃ 2.3  והלכו עמים רבים ואמרו לכו ׀ ונעלה אל־הר־יהוה אל־בית אלהי יעקב וירנו מדרכיו ונלכה בארחתיו כי מציון תצא תורה ודבר־יהוה מירושלם׃ 2.4  ושפט בין הגוים והוכיח לעמים רבים וכתתו חרבותם לאתים וחניתותיהם למזמרות לא־ישא גוי אל־גוי חרב ולא־ילמדו עוד מלחמה׃ פ 2.5  בית יעקב לכו ונלכה באור יהוה׃ 2.6  כי נטשתה עמך בית יעקב כי מלאו מקדם ועננים כפלשתים ובילדי נכרים ישפיקו׃ 2.7  ותמלא ארצו כסף וזהב ואין קצה לאצרתיו ותמלא ארצו סוסים ואין קצה למרכבתיו׃ 2.8  ותמלא ארצו אלילים למעשה ידיו ישתחוו לאשר עשו אצבעתיו׃ 2.9  וישח אדם וישפל־איש ואל־תשא להם׃ 2.10  בוא בצור והטמן בעפר מפני פחד יהוה ומהדר גאנו׃ 2.11  עיני גבהות אדם שפל ושח רום אנשים ונשגב יהוה לבדו ביום ההוא׃ ס 2.12  כי יום ליהוה צבאות על כל־גאה ורם ועל כל־נשא ושפל׃ 2.13  ועל כל־ארזי הלבנון הרמים והנשאים ועל כל־אלוני הבשן׃ 2.14  ועל כל־ההרים הרמים ועל כל־הגבעות הנשאות׃ 2.15  ועל כל־מגדל גבה ועל כל־חומה בצורה׃ 2.16  ועל כל־אניות תרשיש ועל כל־שכיות החמדה׃ 2.17  ושח גבהות האדם ושפל רום אנשים ונשגב יהוה לבדו ביום ההוא׃ 2.18  והאלילים כליל יחלף׃ 2.19  ובאו במערות צרים ובמחלות עפר מפני פחד יהוה ומהדר גאונו בקומו לערץ הארץ׃ 2.20  ביום ההוא ישליך האדם את אלילי כספו ואת אלילי זהבו אשר עשו־לו להשתחות לחפר פרות ולעטלפים׃ 2.21  לבוא בנקרות הצרים ובסעפי הסלעים מפני פחד יהוה ומהדר גאונו בקומו לערץ הארץ׃ 2.22  חדלו לכם מן־האדם אשר נשמה באפו כי־במה נחשב הוא׃ פ

2.1  Hdbr Axr hzH jxOjHw bn-Amwc Ol-jHwdH wjrwxlm׃ 2.2  wHjH bAhrjt Hjmjm nkwn jHjH Hr bjt-jHwH brAx HHrjm wnxA mgbOwt wnHrw Aljw kl-Hgwjm׃ 2.3  wHlkw Omjm rbjm wAmrw lkw wnOlH Al-Hr-jHwH Al-bjt AlHj jOqb wjrnw mdrkjw wnlkH bArhtjw kj mcjwn tcA twrH wdbr-jHwH mjrwxlm׃ 2.4  wxpT bjn Hgwjm wHwkjh lOmjm rbjm wkttw hrbwtm lAtjm whnjtwtjHm lmzmrwt lA-jxA gwj Al-gwj hrb wlA-jlmdw Owd mlhmH׃ p 2.5  bjt jOqb lkw wnlkH bAwr jHwH׃ 2.6  kj nTxtH Omk bjt jOqb kj mlAw mqdm wOnnjm kplxtjm wbjldj nkrjm jxpjqw׃ 2.7  wtmlA Arcw ksp wzHb wAjn qcH lAcrtjw wtmlA Arcw swsjm wAjn qcH lmrkbtjw׃ 2.8  wtmlA Arcw Aljljm lmOxH jdjw jxthww lAxr Oxw AcbOtjw׃ 2.9  wjxh Adm wjxpl-Ajx wAl-txA lHm׃ 2.10  bwA bcwr wHTmn bOpr mpnj phd jHwH wmHdr gAnw׃ 2.11  Ojnj gbHwt Adm xpl wxh rwm Anxjm wnxgb jHwH lbdw bjwm HHwA׃ s 2.12  kj jwm ljHwH cbAwt Ol kl-gAH wrm wOl kl-nxA wxpl׃ 2.13  wOl kl-Arzj Hlbnwn Hrmjm wHnxAjm wOl kl-Alwnj Hbxn׃ 2.14  wOl kl-HHrjm Hrmjm wOl kl-HgbOwt HnxAwt׃ 2.15  wOl kl-mgdl gbH wOl kl-hwmH bcwrH׃ 2.16  wOl kl-Anjwt trxjx wOl kl-xkjwt HhmdH׃ 2.17  wxh gbHwt HAdm wxpl rwm Anxjm wnxgb jHwH lbdw bjwm HHwA׃ 2.18  wHAljljm kljl jhlp׃ 2.19  wbAw bmOrwt crjm wbmhlwt Opr mpnj phd jHwH wmHdr gAwnw bqwmw lOrc HArc׃ 2.20  bjwm HHwA jxljk HAdm At Aljlj kspw wAt Aljlj zHbw Axr Oxw-lw lHxthwt lhpr prwt wlOTlpjm׃ 2.21  lbwA bnqrwt Hcrjm wbsOpj HslOjm mpnj phd jHwH wmHdr gAwnw bqwmw lOrc HArc׃ 2.22  hdlw lkm mn-HAdm Axr nxmH bApw kj-bmH nhxb HwA׃ p

2.1  Verbum, quod vidit Isaias filius Amos super Iudam et Ieru salem. 2.2  Et erit in novissimis diebus praeparatus mons domus Domini in vertice montium, et elevabitur super colles; et fluent ad eum omnes gentes. 2.3  Et ibunt populi multi et dicent: “ Venite, et ascendamus ad montem Domini, ad domum Dei Iacob, ut doceat nos vias suas, et ambulemus in semitis eius ”; quia de Sion exibit lex, et verbum Domini de Ierusalem. 2.4  Et iudicabit gentes et arguet populos multos; et conflabunt gladios suos in vomeres et lanceas suas in falces; non levabit gens contra gentem gladium, nec exercebuntur ultra ad proelium. 2.5  Domus Iacob, venite, et ambulemus in lumine Domini. 2.6  Proiecisti enim populum tuum, domum Iacob, quia repleti sunt hariolis orientalibus et augures habuerunt ut Philisthim et manus alienis porrigunt. 2.7  Repleta est terra eius argento et auro, et non est finis thesaurorum eius; 2.8  et repleta est terra eius equis, et innumerabiles quadrigae eius; et repleta est terra eius idolis: opus manuum suarum adoraverunt, quod fecerunt digiti eorum. 2.9  Et incurvavit se homo, et humiliatus est vir: ne dimittas eis. 2.10  Ingredere in petram, abscondere in pulvere a facie timoris Domini et a gloria maiestatis eius. 2.11  Oculi sublimes hominis humiliabuntur, et incurvabitur altitudo virorum; exaltabitur autem Dominus solus in die illa. 2.12  Quia dies Domini exercituum super omnem superbum et excelsum et super omnem arrogantem, et humiliabitur; 2.13  et super omnes cedros Libani sublimes et erectas et super omnes quercus Basan 2.14  et super omnes montes excelsos et super omnes colles elevatos 2.15  et super omnem turrim excelsam et super omnem murum munitum 2.16  et super omnes naves Tharsis et super omnia navigia pulchra. 2.17  Et incurvabitur sublimitas hominum, et humiliabitur altitudo virorum; et elevabitur Dominus solus in die illa, 2.18  et idola penitus conterentur. 2.19  Et introibunt in speluncas petrarum et in voragines terrae a facie formidinis Domini et a gloria maiestatis eius, cum surrexerit percutere terram. 2.20  In die illa proiciet homo idola sua argentea et simulacra sua aurea, quae fecerat sibi, ut adoraret, ad talpas et vespertiliones. 2.21  Et ingredietur scissuras petrarum et cavernas saxorum a facie formidinis Domini et a gloria maiestatis eius, cum surrexerit percutere terram. 2.22  Quiescite ergo ab homine, cuius spiritus in naribus eius. Quanti enim aestimabitur ipse?

3.1  Denn siehe, der HERR, der HERR der Heerscharen, wird von Jerusalem und Juda wegnehmen Stab und Stütze, jede Stütze an Brot und jede Stütze an Wasser, 3.2  den Helden und den Kriegsmann, den Richter und den Propheten, den Wahrsager und den Ältesten, 3.3  den Hauptmann über fünfzig und den Hochangesehenen, den Ratsherrn samt dem geschickten Handwerker und den Zauberkundigen. 3.4  Und ich werde ihnen Knaben zu Fürsten geben, und Buben sollen sie beherrschen. 3.5  Und die Leute werden sich gegenseitig drängen, einer den andern; der Junge wird sich empören gegen den Alten und der Verachtete wider den Vornehmen. 3.6  Wenn einer alsdann seinen Bruder im Hause seines Vaters festhalten und zu ihm sagen wird: «Du hast ein Kleid, sei unser Fürst, und diese Trümmer seien unter deiner Hand!» 3.7  so wird er schwören und sagen: «Ich kann nicht Wundarzt sein, und in meinem Hause ist weder Brot noch Kleid: macht mich nicht zum Fürsten des Volkes!» 3.8  Denn Jerusalem strauchelt und Juda fällt, weil ihre Zungen und ihre Taten wider den HERRN gerichtet sind, den Augen seiner Majestät zu widerstreben. 3.9  Der Ausdruck ihres Angesichts zeugt wider sie, und ihre Sünden künden sie aus wie die Sodomiter und verbergen sie nicht. Wehe ihren Seelen, denn sie fügen sich selbst Schaden zu. 3.10  Saget den Gerechten, daß es ihnen wohl gehen wird; denn sie werden die Frucht ihrer Taten genießen. 3.11  Wehe dem Gottlosen! Ihm geht es schlecht; denn er wird den Lohn seiner Tat bekommen! 3.12  Mein Volk wird von Kindern bedrückt, und Weiber beherrschen es. Mein Volk, deine Führer verführen dich und haben den Weg verwüstet, den du wandeln sollst. 3.13  Der HERR tritt auf, um zu rechten, und steht da, um die Völker zu richten. 3.14  Der HERR geht ins Gericht mit den Ältesten des Volkes und mit seinen Fürsten: Ihr habt den Weinberg verderbt! Der Raub des Armen ist in euren Häusern! 3.15  Warum zertretet ihr mein Volk und unterdrückt die Person der Elenden? spricht der Herr, der HERR der Heerscharen. 3.16  Und der HERR sprach: Weil die Töchter Zions stolz geworden sind und mit emporgerecktem Hals einhergehen und herausfordernde Blicke werfen; weil sie trippelnd einhergehen und mit ihren Fußspangen klirren, 3.17  so wird der Herr den Scheitel der Töchter Zions kahl machen, und der HERR wird ihre Scham entblößen. 3.18  An jenem Tage wird der Herr die Zierde der Fußspangen, der Stirnbänder und Möndchen wegnehmen, 3.19  die Ohrgehänge, die Armspangen, die Schleier, die Turbane, 3.20  die Schrittfesseln und die Gürtel, die Riechfläschchen und die Amulette, 3.21  die Fingerringe und die Nasenringe, 3.22  die Feierkleider und die Mäntel, die Überwürfe und die Täschchen; 3.23  die Spiegel und Hemden, die Hüte und die Schleier; 3.24  und statt des Wohlgeruches gibt es Moder, statt des Gürtels einen Strick, statt der gekräuselten Haare eine Glatze, statt des Prunkgewandes einen engen Sack, und ein Brandmal statt der Schönheit. 3.25  Deine Männer werden durchs Schwert fallen und deine Helden im Krieg. 3.26  Ihre Tore werden seufzen und trauern, und sie wird ausgeplündert auf der Erde sitzen.

3.1  ἰδοὺ δὴ ὁ δεσπότης κύριος σαβαωθ ἀφελεῖ ἀπὸ τῆς ιουδαίας καὶ ἀπὸ ιερουσαλημ ἰσχύοντα καὶ ἰσχύουσαν ἰσχὺν ἄρτου καὶ ἰσχὺν ὕδατος 3.2  γίγαντα καὶ ἰσχύοντα καὶ ἄνθρωπον πολεμιστὴν καὶ δικαστὴν καὶ προφήτην καὶ στοχαστὴν καὶ πρεσβύτερον 3.3  καὶ πεντηκόνταρχον καὶ θαυμαστὸν σύμβουλον καὶ σοφὸν ἀρχιτέκτονα καὶ συνετὸν ἀκροατήν 3.4  καὶ ἐπιστήσω νεανίσκους ἄρχοντας αὐτῶν καὶ ἐμπαῖκται κυριεύσουσιν αὐτῶν 3.5  καὶ συμπεσεῖται ὁ λαός ἄνθρωπος πρὸς ἄνθρωπον καὶ ἄνθρωπος πρὸς τὸν πλησίον αὐτοῦ προσκόψει τὸ παιδίον πρὸς τὸν πρεσβύτην ὁ ἄτιμος πρὸς τὸν ἔντιμον 3.6  ὅτι ἐπιλήμψεται ἄνθρωπος τοῦ ἀδελφοῦ αὐτοῦ ἢ τοῦ οἰκείου τοῦ πατρὸς αὐτοῦ λέγων ἱμάτιον ἔχεις ἀρχηγὸς ἡμῶν γενοῦ καὶ τὸ βρῶμα τὸ ἐμὸν ὑπὸ σὲ ἔστω 3.7  καὶ ἀποκριθεὶς ἐρεῖ ἐν τῇ ἡμέρᾳ ἐκείνῃ οὐκ ἔσομαί σου ἀρχηγός οὐ γὰρ ἔστιν ἐν τῷ οἴκῳ μου ἄρτος οὐδὲ ἱμάτιον οὐκ ἔσομαι ἀρχηγὸς τοῦ λαοῦ τούτου 3.8  ὅτι ἀνεῖται ιερουσαλημ καὶ ἡ ιουδαία συμπέπτωκεν καὶ αἱ γλῶσσαι αὐτῶν μετὰ ἀνομίας τὰ πρὸς κύριον ἀπειθοῦντες διότι νῦν ἐταπεινώθη ἡ δόξα αὐτῶν 3.9  καὶ ἡ αἰσχύνη τοῦ προσώπου αὐτῶν ἀντέστη αὐτοῖς τὴν δὲ ἁμαρτίαν αὐτῶν ὡς σοδομων ἀνήγγειλαν καὶ ἐνεφάνισαν οὐαὶ τῇ ψυχῇ αὐτῶν διότι βεβούλευνται βουλὴν πονηρὰν καθ' ἑαυτῶν 3.10  εἰπόντες δήσωμεν τὸν δίκαιον ὅτι δύσχρηστος ἡμῖν ἐστιν τοίνυν τὰ γενήματα τῶν ἔργων αὐτῶν φάγονται 3.11  οὐαὶ τῷ ἀνόμῳ πονηρὰ κατὰ τὰ ἔργα τῶν χειρῶν αὐτοῦ συμβήσεται αὐτῷ 3.12  λαός μου οἱ πράκτορες ὑμῶν καλαμῶνται ὑμᾶς καὶ οἱ ἀπαιτοῦντες κυριεύουσιν ὑμῶν λαός μου οἱ μακαρίζοντες ὑμᾶς πλανῶσιν ὑμᾶς καὶ τὸν τρίβον τῶν ποδῶν ὑμῶν ταράσσουσιν 3.13  ἀλλὰ νῦν καταστήσεται εἰς κρίσιν κύριος καὶ στήσει εἰς κρίσιν τὸν λαὸν αὐτοῦ 3.14  αὐτὸς κύριος εἰς κρίσιν ἥξει μετὰ τῶν πρεσβυτέρων τοῦ λαοῦ καὶ μετὰ τῶν ἀρχόντων αὐτοῦ ὑμεῖς δὲ τί ἐνεπυρίσατε τὸν ἀμπελῶνά μου καὶ ἡ ἁρπαγὴ τοῦ πτωχοῦ ἐν τοῖς οἴκοις ὑμῶν 3.15  τί ὑμεῖς ἀδικεῖτε τὸν λαόν μου καὶ τὸ πρόσωπον τῶν πτωχῶν καταισχύνετε τάδε λέγει κύριος ἀνθ' ὧν ὑψώθησαν αἱ θυγατέρες σιων καὶ ἐπορεύθησαν ὑψηλῷ τραχήλῳ καὶ ἐν νεύμασιν ὀφθαλμῶν καὶ τῇ πορείᾳ τῶν ποδῶν ἅμα σύρουσαι τοὺς χιτῶνας καὶ τοῖς ποσὶν ἅμα παίζουσαι 3.16  τάδε λέγει κύριος ἀνθ' ὧν ὑψώθησαν αἱ θυγατέρες σιων καὶ ἐπορεύθησαν ὑψηλῷ τραχήλῳ καὶ ἐν νεύμασιν ὀφθαλμῶν καὶ τῇ πορείᾳ τῶν ποδῶν ἅμα σύρουσαι τοὺς χιτῶνας καὶ τοῖς ποσὶν ἅμα παίζουσαι 3.17  καὶ ταπεινώσει ὁ θεὸς ἀρχούσας θυγατέρας σιων καὶ κύριος ἀποκαλύψει τὸ σχῆμα αὐτῶν 3.18  ἐν τῇ ἡμέρᾳ ἐκείνῃ καὶ ἀφελεῖ κύριος τὴν δόξαν τοῦ ἱματισμοῦ αὐτῶν καὶ τοὺς κόσμους αὐτῶν καὶ τὰ ἐμπλόκια καὶ τοὺς κοσύμβους καὶ τοὺς μηνίσκους 3.19  καὶ τὸ κάθεμα καὶ τὸν κόσμον τοῦ προσώπου αὐτῶν καὶ τὴν σύνθεσιν τοῦ κόσμου τῆς δόξης καὶ τοὺς χλιδῶνας καὶ τὰ ψέλια καὶ τὸ ἐμπλόκιον καὶ τὰ περιδέξια καὶ τοὺς δακτυλίους καὶ τὰ ἐνώτια 3.20  καὶ τὴν σύνθεσιν τοῦ κόσμου τῆς δόξης καὶ τοὺς χλιδῶνας καὶ τὰ ψέλια καὶ τὸ ἐμπλόκιον καὶ τὰ περιδέξια καὶ τοὺς δακτυλίους καὶ τὰ ἐνώτια 3.21  καὶ τὴν σύνθεσιν τοῦ κόσμου τῆς δόξης καὶ τοὺς χλιδῶνας καὶ τὰ ψέλια καὶ τὸ ἐμπλόκιον καὶ τὰ περιδέξια καὶ τοὺς δακτυλίους καὶ τὰ ἐνώτια 3.22  καὶ τὰ περιπόρφυρα καὶ τὰ μεσοπόρφυρα καὶ τὰ ἐπιβλήματα τὰ κατὰ τὴν οἰκίαν καὶ τὰ διαφανῆ λακωνικὰ 3.23  καὶ τὰ ἐπιβλήματα τὰ κατὰ τὴν οἰκίαν καὶ τὰ διαφανῆ λακωνικὰ καὶ τὰ βύσσινα καὶ τὰ ὑακίνθινα καὶ τὰ κόκκινα καὶ τὴν βύσσον σὺν χρυσίῳ καὶ ὑακίνθῳ συγκαθυφασμένα καὶ θέριστρα κατάκλιτα 3.24  καὶ ἔσται ἀντὶ ὀσμῆς ἡδείας κονιορτός καὶ ἀντὶ ζώνης σχοινίῳ ζώσῃ καὶ ἀντὶ τοῦ κόσμου τῆς κεφαλῆς τοῦ χρυσίου φαλάκρωμα ἕξεις διὰ τὰ ἔργα σου καὶ ἀντὶ τοῦ χιτῶνος τοῦ μεσοπορφύρου περιζώσῃ σάκκον καὶ ὁ υἱός σου ὁ κάλλιστος ὃν ἀγαπᾷς μαχαίρᾳ πεσεῖται καὶ οἱ ἰσχύοντες ὑμῶν μαχαίρᾳ πεσοῦνται 3.25  καὶ ἔσται ἀντὶ ὀσμῆς ἡδείας κονιορτός καὶ ἀντὶ ζώνης σχοινίῳ ζώσῃ καὶ ἀντὶ τοῦ κόσμου τῆς κεφαλῆς τοῦ χρυσίου φαλάκρωμα ἕξεις διὰ τὰ ἔργα σου καὶ ἀντὶ τοῦ χιτῶνος τοῦ μεσοπορφύρου περιζώσῃ σάκκον καὶ ὁ υἱός σου ὁ κάλλιστος ὃν ἀγαπᾷς μαχαίρᾳ πεσεῖται καὶ οἱ ἰσχύοντες ὑμῶν μαχαίρᾳ πεσοῦνται 3.26  καὶ ταπεινωθήσονται καὶ πενθήσουσιν αἱ θῆκαι τοῦ κόσμου ὑμῶν καὶ καταλειφθήσῃ μόνη καὶ εἰς τὴν γῆν ἐδαφισθήσῃ

3.1  idoy deh o despotehs kyrios sabaohth aphelei apo tehs ioydaias kai apo ieroysalehm ischyonta kai ischyoysan ischyn artoy kai ischyn ydatos 3.2  giganta kai ischyonta kai anthrohpon polemistehn kai dikastehn kai prophehtehn kai stochastehn kai presbyteron 3.3  kai pentehkontarchon kai thaymaston symboylon kai sophon architektona kai syneton akroatehn 3.4  kai epistehsoh neaniskoys archontas aytohn kai empaiktai kyrieysoysin aytohn 3.5  kai sympeseitai o laos anthrohpos pros anthrohpon kai anthrohpos pros ton plehsion aytoy proskopsei to paidion pros ton presbytehn o atimos pros ton entimon 3.6  oti epilehmpsetai anthrohpos toy adelphoy aytoy eh toy oikeioy toy patros aytoy legohn imation echeis archehgos ehmohn genoy kai to brohma to emon ypo se estoh 3.7  kai apokritheis erei en teh ehmera ekeineh oyk esomai soy archehgos oy gar estin en toh oikoh moy artos oyde imation oyk esomai archehgos toy laoy toytoy 3.8  oti aneitai ieroysalehm kai eh ioydaia sympeptohken kai ai glohssai aytohn meta anomias ta pros kyrion apeithoyntes dioti nyn etapeinohtheh eh doxa aytohn 3.9  kai eh aischyneh toy prosohpoy aytohn antesteh aytois tehn de amartian aytohn ohs sodomohn anehggeilan kai enephanisan oyai teh psycheh aytohn dioti beboyleyntai boylehn ponehran kath' eaytohn 3.10  eipontes dehsohmen ton dikaion oti dyschrehstos ehmin estin toinyn ta genehmata tohn ergohn aytohn phagontai 3.11  oyai toh anomoh ponehra kata ta erga tohn cheirohn aytoy symbehsetai aytoh 3.12  laos moy oi praktores ymohn kalamohntai ymas kai oi apaitoyntes kyrieyoysin ymohn laos moy oi makarizontes ymas planohsin ymas kai ton tribon tohn podohn ymohn tarassoysin 3.13  alla nyn katastehsetai eis krisin kyrios kai stehsei eis krisin ton laon aytoy 3.14  aytos kyrios eis krisin ehxei meta tohn presbyterohn toy laoy kai meta tohn archontohn aytoy ymeis de ti enepyrisate ton ampelohna moy kai eh arpageh toy ptohchoy en tois oikois ymohn 3.15  ti ymeis adikeite ton laon moy kai to prosohpon tohn ptohchohn kataischynete tade legei kyrios anth' ohn ypsohthehsan ai thygateres siohn kai eporeythehsan ypsehloh trachehloh kai en neymasin ophthalmohn kai teh poreia tohn podohn ama syroysai toys chitohnas kai tois posin ama paizoysai 3.16  tade legei kyrios anth' ohn ypsohthehsan ai thygateres siohn kai eporeythehsan ypsehloh trachehloh kai en neymasin ophthalmohn kai teh poreia tohn podohn ama syroysai toys chitohnas kai tois posin ama paizoysai 3.17  kai tapeinohsei o theos archoysas thygateras siohn kai kyrios apokalypsei to schehma aytohn 3.18  en teh ehmera ekeineh kai aphelei kyrios tehn doxan toy imatismoy aytohn kai toys kosmoys aytohn kai ta emplokia kai toys kosymboys kai toys mehniskoys 3.19  kai to kathema kai ton kosmon toy prosohpoy aytohn kai tehn synthesin toy kosmoy tehs doxehs kai toys chlidohnas kai ta pselia kai to emplokion kai ta peridexia kai toys daktylioys kai ta enohtia 3.20  kai tehn synthesin toy kosmoy tehs doxehs kai toys chlidohnas kai ta pselia kai to emplokion kai ta peridexia kai toys daktylioys kai ta enohtia 3.21  kai tehn synthesin toy kosmoy tehs doxehs kai toys chlidohnas kai ta pselia kai to emplokion kai ta peridexia kai toys daktylioys kai ta enohtia 3.22  kai ta periporphyra kai ta mesoporphyra kai ta epiblehmata ta kata tehn oikian kai ta diaphaneh lakohnika 3.23  kai ta epiblehmata ta kata tehn oikian kai ta diaphaneh lakohnika kai ta byssina kai ta yakinthina kai ta kokkina kai tehn bysson syn chrysioh kai yakinthoh sygkathyphasmena kai theristra kataklita 3.24  kai estai anti osmehs ehdeias koniortos kai anti zohnehs schoinioh zohseh kai anti toy kosmoy tehs kephalehs toy chrysioy phalakrohma exeis dia ta erga soy kai anti toy chitohnos toy mesoporphyroy perizohseh sakkon kai o yios soy o kallistos on agapas machaira peseitai kai oi ischyontes ymohn machaira pesoyntai 3.25  kai estai anti osmehs ehdeias koniortos kai anti zohnehs schoinioh zohseh kai anti toy kosmoy tehs kephalehs toy chrysioy phalakrohma exeis dia ta erga soy kai anti toy chitohnos toy mesoporphyroy perizohseh sakkon kai o yios soy o kallistos on agapas machaira peseitai kai oi ischyontes ymohn machaira pesoyntai 3.26  kai tapeinohthehsontai kai penthehsoysin ai thehkai toy kosmoy ymohn kai kataleiphthehseh moneh kai eis tehn gehn edaphisthehseh

3.1  כִּי הִנֵּה הָאָדֹון יְהוָה צְבָאֹות מֵסִיר מִירוּשָׁלִַם וּמִיהוּדָה מַשְׁעֵן וּמַשְׁעֵנָה כֹּל מִשְׁעַן־לֶחֶם וְכֹל מִשְׁעַן־מָיִם׃ 3.2  גִּבֹּור וְאִישׁ מִלְחָמָה שֹׁופֵט וְנָבִיא וְקֹסֵם וְזָקֵן׃ 3.3  שַׂר־חֲמִשִּׁים וּנְשׂוּא פָנִים וְיֹועֵץ וַחֲכַם חֲרָשִׁים וּנְבֹון לָחַשׁ׃ 3.4  וְנָתַתִּי נְעָרִים שָׂרֵיהֶם וְתַעֲלוּלִים יִמְשְׁלוּ־בָם׃ 3.5  וְנִגַּשׂ הָעָם אִישׁ בְּאִישׁ וְאִישׁ בְּרֵעֵהוּ יִרְהֲבוּ הַנַּעַר בַּזָּקֵן וְהַנִּקְלֶה בַּנִּכְבָּד׃ 3.6  כִּי־יִתְפֹּשׂ אִישׁ בְּאָחִיו בֵּית אָבִיו שִׂמְלָה לְכָה קָצִין תִּהְיֶה־לָּנוּ וְהַמַּכְשֵׁלָה הַזֹּאת תַּחַת יָדֶךָ׃ 3.7  יִשָּׂא בַיֹּום הַהוּא ׀ לֵאמֹר לֹא־אֶהְיֶה חֹבֵשׁ וּבְבֵיתִי אֵין לֶחֶם וְאֵין שִׂמְלָה לֹא תְשִׂימֻנִי קְצִין עָם׃ 3.8  כִּי כָשְׁלָה יְרוּשָׁלִַם וִיהוּדָה נָפָל כִּי־לְשֹׁונָם וּמַעַלְלֵיהֶם אֶל־יְהוָה לַמְרֹות עֵנֵי כְבֹודֹו׃ 3.9  הַכָּרַת פְּנֵיהֶם עָנְתָה בָּם וְחַטָּאתָם כִּסְדֹם הִגִּידוּ לֹא כִחֵדוּ אֹוי לְנַפְשָׁם כִּי־גָמְלוּ לָהֶם רָעָה׃ 3.10  אִמְרוּ צַדִּיק כִּי־טֹוב כִּי־פְרִי מַעַלְלֵיהֶם יֹאכֵלוּ׃ 3.11  אֹוי לְרָשָׁע רָע כִּי־גְמוּל יָדָיו יֵעָשֶׂה לֹּו׃ 3.12  עַמִּי נֹגְשָׂיו מְעֹולֵל וְנָשִׁים מָשְׁלוּ בֹו עַמִּי מְאַשְּׁרֶיךָ מַתְעִים וְדֶרֶךְ אֹרְחֹתֶיךָ בִּלֵּעוּ׃ ס 3.13  נִצָּב לָרִיב יְהוָה וְעֹמֵד לָדִין עַמִּים׃ 3.14  יְהוָה בְּמִשְׁפָּט יָבֹוא עִם־זִקְנֵי עַמֹּו וְשָׂרָיו וְאַתֶּם בִּעַרְתֶּם הַכֶּרֶם גְּזֵלַת הֶעָנִי בְּבָתֵּיכֶם׃ 3.15  [מַלָּכֶם כ] (מַּה ־לָּכֶם ק) תְּדַכְּאוּ עַמִּי וּפְנֵי עֲנִיִּים תִּטְחָנוּ נְאֻם־אֲדֹנָי יְהוִה צְבָאֹות׃ ס 3.16  וַיֹּאמֶר יְהוָה יַעַן כִּי גָבְהוּ בְּנֹות צִיֹּון וַתֵּלַכְנָה [נְטוֹּות כ] (נְטוּיֹות ק) גָּרֹון וּמְשַׂקְּרֹות עֵינָיִם הָלֹוךְ וְטָפֹף תֵּלַכְנָה וּבְרַגְלֵיהֶם תְּעַכַּסְנָה׃ 3.17  וְשִׂפַּח אֲדֹנָי קָדְקֹד בְּנֹות צִיֹּון וַיהוָה פָּתְהֵן יְעָרֶה׃ ס 3.18  בַּיֹּום הַהוּא יָסִיר אֲדֹנָי אֵת תִּפְאֶרֶת הָעֲכָסִים וְהַשְּׁבִיסִים וְהַשַּׂהֲרֹנִים׃ 3.19  הַנְּטִיפֹות וְהַשֵּׁירֹות וְהָרְעָלֹות׃ 3.20  הַפְּאֵרִים וְהַצְּעָדֹות וְהַקִּשֻּׁרִים וּבָתֵּי הַנֶּפֶשׁ וְהַלְּחָשִׁים׃ 3.21  הַטַּבָּעֹות וְנִזְמֵי הָאָף׃ 3.22  הַמַּחֲלָצֹות וְהַמַּעֲטָפֹות וְהַמִּטְפָּחֹות וְהָחֲרִיטִים׃ 3.23  וְהַגִּלְיֹנִים וְהַסְּדִינִים וְהַצְּנִיפֹות וְהָרְדִידִים׃ 3.24  וְהָיָה תַחַת בֹּשֶׂם מַק יִהְיֶה וְתַחַת חֲגֹורָה נִקְפָּה וְתַחַת מַעֲשֶׂה מִקְשֶׁה קָרְחָה וְתַחַת פְּתִיגִיל מַחֲגֹרֶת שָׂק כִּי־תַחַת יֹפִי׃ 3.25  מְתַיִךְ בַּחֶרֶב יִפֹּלוּ וּגְבוּרָתֵךְ בַּמִּלְחָמָה׃ 3.26  וְאָנוּ וְאָבְלוּ פְּתָחֶיהָ וְנִקָּתָה לָאָרֶץ תֵּשֵׁב׃

3.1  kij HineH HaaAaadown jHwaaH cbaaAowt mesijr mijrwxxaalaim wmijHwdaaH maxxOen wmaxxOenaaH kol mixxOan-laehaem wkol mixxOan-maajim׃ 3.2  gibowr wAijxx milhaamaaH xxowpeT wnaabijA wqosem wzaaqen׃ 3.3  xar-hamixxijm wnxwA paanijm wjowOec wahakam haraaxxijm wnbown laahaxx׃ 3.4  wnaatatij nOaarijm xaarejHaem wtaOalwlijm jimxxlw-baam׃ 3.5  wnigax HaaOaam Aijxx bAijxx wAijxx breOeHw jirHabw HanaOar bazaaqen wHaniqlaeH banikbaad׃ 3.6  kij-jitpox Aijxx bAaahijw bejt Aaabijw ximlaaH lkaaH qaacijn tiHjaeH-laanw wHamakxxelaaH HazoAt tahat jaadaekaa׃ 3.7  jixaaA bajowm HaHwA leAmor loA-AaeHjaeH hobexx wbbejtij Aejn laehaem wAejn ximlaaH loA txijmunij qcijn Oaam׃ 3.8  kij kaaxxlaaH jrwxxaalaim wijHwdaaH naapaal kij-lxxownaam wmaOallejHaem Aael-jHwaaH lamrowt Oenej kbowdow׃ 3.9  Hakaarat pnejHaem OaantaaH baam whaTaaAtaam kisdom Higijdw loA kihedw Aowj lnapxxaam kij-gaamlw laaHaem raaOaaH׃ 3.10  Aimrw cadijq kij-Towb kij-prij maOallejHaem joAkelw׃ 3.11  Aowj lraaxxaaO raaO kij-gmwl jaadaajw jeOaaxaeH low׃ 3.12  Oamij nogxaajw mOowlel wnaaxxijm maaxxlw bow Oamij mAaxxraejkaa matOijm wdaeraek Aorhotaejkaa bileOw׃ s 3.13  nicaab laarijb jHwaaH wOomed laadijn Oamijm׃ 3.14  jHwaaH bmixxpaaT jaabowA Oim-ziqnej Oamow wxaaraajw wAataem biOartaem Hakaeraem gzelat HaeOaanij bbaatejkaem׃ 3.15  [malaakaem k] (maH -laakaem q) tdakAw Oamij wpnej Oanijijm tiThaanw nAum-Aadonaaj jHwiH cbaaAowt׃ s 3.16  wajoAmaer jHwaaH jaOan kij gaabHw bnowt cijown watelaknaaH [nTwowt k] (nTwjowt q) gaarown wmxaqrowt Oejnaajim Haalowk wTaapop telaknaaH wbraglejHaem tOakasnaaH׃ 3.17  wxipah Aadonaaj qaadqod bnowt cijown wajHwaaH paatHen jOaaraeH׃ s 3.18  bajowm HaHwA jaasijr Aadonaaj Aet tipAaeraet HaaOakaasijm wHaxxbijsijm wHaxaHaronijm׃ 3.19  HanTijpowt wHaxxejrowt wHaarOaalowt׃ 3.20  HapAerijm wHacOaadowt wHaqixxurijm wbaatej Hanaepaexx wHalhaaxxijm׃ 3.21  HaTabaaOowt wnizmej HaaAaap׃ 3.22  Hamahalaacowt wHamaOaTaapowt wHamiTpaahowt wHaaharijTijm׃ 3.23  wHagiljonijm wHasdijnijm wHacnijpowt wHaardijdijm׃ 3.24  wHaajaaH tahat boxaem maq jiHjaeH wtahat hagowraaH niqpaaH wtahat maOaxaeH miqxxaeH qaarhaaH wtahat ptijgijl mahagoraet xaaq kij-tahat jopij׃ 3.25  mtajik bahaeraeb jipolw wgbwraatek bamilhaamaaH׃ 3.26  wAaanw wAaablw ptaahaejHaa wniqaataaH laaAaaraec texxeb׃

3.1  כי הנה האדון יהוה צבאות מסיר מירושלם ומיהודה משען ומשענה כל משען־לחם וכל משען־מים׃ 3.2  גבור ואיש מלחמה שופט ונביא וקסם וזקן׃ 3.3  שר־חמשים ונשוא פנים ויועץ וחכם חרשים ונבון לחש׃ 3.4  ונתתי נערים שריהם ותעלולים ימשלו־בם׃ 3.5  ונגש העם איש באיש ואיש ברעהו ירהבו הנער בזקן והנקלה בנכבד׃ 3.6  כי־יתפש איש באחיו בית אביו שמלה לכה קצין תהיה־לנו והמכשלה הזאת תחת ידך׃ 3.7  ישא ביום ההוא ׀ לאמר לא־אהיה חבש ובביתי אין לחם ואין שמלה לא תשימני קצין עם׃ 3.8  כי כשלה ירושלם ויהודה נפל כי־לשונם ומעלליהם אל־יהוה למרות עני כבודו׃ 3.9  הכרת פניהם ענתה בם וחטאתם כסדם הגידו לא כחדו אוי לנפשם כי־גמלו להם רעה׃ 3.10  אמרו צדיק כי־טוב כי־פרי מעלליהם יאכלו׃ 3.11  אוי לרשע רע כי־גמול ידיו יעשה לו׃ 3.12  עמי נגשיו מעולל ונשים משלו בו עמי מאשריך מתעים ודרך ארחתיך בלעו׃ ס 3.13  נצב לריב יהוה ועמד לדין עמים׃ 3.14  יהוה במשפט יבוא עם־זקני עמו ושריו ואתם בערתם הכרם גזלת העני בבתיכם׃ 3.15  [מלכם כ] (מה ־לכם ק) תדכאו עמי ופני עניים תטחנו נאם־אדני יהוה צבאות׃ ס 3.16  ויאמר יהוה יען כי גבהו בנות ציון ותלכנה [נטוות כ] (נטויות ק) גרון ומשקרות עינים הלוך וטפף תלכנה וברגליהם תעכסנה׃ 3.17  ושפח אדני קדקד בנות ציון ויהוה פתהן יערה׃ ס 3.18  ביום ההוא יסיר אדני את תפארת העכסים והשביסים והשהרנים׃ 3.19  הנטיפות והשירות והרעלות׃ 3.20  הפארים והצעדות והקשרים ובתי הנפש והלחשים׃ 3.21  הטבעות ונזמי האף׃ 3.22  המחלצות והמעטפות והמטפחות והחריטים׃ 3.23  והגלינים והסדינים והצניפות והרדידים׃ 3.24  והיה תחת בשם מק יהיה ותחת חגורה נקפה ותחת מעשה מקשה קרחה ותחת פתיגיל מחגרת שק כי־תחת יפי׃ 3.25  מתיך בחרב יפלו וגבורתך במלחמה׃ 3.26  ואנו ואבלו פתחיה ונקתה לארץ תשב׃

3.1  kj HnH HAdwn jHwH cbAwt msjr mjrwxlm wmjHwdH mxOn wmxOnH kl mxOn-lhm wkl mxOn-mjm׃ 3.2  gbwr wAjx mlhmH xwpT wnbjA wqsm wzqn׃ 3.3  xr-hmxjm wnxwA pnjm wjwOc whkm hrxjm wnbwn lhx׃ 3.4  wnttj nOrjm xrjHm wtOlwljm jmxlw-bm׃ 3.5  wngx HOm Ajx bAjx wAjx brOHw jrHbw HnOr bzqn wHnqlH bnkbd׃ 3.6  kj-jtpx Ajx bAhjw bjt Abjw xmlH lkH qcjn tHjH-lnw wHmkxlH HzAt tht jdk׃ 3.7  jxA bjwm HHwA lAmr lA-AHjH hbx wbbjtj Ajn lhm wAjn xmlH lA txjmnj qcjn Om׃ 3.8  kj kxlH jrwxlm wjHwdH npl kj-lxwnm wmOlljHm Al-jHwH lmrwt Onj kbwdw׃ 3.9  Hkrt pnjHm OntH bm whTAtm ksdm Hgjdw lA khdw Awj lnpxm kj-gmlw lHm rOH׃ 3.10  Amrw cdjq kj-Twb kj-prj mOlljHm jAklw׃ 3.11  Awj lrxO rO kj-gmwl jdjw jOxH lw׃ 3.12  Omj ngxjw mOwll wnxjm mxlw bw Omj mAxrjk mtOjm wdrk Arhtjk blOw׃ s 3.13  ncb lrjb jHwH wOmd ldjn Omjm׃ 3.14  jHwH bmxpT jbwA Om-zqnj Omw wxrjw wAtm bOrtm Hkrm gzlt HOnj bbtjkm׃ 3.15  [mlkm k] (mH -lkm q) tdkAw Omj wpnj Onjjm tThnw nAm-Adnj jHwH cbAwt׃ s 3.16  wjAmr jHwH jOn kj gbHw bnwt cjwn wtlknH [nTwwt k] (nTwjwt q) grwn wmxqrwt Ojnjm Hlwk wTpp tlknH wbrgljHm tOksnH׃ 3.17  wxph Adnj qdqd bnwt cjwn wjHwH ptHn jOrH׃ s 3.18  bjwm HHwA jsjr Adnj At tpArt HOksjm wHxbjsjm wHxHrnjm׃ 3.19  HnTjpwt wHxjrwt wHrOlwt׃ 3.20  HpArjm wHcOdwt wHqxrjm wbtj Hnpx wHlhxjm׃ 3.21  HTbOwt wnzmj HAp׃ 3.22  Hmhlcwt wHmOTpwt wHmTphwt wHhrjTjm׃ 3.23  wHgljnjm wHsdjnjm wHcnjpwt wHrdjdjm׃ 3.24  wHjH tht bxm mq jHjH wtht hgwrH nqpH wtht mOxH mqxH qrhH wtht ptjgjl mhgrt xq kj-tht jpj׃ 3.25  mtjk bhrb jplw wgbwrtk bmlhmH׃ 3.26  wAnw wAblw pthjH wnqtH lArc txb׃

3.1  Ecce enim Dominator, Dominus exercituum, aufert a Ierusalem et a Iuda robur et praesidium, omne robur panis et omne robur aquae, 3.2  fortem et virum bellatorem, iudicem et prophetam et hariolum et senem, 3.3  principem super quinquaginta et honorabilem vultu et consiliarium et sapientem magum et prudentem incantatorem. 3.4  Et dabo pueros principes eorum; et infantes dominabuntur eis. 3.5  Et irruet populus, vir ad virum, unusquisque ad proximum suum: tumultuabitur puer contra senem, et ignobilis contra nobilem. 3.6  Apprehendet enim vir fratrem suum in domo patris sui: “ Vestimentum tibi est, princeps esto noster, ruina autem haec sub manu tua ”. 3.7  Clamabit in die illa dicens: “ Non sum medicus, et in domo mea non est panis neque vestimentum; nolite constituere me principem populi ”. 3.8  Ruit enim Ierusalem, et Iudas concidit, quia lingua eorum et adinventiones eorum contra Dominum, ut provocarent oculos maiestatis eius. 3.9  Procacitas vultus eorum accusat eos, et peccatum suum quasi Sodoma praedicaverunt nec absconderunt; vae animae eorum, quoniam reddita sunt eis mala! 3.10  Dicite iusto: “ Bene! ”, quoniam fructum adinventionum suarum comedet. 3.11  Vae impio in malum: retributio enim manuum eius fiet ei! 3.12  Populum meum opprimit infans, et mulieres dominantur ei. Popule meus, qui te beatum dicunt, ipsi te decipiunt et viam gressuum tuorum dissipant. 3.13  Surgit ad arguendum Dominus et stat ad iudicandos populos. 3.14  Dominus ad iudicium veniet cum senibus populi sui et principibus eius: “ Vos enim depasti estis vineam, et rapina pauperis in domibus vestris. 3.15  Quare atteritis populum meum et facies pauperum commolitis? ”, dicit Dominus, Deus exercituum. 3.16  Et dixit Dominus: “ Pro eo quod elevatae sunt filiae Sion et ambulaverunt extento collo et nutibus oculorum, parvis passibus incedebant et catenulis pedum tinniebant, 3.17  decalvabit Dominus verticem filiarum Sion et Dominus crinem earum nudabit ”. 3.18  In die illa auferet Dominus ornamentum calceamentorum et torques 3.19  et lunulas et inaures et armillas et mitras, 3.20  discriminalia et periscelidas et fascias et olfactoriola 3.21  et anulos et ornamenta narium, 3.22  mutatoria et palliola et linteamina et marsupia, 3.23  specula et sindones et vittas et pallia. 3.24  Et erit pro suavi odore foetor, et pro zona funiculus, et pro crispante crine calvitium, et pro fascia pectorali cilicium, stigma pro pulchritudine. 3.25  Viri tui gladio cadent, et fortes tui in proelio, 3.26  et maerebunt atque lugebunt portae eius, et desolata in terra sedebit.

4.1  Alsdann werden sieben Frauen einen Mann ergreifen und sagen: Wir wollen unser eigenes Brot essen und uns selbst bekleiden; laß uns nur deinen Namen tragen, nimm unsre Schmach hinweg! 4.2  An jenem Tage wird der Sproß des HERRN zur Zierde und Ehre dienen und die Frucht des Landes zum Ruhm und Preis den Geretteten Israels. 4.3  Und es wird geschehen: jeder Übriggebliebene in Zion und jeder Übriggelassene in Jerusalem wird «heilig» heißen, jeder, der unter die Lebendigen eingeschrieben ist in Jerusalem. 4.4  Ja, wenn der Herr den Unflat der Töchter Zions abgewaschen und die Blutschulden Jerusalems aus seiner Mitte hinweggetan hat durch den Geist des Gerichts und den Geist der Vertilgung, 4.5  dann wird der HERR über der ganzen Wohnung des Berges Zion und über ihren Versammlungen bei Tag eine Wolke und Rauch schaffen und den Glanz einer Feuerflamme bei Nacht; 4.6  denn über der ganzen Herrlichkeit wird eine Decke sein und eine Hütte zum Schatten tagsüber vor der Hitze und zur Zuflucht und zum Schirm vor Ungewitter und Regen.

4.1  καὶ ἐπιλήμψονται ἑπτὰ γυναῖκες ἀνθρώπου ἑνὸς λέγουσαι τὸν ἄρτον ἡμῶν φαγόμεθα καὶ τὰ ἱμάτια ἡμῶν περιβαλούμεθα πλὴν τὸ ὄνομα τὸ σὸν κεκλήσθω ἐφ' ἡμᾶς ἄφελε τὸν ὀνειδισμὸν ἡμῶν 4.2  τῇ δὲ ἡμέρᾳ ἐκείνῃ ἐπιλάμψει ὁ θεὸς ἐν βουλῇ μετὰ δόξης ἐπὶ τῆς γῆς τοῦ ὑψῶσαι καὶ δοξάσαι τὸ καταλειφθὲν τοῦ ισραηλ 4.3  καὶ ἔσται τὸ ὑπολειφθὲν ἐν σιων καὶ τὸ καταλειφθὲν ἐν ιερουσαλημ ἅγιοι κληθήσονται πάντες οἱ γραφέντες εἰς ζωὴν ἐν ιερουσαλημ 4.4  ὅτι ἐκπλυνεῖ κύριος τὸν ῥύπον τῶν υἱῶν καὶ τῶν θυγατέρων σιων καὶ τὸ αἷμα ἐκκαθαριεῖ ἐκ μέσου αὐτῶν ἐν πνεύματι κρίσεως καὶ πνεύματι καύσεως 4.5  καὶ ἥξει καὶ ἔσται πᾶς τόπος τοῦ ὄρους σιων καὶ πάντα τὰ περικύκλῳ αὐτῆς σκιάσει νεφέλη ἡμέρας καὶ ὡς καπνοῦ καὶ ὡς φωτὸς πυρὸς καιομένου νυκτός πάσῃ τῇ δόξῃ σκεπασθήσεται 4.6  καὶ ἥξει καὶ ἔσται πᾶς τόπος τοῦ ὄρους σιων καὶ πάντα τὰ περικύκλῳ αὐτῆς σκιάσει νεφέλη ἡμέρας καὶ ὡς καπνοῦ καὶ ὡς φωτὸς πυρὸς καιομένου νυκτός πάσῃ τῇ δόξῃ σκεπασθήσεται καὶ ἔσται εἰς σκιὰν ἀπὸ καύματος καὶ ἐν σκέπῃ καὶ ἐν ἀποκρύφῳ ἀπὸ σκληρότητος καὶ ὑετοῦ

4.1  kai epilehmpsontai epta gynaikes anthrohpoy enos legoysai ton arton ehmohn phagometha kai ta imatia ehmohn peribaloymetha plehn to onoma to son keklehsthoh eph' ehmas aphele ton oneidismon ehmohn 4.2  teh de ehmera ekeineh epilampsei o theos en boyleh meta doxehs epi tehs gehs toy ypsohsai kai doxasai to kataleiphthen toy israehl 4.3  kai estai to ypoleiphthen en siohn kai to kataleiphthen en ieroysalehm agioi klehthehsontai pantes oi graphentes eis zohehn en ieroysalehm 4.4  oti ekplynei kyrios ton rypon tohn yiohn kai tohn thygaterohn siohn kai to aima ekkathariei ek mesoy aytohn en pneymati kriseohs kai pneymati kayseohs 4.5  kai ehxei kai estai pas topos toy oroys siohn kai panta ta perikykloh aytehs skiasei nepheleh ehmeras kai ohs kapnoy kai ohs phohtos pyros kaiomenoy nyktos paseh teh doxeh skepasthehsetai 4.6  kai ehxei kai estai pas topos toy oroys siohn kai panta ta perikykloh aytehs skiasei nepheleh ehmeras kai ohs kapnoy kai ohs phohtos pyros kaiomenoy nyktos paseh teh doxeh skepasthehsetai kai estai eis skian apo kaymatos kai en skepeh kai en apokryphoh apo sklehrotehtos kai yetoy

4.1  וְהֶחֱזִיקוּ שֶׁבַע נָשִׁים בְּאִישׁ אֶחָד בַּיֹּום הַהוּא לֵאמֹר לַחְמֵנוּ נֹאכֵל וְשִׂמְלָתֵנוּ נִלְבָּשׁ רַק יִקָּרֵא שִׁמְךָ עָלֵינוּ אֱסֹף חֶרְפָּתֵנוּ׃ ס 4.2  בַּיֹּום הַהוּא יִהְיֶה צֶמַח יְהוָה לִצְבִי וּלְכָבֹוד וּפְרִי הָאָרֶץ לְגָאֹון וּלְתִפְאֶרֶת לִפְלֵיטַת יִשְׂרָאֵל׃ 4.3  וְהָיָה ׀ הַנִּשְׁאָר בְּצִיֹּון וְהַנֹּותָר בִּירוּשָׁלִַם קָדֹושׁ יֵאָמֶר לֹו כָּל־הַכָּתוּב לַחַיִּים בִּירוּשָׁלִָם׃ 4.4  אִם ׀ רָחַץ אֲדֹנָי אֵת צֹאַת בְּנֹות־צִיֹּון וְאֶת־דְּמֵי יְרוּשָׁלִַם יָדִיחַ מִקִּרְבָּהּ בְּרוּחַ מִשְׁפָּט וּבְרוּחַ בָּעֵר׃ 4.5  וּבָרָא יְהוָה עַל כָּל־מְכֹון הַר־צִיֹּון וְעַל־מִקְרָאֶהָ עָנָן ׀ יֹומָם וְעָשָׁן וְנֹגַהּ אֵשׁ לֶהָבָה לָיְלָה כִּי עַל־כָּל־כָּבֹוד חֻפָּה׃ 4.6  וְסֻכָּה תִּהְיֶה לְצֵל־יֹומָם מֵחֹרֶב וּלְמַחְסֶה וּלְמִסְתֹּור מִזֶּרֶם וּמִמָּטָר׃ פ

4.1  wHaehaezijqw xxaebaO naaxxijm bAijxx Aaehaad bajowm HaHwA leAmor lahmenw noAkel wximlaatenw nilbaaxx raq jiqaareA xximkaa Oaalejnw Aaesop haerpaatenw׃ s 4.2  bajowm HaHwA jiHjaeH caemah jHwaaH licbij wlkaabowd wprij HaaAaaraec lgaaAown wltipAaeraet liplejTat jixraaAel׃ 4.3  wHaajaaH HanixxAaar bcijown wHanowtaar bijrwxxaalaim qaadowxx jeAaamaer low kaal-Hakaatwb lahajijm bijrwxxaalaaim׃ 4.4  Aim raahac Aadonaaj Aet coAat bnowt-cijown wAaet-dmej jrwxxaalaim jaadijha miqirbaaH brwha mixxpaaT wbrwha baaOer׃ 4.5  wbaaraaA jHwaaH Oal kaal-mkown Har-cijown wOal-miqraaAaeHaa Oaanaan jowmaam wOaaxxaan wnogaH Aexx laeHaabaaH laajlaaH kij Oal-kaal-kaabowd hupaaH׃ 4.6  wsukaaH tiHjaeH lcel-jowmaam mehoraeb wlmahsaeH wlmistowr mizaeraem wmimaaTaar׃ p

4.1  והחזיקו שבע נשים באיש אחד ביום ההוא לאמר לחמנו נאכל ושמלתנו נלבש רק יקרא שמך עלינו אסף חרפתנו׃ ס 4.2  ביום ההוא יהיה צמח יהוה לצבי ולכבוד ופרי הארץ לגאון ולתפארת לפליטת ישראל׃ 4.3  והיה ׀ הנשאר בציון והנותר בירושלם קדוש יאמר לו כל־הכתוב לחיים בירושלם׃ 4.4  אם ׀ רחץ אדני את צאת בנות־ציון ואת־דמי ירושלם ידיח מקרבה ברוח משפט וברוח בער׃ 4.5  וברא יהוה על כל־מכון הר־ציון ועל־מקראה ענן ׀ יומם ועשן ונגה אש להבה לילה כי על־כל־כבוד חפה׃ 4.6  וסכה תהיה לצל־יומם מחרב ולמחסה ולמסתור מזרם וממטר׃ פ

4.1  wHhzjqw xbO nxjm bAjx Ahd bjwm HHwA lAmr lhmnw nAkl wxmltnw nlbx rq jqrA xmk Oljnw Asp hrptnw׃ s 4.2  bjwm HHwA jHjH cmh jHwH lcbj wlkbwd wprj HArc lgAwn wltpArt lpljTt jxrAl׃ 4.3  wHjH HnxAr bcjwn wHnwtr bjrwxlm qdwx jAmr lw kl-Hktwb lhjjm bjrwxlm׃ 4.4  Am rhc Adnj At cAt bnwt-cjwn wAt-dmj jrwxlm jdjh mqrbH brwh mxpT wbrwh bOr׃ 4.5  wbrA jHwH Ol kl-mkwn Hr-cjwn wOl-mqrAH Onn jwmm wOxn wngH Ax lHbH ljlH kj Ol-kl-kbwd hpH׃ 4.6  wskH tHjH lcl-jwmm mhrb wlmhsH wlmstwr mzrm wmmTr׃ p

4.1  Et apprehendent septem mulieres virum unum in die illa dicentes: “ Panem nostrum comedemus et vestimentis nostris operiemur, tantummodo vocetur nomen tuum super nos: aufer opprobrium nostrum ”. 4.2  In die illa erit germen Domini in splendorem et gloriam, et fructus terrae sublimis et exsultatio his, qui salvati fuerint de Israel. 4.3  Et erit: omnis, qui relictus fuerit in Sion, et residuus in Ierusalem, sanctus vocabitur, omnis, qui scriptus est ad vitam in Ierusalem. 4.4  Cum abluerit Dominus sordem filiarum Sion et sanguinem Ierusalem laverit de medio eius spiritu iudicii et spiritu ardoris, 4.5  et creabit Dominus super omnem locum montis Sion et super coetum eius nubem per diem et fumum et splendorem ignis flammantis in nocte: super omnem enim gloriam protectio, 4.6  et tabernaculum erit in umbraculum diei ab aestu et in securitatem et absconsionem a turbine et a pluvia.

5.1  Ich will doch singen von meinem Geliebten, ein Lied meines Freundes von seinem Weinberg! Mein Geliebter hatte einen Weinberg auf dem Ausläufer eines Ölbergs. 5.2  Den grub er um und säuberte ihn von Steinen und bepflanzte ihn mit edlen Reben. Mitten darin baute er einen Turm und hieb auch eine Kelter darin aus; und er hoffte, daß er Trauben brächte; aber er trug Herlinge. 5.3  Nun, ihr Bürger zu Jerusalem und ihr Männer von Juda, sprecht Recht zwischen mir und meinem Weinberg! 5.4  Was konnte man an meinem Weinberg noch weiter tun, das ich nicht getan habe? Warum hat er denn Herlinge getragen? Und ich habe doch Trauben von ihm erwartet! 5.5  Nun will ich euch aber anzeigen, was ich mit meinem Weinberg tun will: Ich will die Hecke wegschaffen, daß er abgeweidet, und die Mauer einreißen, daß er zertreten werde! 5.6  Ich will ihm den Garaus machen, daß er weder beschnitten noch gehackt werden soll, und es sollen Dornen und Disteln darauf wachsen. Ich will auch den Wolken verbieten, auf ihn zu regnen. 5.7  Das Haus Israel nämlich ist der Weinberg des HERRN der Heerscharen, und die Männer von Juda sind seine Lieblingspflanzung. Er wartete auf Gerechtigkeit, und siehe da, (Schlechtigkeit; auf Güte und Erbarmen, und siehe da), Geschrei der Armen! 5.8  Wehe euch, die ihr ein Haus ans andere reihet, einen Acker zum andern schlaget, bis kein Platz mehr bleibt und ihr allein im Lande wohnet! 5.9  Vor meinen Ohren spricht der HERR der Heerscharen: Fürwahr, viele Häuser sollen öde werden, große und schöne unbewohnt! 5.10  Denn zehn Juchart Reben werden nur ein Bat geben und ein Chomer Samen nur ein Epha erzielen. 5.11  Wehe denen, die des Morgens schon berauschenden Getränken nachgehen und des Abends lange aufbleiben, daß sie der Wein erhitzt. 5.12  An Harfe und Leier, Pauke, Flöte und Wein ergötzen sie sich, aber das Tun des HERRN betrachten sie nicht, und das Werk seiner Hände sehen sie nicht! 5.13  Darum wandert mein Volk unversehens in die Gefangenschaft; seine Edlen sterben vor Hunger, und seine Volksmenge verschmachtet vor Durst. 5.14  Darum verlangt auch das Totenreich große Opfer und hat seinen Rachen über die Maßen weit aufgesperrt, und es fährt hinunter ihr Adel und ihre Menge samt all ihrem Getümmel und wer in ihr frohlockt! 5.15  Also wird der Mensch gebeugt und der Mann gedemütigt, und die Augen der Hochmütigen sollen erniedrigt werden; 5.16  aber der HERR der Heerscharen wird erhaben werden durch das Gericht, und der heilige Gott wird sich als heilig erweisen durch Gerechtigkeit. 5.17  Und es werden Lämmer auf ihrer Trift weiden und Fremde die Trümmer der Reichen verzehren. 5.18  Wehe denen, welche ihre Schuld an Lügenstricken hinter sich herschleppen und Sünde an Wagenseilen! 5.19  Die da sagen: Er beschleunige doch und befördere sein Tun, daß wir es sehen; es komme doch und trete ein, was der Heilige Israels beschlossen hat, daß wir es merken! 5.20  Wehe denen, die Böses gut und Gutes böse nennen; die Finsternis für Licht und Licht für Finsternis erklären; die Bitteres süß und Süßes bitter nennen! 5.21  Wehe denen, die in ihren eigenen Augen weise sind und sich selbst verständig dünken! 5.22  Wehe denen, die Helden sind im Weintrinken und tapfer im Einschenken von berauschendem Getränk; 5.23  die dem Schuldigen Recht geben um eines Geschenkes willen, aber dem Gerechten seine Gerechtigkeit absprechen! 5.24  Darum, wie die Feuerzunge Stoppeln frißt und dürres Gras in der Flamme zusammensinkt, also wird ihre Wurzel sein wie Moder und ihre Blüte wie Staub auffliegen; denn sie haben das Gesetz des HERRN der Heerscharen verschmäht und die Rede des Heiligen Israels verachtet. 5.25  Darum ist auch der Zorn des HERRN wider sein Volk entbrannt, und er hat seine Hand gegen sie gewandt und hat sie geschlagen, daß die Berge erbebten und ihre Leichname wie Kot auf der Gasse lagen. Bei alledem hat sich sein Zorn nicht gewandt, seine Hand ist noch ausgestreckt. 5.26  Und er wird den Heiden in der Ferne ein Panier aufstecken und sie vom Ende der Erde herbeizischen; und siehe, sie werden schnell und eilends kommen; 5.27  unter ihnen ist kein Müder und kein Strauchelnder, keiner schlummert und keiner schläft; keinem geht der Gurt seiner Lenden auf, keinem zerreißt ein Riemen seiner Schuhe. 5.28  Ihre Pfeile sind geschärft und alle ihre Bogen gespannt. Die Hufe ihrer Rosse sind wie Kiesel zu achten und ihre Wagenräder wie ein Sturmwind. 5.29  Sie geben ein Brüllen von sich wie Löwen und brüllen wie junge Löwen; sie knurren und erhaschen den Raub und bergen ihn also, daß ihn niemand erretten kann. 5.30  Sie werden an jenem Tage gegen sie brausen wie Meeresbrausen; schaut man aber zur Erde, siehe, so ist da dichte Finsternis, auch das Licht wird durch ihr Gewölk verdunkelt.

5.1  ᾄσω δὴ τῷ ἠγαπημένῳ ἆ|σμα τοῦ ἀγαπητοῦ τῷ ἀμπελῶνί μου ἀμπελὼν ἐγενήθη τῷ ἠγαπημένῳ ἐν κέρατι ἐν τόπῳ πίονι 5.2  καὶ φραγμὸν περιέθηκα καὶ ἐχαράκωσα καὶ ἐφύτευσα ἄμπελον σωρηχ καὶ ᾠκοδόμησα πύργον ἐν μέσῳ αὐτοῦ καὶ προλήνιον ὤρυξα ἐν αὐτῷ καὶ ἔμεινα τοῦ ποιῆσαι σταφυλήν ἐποίησεν δὲ ἀκάνθας 5.3  καὶ νῦν ἄνθρωπος τοῦ ιουδα καὶ οἱ ἐνοικοῦντες ἐν ιερουσαλημ κρίνατε ἐν ἐμοὶ καὶ ἀνὰ μέσον τοῦ ἀμπελῶνός μου 5.4  τί ποιήσω ἔτι τῷ ἀμπελῶνί μου καὶ οὐκ ἐποίησα αὐτῷ διότι ἔμεινα τοῦ ποιῆσαι σταφυλήν ἐποίησεν δὲ ἀκάνθας 5.5  νῦν δὲ ἀναγγελῶ ὑμῖν τί ποιήσω τῷ ἀμπελῶνί μου ἀφελῶ τὸν φραγμὸν αὐτοῦ καὶ ἔσται εἰς διαρπαγήν καὶ καθελῶ τὸν τοῖχον αὐτοῦ καὶ ἔσται εἰς καταπάτημα 5.6  καὶ ἀνήσω τὸν ἀμπελῶνά μου καὶ οὐ μὴ τμηθῇ οὐδὲ μὴ σκαφῇ καὶ ἀναβήσεται εἰς αὐτὸν ὡς εἰς χέρσον ἄκανθα καὶ ταῖς νεφέλαις ἐντελοῦμαι τοῦ μὴ βρέξαι εἰς αὐτὸν ὑετόν 5.7  ὁ γὰρ ἀμπελὼν κυρίου σαβαωθ οἶκος τοῦ ισραηλ ἐστίν καὶ ἄνθρωπος τοῦ ιουδα νεόφυτον ἠγαπημένον ἔμεινα τοῦ ποιῆσαι κρίσιν ἐποίησεν δὲ ἀνομίαν καὶ οὐ δικαιοσύνην ἀλλὰ κραυγήν 5.8  οὐαὶ οἱ συνάπτοντες οἰκίαν πρὸς οἰκίαν καὶ ἀγρὸν πρὸς ἀγρὸν ἐγγίζοντες ἵνα τοῦ πλησίον ἀφέλωνταί τι μὴ οἰκήσετε μόνοι ἐπὶ τῆς γῆς 5.9  ἠκούσθη γὰρ εἰς τὰ ὦτα κυρίου σαβαωθ ταῦτα ἐὰν γὰρ γένωνται οἰκίαι πολλαί εἰς ἔρημον ἔσονται μεγάλαι καὶ καλαί καὶ οὐκ ἔσονται οἱ ἐνοικοῦντες ἐν αὐταῖς 5.10  οὗ γὰρ ἐργῶνται δέκα ζεύγη βοῶν ποιήσει κεράμιον ἕν καὶ ὁ σπείρων ἀρτάβας ἓξ ποιήσει μέτρα τρία 5.11  οὐαὶ οἱ ἐγειρόμενοι τὸ πρωὶ καὶ τὸ σικερα διώκοντες οἱ μένοντες τὸ ὀψέ ὁ γὰρ οἶνος αὐτοὺς συγκαύσει 5.12  μετὰ γὰρ κιθάρας καὶ ψαλτηρίου καὶ τυμπάνων καὶ αὐλῶν τὸν οἶνον πίνουσιν τὰ δὲ ἔργα κυρίου οὐκ ἐμβλέπουσιν καὶ τὰ ἔργα τῶν χειρῶν αὐτοῦ οὐ κατανοοῦσιν 5.13  τοίνυν αἰχμάλωτος ὁ λαός μου ἐγενήθη διὰ τὸ μὴ εἰδέναι αὐτοὺς τὸν κύριον καὶ πλῆθος ἐγενήθη νεκρῶν διὰ λιμὸν καὶ δίψαν ὕδατος 5.14  καὶ ἐπλάτυνεν ὁ ᾅδης τὴν ψυχὴν αὐτοῦ καὶ διήνοιξεν τὸ στόμα αὐτοῦ τοῦ μὴ διαλιπεῖν καὶ καταβήσονται οἱ ἔνδοξοι καὶ οἱ μεγάλοι καὶ οἱ πλούσιοι καὶ οἱ λοιμοὶ αὐτῆς 5.15  καὶ ταπεινωθήσεται ἄνθρωπος καὶ ἀτιμασθήσεται ἀνήρ καὶ οἱ ὀφθαλμοὶ οἱ μετέωροι ταπεινωθήσονται 5.16  καὶ ὑψωθήσεται κύριος σαβαωθ ἐν κρίματι καὶ ὁ θεὸς ὁ ἅγιος δοξασθήσεται ἐν δικαιοσύνῃ 5.17  καὶ βοσκηθήσονται οἱ διηρπασμένοι ὡς ταῦροι καὶ τὰς ἐρήμους τῶν ἀπειλημμένων ἄρνες φάγονται 5.18  οὐαὶ οἱ ἐπισπώμενοι τὰς ἁμαρτίας ὡς σχοινίῳ μακρῷ καὶ ὡς ζυγοῦ ἱμάντι δαμάλεως τὰς ἀνομίας 5.19  οἱ λέγοντες τὸ τάχος ἐγγισάτω ἃ ποιήσει ἵνα ἴδωμεν καὶ ἐλθάτω ἡ βουλὴ τοῦ ἁγίου ισραηλ ἵνα γνῶμεν 5.20  οὐαὶ οἱ λέγοντες τὸ πονηρὸν καλὸν καὶ τὸ καλὸν πονηρόν οἱ τιθέντες τὸ σκότος φῶς καὶ τὸ φῶς σκότος οἱ τιθέντες τὸ πικρὸν γλυκὺ καὶ τὸ γλυκὺ πικρόν 5.21  οὐαὶ οἱ συνετοὶ ἐν ἑαυτοῖς καὶ ἐνώπιον ἑαυτῶν ἐπιστήμονες 5.22  οὐαὶ οἱ ἰσχύοντες ὑμῶν οἱ τὸν οἶνον πίνοντες καὶ οἱ δυνάσται οἱ κεραννύντες τὸ σικερα 5.23  οἱ δικαιοῦντες τὸν ἀσεβῆ ἕνεκεν δώρων καὶ τὸ δίκαιον τοῦ δικαίου αἴροντες 5.24  διὰ τοῦτο ὃν τρόπον καυθήσεται καλάμη ὑπὸ ἄνθρακος πυρὸς καὶ συγκαυθήσεται ὑπὸ φλογὸς ἀνειμένης ἡ ῥίζα αὐτῶν ὡς χνοῦς ἔσται καὶ τὸ ἄνθος αὐτῶν ὡς κονιορτὸς ἀναβήσεται οὐ γὰρ ἠθέλησαν τὸν νόμον κυρίου σαβαωθ ἀλλὰ τὸ λόγιον τοῦ ἁγίου ισραηλ παρώξυναν 5.25  καὶ ἐθυμώθη ὀργῇ κύριος σαβαωθ ἐπὶ τὸν λαὸν αὐτοῦ καὶ ἐπέβαλεν τὴν χεῖρα αὐτοῦ ἐπ' αὐτοὺς καὶ ἐπάταξεν αὐτούς καὶ παρωξύνθη τὰ ὄρη καὶ ἐγενήθη τὰ θνησιμαῖα αὐτῶν ὡς κοπρία ἐν μέσῳ ὁδοῦ καὶ ἐν πᾶσι τούτοις οὐκ ἀπεστράφη ὁ θυμός ἀλλ' ἔτι ἡ χεὶρ ὑψηλή 5.26  τοιγαροῦν ἀρεῖ σύσσημον ἐν τοῖς ἔθνεσιν τοῖς μακρὰν καὶ συριεῖ αὐτοῖς ἀπ' ἄκρου τῆς γῆς καὶ ἰδοὺ ταχὺ κούφως ἔρχονται 5.27  οὐ πεινάσουσιν οὐδὲ κοπιάσουσιν οὐδὲ νυστάξουσιν οὐδὲ κοιμηθήσονται οὐδὲ λύσουσιν τὰς ζώνας αὐτῶν ἀπὸ τῆς ὀσφύος αὐτῶν οὐδὲ μὴ ῥαγῶσιν οἱ ἱμάντες τῶν ὑποδημάτων αὐτῶν 5.28  ὧν τὰ βέλη ὀξεῖά ἐστιν καὶ τὰ τόξα αὐτῶν ἐντεταμένα οἱ πόδες τῶν ἵππων αὐτῶν ὡς στερεὰ πέτρα ἐλογίσθησαν οἱ τροχοὶ τῶν ἁρμάτων αὐτῶν ὡς καταιγίς 5.29  ὁρμῶσιν ὡς λέοντες καὶ παρέστηκαν ὡς σκύμνος λέοντος καὶ ἐπιλήμψεται καὶ βοήσει ὡς θηρίου καὶ ἐκβαλεῖ καὶ οὐκ ἔσται ὁ ῥυόμενος αὐτούς 5.30  καὶ βοήσει δι' αὐτοὺς ἐν τῇ ἡμέρᾳ ἐκείνῃ ὡς φωνὴ θαλάσσης κυμαινούσης καὶ ἐμβλέψονται εἰς τὴν γῆν καὶ ἰδοὺ σκότος σκληρὸν ἐν τῇ ἀπορίᾳ αὐτῶν

5.1  asoh deh toh ehgapehmenoh asma toy agapehtoy toh ampelohni moy ampelohn egenehtheh toh ehgapehmenoh en kerati en topoh pioni 5.2  kai phragmon periethehka kai echarakohsa kai ephyteysa ampelon sohrehch kai ohkodomehsa pyrgon en mesoh aytoy kai prolehnion ohryxa en aytoh kai emeina toy poiehsai staphylehn epoiehsen de akanthas 5.3  kai nyn anthrohpos toy ioyda kai oi enoikoyntes en ieroysalehm krinate en emoi kai ana meson toy ampelohnos moy 5.4  ti poiehsoh eti toh ampelohni moy kai oyk epoiehsa aytoh dioti emeina toy poiehsai staphylehn epoiehsen de akanthas 5.5  nyn de anaggeloh ymin ti poiehsoh toh ampelohni moy apheloh ton phragmon aytoy kai estai eis diarpagehn kai katheloh ton toichon aytoy kai estai eis katapatehma 5.6  kai anehsoh ton ampelohna moy kai oy meh tmehtheh oyde meh skapheh kai anabehsetai eis ayton ohs eis cherson akantha kai tais nephelais enteloymai toy meh brexai eis ayton yeton 5.7  o gar ampelohn kyrioy sabaohth oikos toy israehl estin kai anthrohpos toy ioyda neophyton ehgapehmenon emeina toy poiehsai krisin epoiehsen de anomian kai oy dikaiosynehn alla kraygehn 5.8  oyai oi synaptontes oikian pros oikian kai agron pros agron eggizontes ina toy plehsion aphelohntai ti meh oikehsete monoi epi tehs gehs 5.9  ehkoystheh gar eis ta ohta kyrioy sabaohth tayta ean gar genohntai oikiai pollai eis erehmon esontai megalai kai kalai kai oyk esontai oi enoikoyntes en aytais 5.10  oy gar ergohntai deka zeygeh boohn poiehsei keramion en kai o speirohn artabas ex poiehsei metra tria 5.11  oyai oi egeiromenoi to prohi kai to sikera diohkontes oi menontes to opse o gar oinos aytoys sygkaysei 5.12  meta gar kitharas kai psaltehrioy kai tympanohn kai aylohn ton oinon pinoysin ta de erga kyrioy oyk emblepoysin kai ta erga tohn cheirohn aytoy oy katanooysin 5.13  toinyn aichmalohtos o laos moy egenehtheh dia to meh eidenai aytoys ton kyrion kai plehthos egenehtheh nekrohn dia limon kai dipsan ydatos 5.14  kai eplatynen o adehs tehn psychehn aytoy kai diehnoixen to stoma aytoy toy meh dialipein kai katabehsontai oi endoxoi kai oi megaloi kai oi ploysioi kai oi loimoi aytehs 5.15  kai tapeinohthehsetai anthrohpos kai atimasthehsetai anehr kai oi ophthalmoi oi meteohroi tapeinohthehsontai 5.16  kai ypsohthehsetai kyrios sabaohth en krimati kai o theos o agios doxasthehsetai en dikaiosyneh 5.17  kai boskehthehsontai oi diehrpasmenoi ohs tayroi kai tas erehmoys tohn apeilehmmenohn arnes phagontai 5.18  oyai oi epispohmenoi tas amartias ohs schoinioh makroh kai ohs zygoy imanti damaleohs tas anomias 5.19  oi legontes to tachos eggisatoh a poiehsei ina idohmen kai elthatoh eh boyleh toy agioy israehl ina gnohmen 5.20  oyai oi legontes to ponehron kalon kai to kalon ponehron oi tithentes to skotos phohs kai to phohs skotos oi tithentes to pikron glyky kai to glyky pikron 5.21  oyai oi synetoi en eaytois kai enohpion eaytohn epistehmones 5.22  oyai oi ischyontes ymohn oi ton oinon pinontes kai oi dynastai oi kerannyntes to sikera 5.23  oi dikaioyntes ton asebeh eneken dohrohn kai to dikaion toy dikaioy airontes 5.24  dia toyto on tropon kaythehsetai kalameh ypo anthrakos pyros kai sygkaythehsetai ypo phlogos aneimenehs eh riza aytohn ohs chnoys estai kai to anthos aytohn ohs koniortos anabehsetai oy gar ehthelehsan ton nomon kyrioy sabaohth alla to logion toy agioy israehl parohxynan 5.25  kai ethymohtheh orgeh kyrios sabaohth epi ton laon aytoy kai epebalen tehn cheira aytoy ep' aytoys kai epataxen aytoys kai parohxyntheh ta oreh kai egenehtheh ta thnehsimaia aytohn ohs kopria en mesoh odoy kai en pasi toytois oyk apestrapheh o thymos all' eti eh cheir ypsehleh 5.26  toigaroyn arei syssehmon en tois ethnesin tois makran kai syriei aytois ap' akroy tehs gehs kai idoy tachy koyphohs erchontai 5.27  oy peinasoysin oyde kopiasoysin oyde nystaxoysin oyde koimehthehsontai oyde lysoysin tas zohnas aytohn apo tehs osphyos aytohn oyde meh ragohsin oi imantes tohn ypodehmatohn aytohn 5.28  ohn ta beleh oxeia estin kai ta toxa aytohn entetamena oi podes tohn ippohn aytohn ohs sterea petra elogisthehsan oi trochoi tohn armatohn aytohn ohs kataigis 5.29  ormohsin ohs leontes kai parestehkan ohs skymnos leontos kai epilehmpsetai kai boehsei ohs thehrioy kai ekbalei kai oyk estai o ryomenos aytoys 5.30  kai boehsei di' aytoys en teh ehmera ekeineh ohs phohneh thalassehs kymainoysehs kai emblepsontai eis tehn gehn kai idoy skotos sklehron en teh aporia aytohn

5.1  אָשִׁירָה נָּא לִידִידִי שִׁירַת דֹּודִי לְכַרְמֹו כֶּרֶם הָיָה לִידִידִי בְּקֶרֶן בֶּן־שָׁמֶן׃ 5.2  וַיְעַזְּקֵהוּ וַיְסַקְּלֵהוּ וַיִּטָּעֵהוּ שֹׂרֵק וַיִּבֶן מִגְדָּל בְּתֹוכֹו וְגַם־יֶקֶב חָצֵב בֹּו וַיְקַו לַעֲשֹׂות עֲנָבִים וַיַּעַשׂ בְּאֻשִׁים׃ 5.3  וְעַתָּה יֹושֵׁב יְרוּשָׁלִַם וְאִישׁ יְהוּדָה שִׁפְטוּ־נָא בֵּינִי וּבֵין כַּרְמִי׃ 5.4  מַה־לַּעֲשֹׂות עֹוד לְכַרְמִי וְלֹא עָשִׂיתִי בֹּו מַדּוּעַ קִוֵּיתִי לַעֲשֹׂות עֲנָבִים וַיַּעַשׂ בְּאֻשִׁים׃ 5.5  וְעַתָּה אֹודִיעָה־נָּא אֶתְכֶם אֵת אֲשֶׁר־אֲנִי עֹשֶׂה לְכַרְמִי הָסֵר מְשׂוּכָּתֹו וְהָיָה לְבָעֵר פָּרֹץ גְּדֵרֹו וְהָיָה לְמִרְמָס׃ 5.6  וַאֲשִׁיתֵהוּ בָתָה לֹא יִזָּמֵר וְלֹא יֵעָדֵר וְעָלָה שָׁמִיר וָשָׁיִת וְעַל הֶעָבִים אֲצַוֶּה מֵהַמְטִיר עָלָיו מָטָר׃ 5.7  כִּי כֶרֶם יְהוָה צְבָאֹות בֵּית יִשְׂרָאֵל וְאִישׁ יְהוּדָה נְטַע שַׁעֲשׁוּעָיו וַיְקַו לְמִשְׁפָּט וְהִנֵּה מִשְׂפָּח לִצְדָקָה וְהִנֵּה צְעָקָה׃ ס 5.8  הֹוי מַגִּיעֵי בַיִת בְּבַיִת שָׂדֶה בְשָׂדֶה יַקְרִיבוּ עַד אֶפֶס מָקֹום וְהוּשַׁבְתֶּם לְבַדְּכֶם בְּקֶרֶב הָאָרֶץ׃ 5.9  בְּאָזְנָי יְהוָה צְבָאֹות אִם־לֹא בָּתִּים רַבִּים לְשַׁמָּה יִהְיוּ גְּדֹלִים וְטֹובִים מֵאֵין יֹושֵׁב׃ 5.10  כִּי עֲשֶׂרֶת צִמְדֵּי־כֶרֶם יַעֲשׂוּ בַּת אֶחָת וְזֶרַע חֹמֶר יַעֲשֶׂה אֵיפָה׃ פ 5.11  הֹוי מַשְׁכִּימֵי בַבֹּקֶר שֵׁכָר יִרְדֹּפוּ מְאַחֲרֵי בַנֶּשֶׁף יַיִן יַדְלִיקֵם׃ 5.12  וְהָיָה כִנֹּור וָנֶבֶל תֹּף וְחָלִיל וָיַיִן מִשְׁתֵּיהֶם וְאֵת פֹּעַל יְהוָה לֹא יַבִּיטוּ וּמַעֲשֵׂה יָדָיו לֹא רָאוּ׃ 5.13  לָכֵן גָּלָה עַמִּי מִבְּלִי־דָעַת וּכְבֹודֹו מְתֵי רָעָב וַהֲמֹונֹו צִחֵה צָמָא׃ 5.14  לָכֵן הִרְחִיבָה שְּׁאֹול נַפְשָׁהּ וּפָעֲרָה פִיהָ לִבְלִי־חֹק וְיָרַד הֲדָרָהּ וַהֲמֹונָהּ וּשְׁאֹונָהּ וְעָלֵז בָּהּ׃ 5.15  וַיִּשַּׁח אָדָם וַיִּשְׁפַּל־אִישׁ וְעֵינֵי גְבֹהִים תִּשְׁפַּלְנָה׃ 5.16  וַיִּגְבַּה יְהוָה צְבָאֹות בַּמִּשְׁפָּט וְהָאֵל הַקָּדֹושׁ נִקְדָּשׁ בִּצְדָקָה׃ 5.17  וְרָעוּ כְבָשִׂים כְּדָבְרָם וְחָרְבֹות מֵחִים גָּרִים יֹאכֵלוּ׃ 5.18  הֹוי מֹשְׁכֵי הֶעָוֹן בְּחַבְלֵי הַשָּׁוְא וְכַעֲבֹות הָעֲגָלָה חַטָּאָה׃ 5.19  הָאֹמְרִים יְמַהֵר ׀ יָחִישָׁה מַעֲשֵׂהוּ לְמַעַן נִרְאֶה וְתִקְרַב וְתָבֹואָה עֲצַת קְדֹושׁ יִשְׂרָאֵל וְנֵדָעָה׃ ס 5.20  הֹוי הָאֹמְרִים לָרַע טֹוב וְלַטֹּוב רָע שָׂמִים חֹשֶׁךְ לְאֹור וְאֹור לְחֹשֶׁךְ שָׂמִים מַר לְמָתֹוק וּמָתֹוק לְמָר׃ ס 5.21  הֹוי חֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם וְנֶגֶד פְּנֵיהֶם נְבֹנִים׃ 5.22  הֹוי גִּבֹּורִים לִשְׁתֹּות יָיִן וְאַנְשֵׁי־חַיִל לִמְסֹךְ שֵׁכָר׃ 5.23  מַצְדִּיקֵי רָשָׁע עֵקֶב שֹׁחַד וְצִדְקַת צַדִּיקִים יָסִירוּ מִמֶּנּוּ׃ ס 5.24  לָכֵן כֶּאֱכֹל קַשׁ לְשֹׁון אֵשׁ וַחֲשַׁשׁ לֶהָבָה יִרְפֶּה שָׁרְשָׁם כַּמָּק יִהְיֶה וּפִרְחָם כָּאָבָק יַעֲלֶה כִּי מָאֲסוּ אֵת תֹּורַת יְהוָה צְבָאֹות וְאֵת אִמְרַת קְדֹושׁ־יִשְׂרָאֵל נִאֵצוּ׃ 5.25  עַל־כֵּן חָרָה אַף־יְהוָה בְּעַמֹּו וַיֵּט יָדֹו עָלָיו וַיַּכֵּהוּ וַיִּרְגְּזוּ הֶהָרִים וַתְּהִי נִבְלָתָם כַּסּוּחָה בְּקֶרֶב חוּצֹות בְּכָל־זֹאת לֹא־שָׁב אַפֹּו וְעֹוד יָדֹו נְטוּיָה׃ 5.26  וְנָשָׂא־נֵס לַגֹּויִם מֵרָחֹוק וְשָׁרַק לֹו מִקְצֵה הָאָרֶץ וְהִנֵּה מְהֵרָה קַל יָבֹוא׃ 5.27  אֵין־עָיֵף וְאֵין־כֹּושֵׁל בֹּו לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן וְלֹא נִפְתַּח אֵזֹור חֲלָצָיו וְלֹא נִתַּק שְׂרֹוךְ נְעָלָיו׃ 5.28  אֲשֶׁר חִצָּיו שְׁנוּנִים וְכָל־קַשְּׁתֹתָיו דְּרֻכֹות פַּרְסֹות סוּסָיו כַּצַּר נֶחְשָׁבוּ וְגַלְגִּלָּיו כַּסּוּפָה׃ 5.29  שְׁאָגָה לֹו כַּלָּבִיא [וְשָׁאַג כ] (יִשְׁאַג ק) כַּכְּפִירִים וְיִנְהֹם וְיֹאחֵז טֶרֶף וְיַפְלִיט וְאֵין מַצִּיל׃ 5.30  וְיִנְהֹם עָלָיו בַּיֹּום הַהוּא כְּנַהֲמַת־יָם וְנִבַּט לָאָרֶץ וְהִנֵּה־חֹשֶׁךְ צַר וָאֹור חָשַׁךְ בַּעֲרִיפֶיהָ׃ פ

5.1  AaaxxijraaH naaA lijdijdij xxijrat dowdij lkarmow kaeraem HaajaaH lijdijdij bqaeraen baen-xxaamaen׃ 5.2  wajOazqeHw wajsaqleHw wajiTaaOeHw xoreq wajibaen migdaal btowkow wgam-jaeqaeb haaceb bow wajqaw laOaxowt Oanaabijm wajaOax bAuxxijm׃ 5.3  wOataaH jowxxeb jrwxxaalaim wAijxx jHwdaaH xxipTw-naaA bejnij wbejn karmij׃ 5.4  maH-laOaxowt Oowd lkarmij wloA Oaaxijtij bow madwOa qiwejtij laOaxowt Oanaabijm wajaOax bAuxxijm׃ 5.5  wOataaH AowdijOaaH-naaA Aaetkaem Aet Aaxxaer-Aanij OoxaeH lkarmij Haaser mxwkaatow wHaajaaH lbaaOer paaroc gderow wHaajaaH lmirmaas׃ 5.6  waAaxxijteHw baataaH loA jizaamer wloA jeOaader wOaalaaH xxaamijr waaxxaajit wOal HaeOaabijm AacawaeH meHamTijr Oaalaajw maaTaar׃ 5.7  kij kaeraem jHwaaH cbaaAowt bejt jixraaAel wAijxx jHwdaaH nTaO xxaOaxxwOaajw wajqaw lmixxpaaT wHineH mixpaah licdaaqaaH wHineH cOaaqaaH׃ s 5.8  Howj magijOej bajit bbajit xaadaeH bxaadaeH jaqrijbw Oad Aaepaes maaqowm wHwxxabtaem lbadkaem bqaeraeb HaaAaaraec׃ 5.9  bAaaznaaj jHwaaH cbaaAowt Aim-loA baatijm rabijm lxxamaaH jiHjw gdolijm wTowbijm meAejn jowxxeb׃ 5.10  kij Oaxaeraet cimdej-kaeraem jaOaxw bat Aaehaat wzaeraO homaer jaOaxaeH AejpaaH׃ p 5.11  Howj maxxkijmej baboqaer xxekaar jirdopw mAaharej banaexxaep jajin jadlijqem׃ 5.12  wHaajaaH kinowr waanaebael top whaalijl waajajin mixxtejHaem wAet poOal jHwaaH loA jabijTw wmaOaxeH jaadaajw loA raaAw׃ 5.13  laaken gaalaaH Oamij miblij-daaOat wkbowdow mtej raaOaab waHamownow ciheH caamaaA׃ 5.14  laaken HirhijbaaH xxAowl napxxaaH wpaaOaraaH pijHaa liblij-hoq wjaarad HadaaraaH waHamownaaH wxxAownaaH wOaalez baaH׃ 5.15  wajixxah Aaadaam wajixxpal-Aijxx wOejnej gboHijm tixxpalnaaH׃ 5.16  wajigbaH jHwaaH cbaaAowt bamixxpaaT wHaaAel Haqaadowxx niqdaaxx bicdaaqaaH׃ 5.17  wraaOw kbaaxijm kdaabraam whaarbowt mehijm gaarijm joAkelw׃ 5.18  Howj moxxkej HaeOaawon bhablej HaxxaawA wkaOabowt HaaOagaalaaH haTaaAaaH׃ 5.19  HaaAomrijm jmaHer jaahijxxaaH maOaxeHw lmaOan nirAaeH wtiqrab wtaabowAaaH Oacat qdowxx jixraaAel wnedaaOaaH׃ s 5.20  Howj HaaAomrijm laaraO Towb wlaTowb raaO xaamijm hoxxaek lAowr wAowr lhoxxaek xaamijm mar lmaatowq wmaatowq lmaar׃ s 5.21  Howj hakaamijm bOejnejHaem wnaegaed pnejHaem nbonijm׃ 5.22  Howj gibowrijm lixxtowt jaajin wAanxxej-hajil limsok xxekaar׃ 5.23  macdijqej raaxxaaO Oeqaeb xxohad wcidqat cadijqijm jaasijrw mimaenw׃ s 5.24  laaken kaeAaekol qaxx lxxown Aexx wahaxxaxx laeHaabaaH jirpaeH xxaarxxaam kamaaq jiHjaeH wpirhaam kaaAaabaaq jaOalaeH kij maaAasw Aet towrat jHwaaH cbaaAowt wAet Aimrat qdowxx-jixraaAel niAecw׃ 5.25  Oal-ken haaraaH Aap-jHwaaH bOamow wajeT jaadow Oaalaajw wajakeHw wajirgzw HaeHaarijm watHij niblaataam kaswhaaH bqaeraeb hwcowt bkaal-zoAt loA-xxaab Aapow wOowd jaadow nTwjaaH׃ 5.26  wnaaxaaA-nes lagowjim meraahowq wxxaaraq low miqceH HaaAaaraec wHineH mHeraaH qal jaabowA׃ 5.27  Aejn-Oaajep wAejn-kowxxel bow loA jaanwm wloA jijxxaan wloA niptah Aezowr halaacaajw wloA nitaq xrowk nOaalaajw׃ 5.28  Aaxxaer hicaajw xxnwnijm wkaal-qaxxtotaajw drukowt parsowt swsaajw kacar naehxxaabw wgalgilaajw kaswpaaH׃ 5.29  xxAaagaaH low kalaabijA [wxxaaAag k] (jixxAag q) kakpijrijm wjinHom wjoAhez Taeraep wjaplijT wAejn macijl׃ 5.30  wjinHom Oaalaajw bajowm HaHwA knaHamat-jaam wnibaT laaAaaraec wHineH-hoxxaek car waaAowr haaxxak baOarijpaejHaa׃ p

5.1  אשירה נא לידידי שירת דודי לכרמו כרם היה לידידי בקרן בן־שמן׃ 5.2  ויעזקהו ויסקלהו ויטעהו שרק ויבן מגדל בתוכו וגם־יקב חצב בו ויקו לעשות ענבים ויעש באשים׃ 5.3  ועתה יושב ירושלם ואיש יהודה שפטו־נא ביני ובין כרמי׃ 5.4  מה־לעשות עוד לכרמי ולא עשיתי בו מדוע קויתי לעשות ענבים ויעש באשים׃ 5.5  ועתה אודיעה־נא אתכם את אשר־אני עשה לכרמי הסר משוכתו והיה לבער פרץ גדרו והיה למרמס׃ 5.6  ואשיתהו בתה לא יזמר ולא יעדר ועלה שמיר ושית ועל העבים אצוה מהמטיר עליו מטר׃ 5.7  כי כרם יהוה צבאות בית ישראל ואיש יהודה נטע שעשועיו ויקו למשפט והנה משפח לצדקה והנה צעקה׃ ס 5.8  הוי מגיעי בית בבית שדה בשדה יקריבו עד אפס מקום והושבתם לבדכם בקרב הארץ׃ 5.9  באזני יהוה צבאות אם־לא בתים רבים לשמה יהיו גדלים וטובים מאין יושב׃ 5.10  כי עשרת צמדי־כרם יעשו בת אחת וזרע חמר יעשה איפה׃ פ 5.11  הוי משכימי בבקר שכר ירדפו מאחרי בנשף יין ידליקם׃ 5.12  והיה כנור ונבל תף וחליל ויין משתיהם ואת פעל יהוה לא יביטו ומעשה ידיו לא ראו׃ 5.13  לכן גלה עמי מבלי־דעת וכבודו מתי רעב והמונו צחה צמא׃ 5.14  לכן הרחיבה שאול נפשה ופערה פיה לבלי־חק וירד הדרה והמונה ושאונה ועלז בה׃ 5.15  וישח אדם וישפל־איש ועיני גבהים תשפלנה׃ 5.16  ויגבה יהוה צבאות במשפט והאל הקדוש נקדש בצדקה׃ 5.17  ורעו כבשים כדברם וחרבות מחים גרים יאכלו׃ 5.18  הוי משכי העון בחבלי השוא וכעבות העגלה חטאה׃ 5.19  האמרים ימהר ׀ יחישה מעשהו למען נראה ותקרב ותבואה עצת קדוש ישראל ונדעה׃ ס 5.20  הוי האמרים לרע טוב ולטוב רע שמים חשך לאור ואור לחשך שמים מר למתוק ומתוק למר׃ ס 5.21  הוי חכמים בעיניהם ונגד פניהם נבנים׃ 5.22  הוי גבורים לשתות יין ואנשי־חיל למסך שכר׃ 5.23  מצדיקי רשע עקב שחד וצדקת צדיקים יסירו ממנו׃ ס 5.24  לכן כאכל קש לשון אש וחשש להבה ירפה שרשם כמק יהיה ופרחם כאבק יעלה כי מאסו את תורת יהוה צבאות ואת אמרת קדוש־ישראל נאצו׃ 5.25  על־כן חרה אף־יהוה בעמו ויט ידו עליו ויכהו וירגזו ההרים ותהי נבלתם כסוחה בקרב חוצות בכל־זאת לא־שב אפו ועוד ידו נטויה׃ 5.26  ונשא־נס לגוים מרחוק ושרק לו מקצה הארץ והנה מהרה קל יבוא׃ 5.27  אין־עיף ואין־כושל בו לא ינום ולא יישן ולא נפתח אזור חלציו ולא נתק שרוך נעליו׃ 5.28  אשר חציו שנונים וכל־קשתתיו דרכות פרסות סוסיו כצר נחשבו וגלגליו כסופה׃ 5.29  שאגה לו כלביא [ושאג כ] (ישאג ק) ככפירים וינהם ויאחז טרף ויפליט ואין מציל׃ 5.30  וינהם עליו ביום ההוא כנהמת־ים ונבט לארץ והנה־חשך צר ואור חשך בעריפיה׃ פ

5.1  AxjrH nA ljdjdj xjrt dwdj lkrmw krm HjH ljdjdj bqrn bn-xmn׃ 5.2  wjOzqHw wjsqlHw wjTOHw xrq wjbn mgdl btwkw wgm-jqb hcb bw wjqw lOxwt Onbjm wjOx bAxjm׃ 5.3  wOtH jwxb jrwxlm wAjx jHwdH xpTw-nA bjnj wbjn krmj׃ 5.4  mH-lOxwt Owd lkrmj wlA Oxjtj bw mdwO qwjtj lOxwt Onbjm wjOx bAxjm׃ 5.5  wOtH AwdjOH-nA Atkm At Axr-Anj OxH lkrmj Hsr mxwktw wHjH lbOr prc gdrw wHjH lmrms׃ 5.6  wAxjtHw btH lA jzmr wlA jOdr wOlH xmjr wxjt wOl HObjm AcwH mHmTjr Oljw mTr׃ 5.7  kj krm jHwH cbAwt bjt jxrAl wAjx jHwdH nTO xOxwOjw wjqw lmxpT wHnH mxph lcdqH wHnH cOqH׃ s 5.8  Hwj mgjOj bjt bbjt xdH bxdH jqrjbw Od Aps mqwm wHwxbtm lbdkm bqrb HArc׃ 5.9  bAznj jHwH cbAwt Am-lA btjm rbjm lxmH jHjw gdljm wTwbjm mAjn jwxb׃ 5.10  kj Oxrt cmdj-krm jOxw bt Aht wzrO hmr jOxH AjpH׃ p 5.11  Hwj mxkjmj bbqr xkr jrdpw mAhrj bnxp jjn jdljqm׃ 5.12  wHjH knwr wnbl tp whljl wjjn mxtjHm wAt pOl jHwH lA jbjTw wmOxH jdjw lA rAw׃ 5.13  lkn glH Omj mblj-dOt wkbwdw mtj rOb wHmwnw chH cmA׃ 5.14  lkn HrhjbH xAwl npxH wpOrH pjH lblj-hq wjrd HdrH wHmwnH wxAwnH wOlz bH׃ 5.15  wjxh Adm wjxpl-Ajx wOjnj gbHjm txplnH׃ 5.16  wjgbH jHwH cbAwt bmxpT wHAl Hqdwx nqdx bcdqH׃ 5.17  wrOw kbxjm kdbrm whrbwt mhjm grjm jAklw׃ 5.18  Hwj mxkj HOwn bhblj HxwA wkObwt HOglH hTAH׃ 5.19  HAmrjm jmHr jhjxH mOxHw lmOn nrAH wtqrb wtbwAH Oct qdwx jxrAl wndOH׃ s 5.20  Hwj HAmrjm lrO Twb wlTwb rO xmjm hxk lAwr wAwr lhxk xmjm mr lmtwq wmtwq lmr׃ s 5.21  Hwj hkmjm bOjnjHm wngd pnjHm nbnjm׃ 5.22  Hwj gbwrjm lxtwt jjn wAnxj-hjl lmsk xkr׃ 5.23  mcdjqj rxO Oqb xhd wcdqt cdjqjm jsjrw mmnw׃ s 5.24  lkn kAkl qx lxwn Ax whxx lHbH jrpH xrxm kmq jHjH wprhm kAbq jOlH kj mAsw At twrt jHwH cbAwt wAt Amrt qdwx-jxrAl nAcw׃ 5.25  Ol-kn hrH Ap-jHwH bOmw wjT jdw Oljw wjkHw wjrgzw HHrjm wtHj nbltm kswhH bqrb hwcwt bkl-zAt lA-xb Apw wOwd jdw nTwjH׃ 5.26  wnxA-ns lgwjm mrhwq wxrq lw mqcH HArc wHnH mHrH ql jbwA׃ 5.27  Ajn-Ojp wAjn-kwxl bw lA jnwm wlA jjxn wlA npth Azwr hlcjw wlA ntq xrwk nOljw׃ 5.28  Axr hcjw xnwnjm wkl-qxttjw drkwt prswt swsjw kcr nhxbw wglgljw kswpH׃ 5.29  xAgH lw klbjA [wxAg k] (jxAg q) kkpjrjm wjnHm wjAhz Trp wjpljT wAjn mcjl׃ 5.30  wjnHm Oljw bjwm HHwA knHmt-jm wnbT lArc wHnH-hxk cr wAwr hxk bOrjpjH׃ p

5.1  Cantabo dilecto meo canticum amici mei de vinea sua: Vinea facta est dilecto meo in colle pingui; 5.2  et saepivit eam et lapides elegit ex illa et plantavit in ea vites electas et aedificavit turrim in medio eius et torcular exstruxit in ea; et exspectavit, ut faceret uvas, et fecit labruscas. 5.3  Nunc ergo, habitator Ierusalem et vir Iudae, iudicate inter me et vineam meam. 5.4  Quid est quod debui ultra facere vineae meae et non feci ei? Cur exspectavi, ut faceret uvas, et fecit labruscas? 5.5  Et nunc ostendam vobis quid ego faciam vineae meae: auferam saepem eius, et erit in direptionem; diruam maceriam eius, et erit in conculcationem. 5.6  Et ponam eam desertam: non putabitur et non fodietur, et ascendent vepres et spinae; et nubibus mandabo, ne pluant super eam imbrem. 5.7  Vinea enim Domini exercituum domus Israel est, et vir Iudae germen eius delectabile; et exspectavi, ut faceret iudicium, et ecce iniquitas, et iustitiam, et ecce nequitia. 5.8  Vae, qui coniungunt domum ad domum et agrum agro copulant usque ad terminum loci! Numquid habitabitis vos soli in medio terrae? 5.9  In auribus meis iuravit Dominus exercituum: “ Certe domus multae desertae erunt, grandes et pulchrae absque habitatore ”. 5.10  Decem enim iugera vinearum facient lagunculam unam, et triginta modii sementis facient modios tres. 5.11  Vae, qui consurgunt mane ad ebrietatem sectandam et ad potandum usque ad vesperam, ut vinum inflammet eos! 5.12  Cithara et lyra et tympanum et tibia et vinum in conviviis eorum, et opus Domini non respiciunt, nec opera manuum eius considerant. 5.13  Propterea captivus ductus est populus meus, quia non habuit scientiam, et nobiles eius interierunt fame, et multitudo eius siti exaruit. 5.14  Propterea dilatavit infernus fauces suas et aperuit os suum absque ullo termino; et descendunt fortes Ierusalem, et populus eius, et sublimes et tripudiantes in ea. 5.15  Et incurvabitur homo, et humiliabitur vir, et oculi sublimium deprimentur; 5.16  et exaltabitur Dominus exercituum in iudicio, et Deus sanctus sanctificabitur in iustitia, 5.17  et pascentur agni iuxta ordinem suum velut in prato suo, et alieni comedent in ruinis pinguium. 5.18  Vae, qui trahunt iniquitatem in funiculis vanitatis et quasi vinculum plaustri peccatum! 5.19  Qui dicunt: “ Festinet et cito veniat opus eius, ut videamus; et appropiet et veniat consilium Sancti Israel, et sciemus illud! ”. 5.20  Vae, qui dicunt malum bonum et bonum malum, ponentes tenebras in lucem et lucem in tenebras, ponentes amarum in dulce et dulce in amarum! 5.21  Vae, qui sapientes sunt in oculis suis et coram ipsis prudentes! 5.22  Vae, qui potentes sunt ad bibendum vinum, et viri fortes ad miscendam ebrietatem! 5.23  Qui absolvunt impium pro muneribus et iustitiam iusti auferunt ab eo! 5.24  Propter hoc, sicut devorat stipulam lingua ignis, et palea flamma consumitur, sic radix eorum quasi tabes erit, et flos eorum sicut putredo ascendet; abiecerunt enim legem Domini exercituum et eloquium Sancti Israel blasphemaverunt. 5.25  Ideo exarsit furor Domini in populum suum, et extendit manum suam super eum et percussit eum, et conturbati sunt montes; et facta sunt morticina eorum quasi stercus in medio platearum. In his omnibus non est aversus furor eius, sed adhuc manus eius extenta. 5.26  Et levabit signum nationibus procul; et sibilabit ad eum de finibus terrae; et ecce festinus velociter veniet. 5.27  Non est deficiens neque laborans in eo, non dormitabit neque dormiet; neque solvetur cingulum renum eius, nec rumpetur corrigia calceamenti eius. 5.28  Sagittae eius acutae, et omnes arcus eius extenti; ungulae equorum eius ut silex reputantur, et rotae eius quasi impetus tempestatis. 5.29  Rugitus eius ut leonis: rugiet ut catuli leonum et frendet; et arripiet praedam et in tuto collocabit, et non erit qui eruat. 5.30  Et sonabit super eum in die illa sicut sonitus maris. Aspiciet in terram: et ecce tenebrae tribulationis, et lux obtenebrata est in caligine eius.

6.1  Im Todesjahre des Königs Ussija sah ich den Herrn sitzen auf einem hohen und erhabenen Throne, und seine Säume füllten den Tempel. 6.2  Seraphim standen oben über ihm, ein jeder von ihnen hatte sechs Flügel; mit zweien deckten sie ihre Angesichter, mit zweien deckten sie ihre Füße und mit zweien flogen sie. 6.3  Und einer rief dem andern zu und sprach: Heilig, heilig, heilig ist der HERR der Heerscharen; die ganze Erde ist voll seiner Herrlichkeit. 6.4  Da erbebten die Pfosten der Schwellen von der Stimme ihres Rufens, und das Haus ward mit Rauch erfüllt. 6.5  Da sprach ich: Wehe mir, ich vergehe! Denn ich bin ein Mann von unreinen Lippen und wohne unter einem Volk, das auch unreine Lippen hat; denn meine Augen haben den König, den HERRN der Heerscharen, gesehen! 6.6  Da flog einer der Seraphim zu mir, der hatte eine glühende Kohle in seiner Hand, die er mit der Zange vom Altar genommen; 6.7  und er berührte meinen Mund und sprach: Siehe, das hat deine Lippen berührt; deine Schuld ist weg und deine Missetat gesühnt! 6.8  Und ich hörte die Stimme des Herrn fragen: Wen soll ich senden, und wer wird für uns gehen? Da sprach ich: Hier bin ich, sende mich! 6.9  Und er sprach: Gehe und sprich zu diesem Volk: Höret immerfort und verstehet nicht, sehet immerzu und erkennet nicht! 6.10  Verstocke das Herz dieses Volkes, verstopfe ihre Ohren und verblende ihre Augen, daß sie mit ihren Augen nicht sehen, mit ihren Ohren nicht hören, und daß ihr Herz nicht zur Einsicht komme und sich bekehre und Linderung erfahre. 6.11  Und ich fragte: Wie lange, Herr? Er antwortete: Bis die Städte wüste liegen, weil niemand darin wohnt, und die Häuser menschenleer sein werden und das Land in eine Wüste verwandelt ist. 6.12  Denn der HERR wird die Menschen entfernen, und groß wird sein die Verlassenheit inmitten des Landes. 6.13  Und bleibt noch ein Zehntel darin, so fällt auch dieser wiederum der Vertilgung anheim. Aber wie die Terebinthe und die Eiche beim Fällen doch noch ihren Wurzelstock behalten, so bleibt ein heiliger Same als Wurzelstock.

6.1  καὶ ἐγένετο τοῦ ἐνιαυτοῦ οὗ ἀπέθανεν οζιας ὁ βασιλεύς εἶδον τὸν κύριον καθήμενον ἐπὶ θρόνου ὑψηλοῦ καὶ ἐπηρμένου καὶ πλήρης ὁ οἶκος τῆς δόξης αὐτοῦ 6.2  καὶ σεραφιν εἱστήκεισαν κύκλῳ αὐτοῦ ἓξ πτέρυγες τῷ ἑνὶ καὶ ἓξ πτέρυγες τῷ ἑνί καὶ ταῖς μὲν δυσὶν κατεκάλυπτον τὸ πρόσωπον καὶ ταῖς δυσὶν κατεκάλυπτον τοὺς πόδας καὶ ταῖς δυσὶν ἐπέταντο 6.3  καὶ ἐκέκραγον ἕτερος πρὸς τὸν ἕτερον καὶ ἔλεγον ἅγιος ἅγιος ἅγιος κύριος σαβαωθ πλήρης πᾶσα ἡ γῆ τῆς δόξης αὐτοῦ 6.4  καὶ ἐπήρθη τὸ ὑπέρθυρον ἀπὸ τῆς φωνῆς ἧς ἐκέκραγον καὶ ὁ οἶκος ἐπλήσθη καπνοῦ 6.5  καὶ εἶπα ὦ τάλας ἐγώ ὅτι κατανένυγμαι ὅτι ἄνθρωπος ὢν καὶ ἀκάθαρτα χείλη ἔχων ἐν μέσῳ λαοῦ ἀκάθαρτα χείλη ἔχοντος ἐγὼ οἰκῶ καὶ τὸν βασιλέα κύριον σαβαωθ εἶδον τοῖς ὀφθαλμοῖς μου 6.6  καὶ ἀπεστάλη πρός με ἓν τῶν σεραφιν καὶ ἐν τῇ χειρὶ εἶχεν ἄνθρακα ὃν τῇ λαβίδι ἔλαβεν ἀπὸ τοῦ θυσιαστηρίου 6.7  καὶ ἥψατο τοῦ στόματός μου καὶ εἶπεν ἰδοὺ ἥψατο τοῦτο τῶν χειλέων σου καὶ ἀφελεῖ τὰς ἀνομίας σου καὶ τὰς ἁμαρτίας σου περικαθαριεῖ 6.8  καὶ ἤκουσα τῆς φωνῆς κυρίου λέγοντος τίνα ἀποστείλω καὶ τίς πορεύσεται πρὸς τὸν λαὸν τοῦτον καὶ εἶπα ἰδού εἰμι ἐγώ ἀπόστειλόν με 6.9  καὶ εἶπεν πορεύθητι καὶ εἰπὸν τῷ λαῷ τούτῳ ἀκοῇ ἀκούσετε καὶ οὐ μὴ συνῆτε καὶ βλέποντες βλέψετε καὶ οὐ μὴ ἴδητε 6.10  ἐπαχύνθη γὰρ ἡ καρδία τοῦ λαοῦ τούτου καὶ τοῖς ὠσὶν αὐτῶν βαρέως ἤκουσαν καὶ τοὺς ὀφθαλμοὺς αὐτῶν ἐκάμμυσαν μήποτε ἴδωσιν τοῖς ὀφθαλμοῖς καὶ τοῖς ὠσὶν ἀκούσωσιν καὶ τῇ καρδίᾳ συνῶσιν καὶ ἐπιστρέψωσιν καὶ ἰάσομαι αὐτούς 6.11  καὶ εἶπα ἕως πότε κύριε καὶ εἶπεν ἕως ἂν ἐρημωθῶσιν πόλεις παρὰ τὸ μὴ κατοικεῖσθαι καὶ οἶκοι παρὰ τὸ μὴ εἶναι ἀνθρώπους καὶ ἡ γῆ καταλειφθήσεται ἔρημος 6.12  καὶ μετὰ ταῦτα μακρυνεῖ ὁ θεὸς τοὺς ἀνθρώπους καὶ οἱ καταλειφθέντες πληθυνθήσονται ἐπὶ τῆς γῆς 6.13  καὶ ἔτι ἐπ' αὐτῆς ἔστιν τὸ ἐπιδέκατον καὶ πάλιν ἔσται εἰς προνομὴν ὡς τερέβινθος καὶ ὡς βάλανος ὅταν ἐκπέσῃ ἀπὸ τῆς θήκης αὐτῆς

6.1  kai egeneto toy eniaytoy oy apethanen ozias o basileys eidon ton kyrion kathehmenon epi thronoy ypsehloy kai epehrmenoy kai plehrehs o oikos tehs doxehs aytoy 6.2  kai seraphin eistehkeisan kykloh aytoy ex pteryges toh eni kai ex pteryges toh eni kai tais men dysin katekalypton to prosohpon kai tais dysin katekalypton toys podas kai tais dysin epetanto 6.3  kai ekekragon eteros pros ton eteron kai elegon agios agios agios kyrios sabaohth plehrehs pasa eh geh tehs doxehs aytoy 6.4  kai epehrtheh to yperthyron apo tehs phohnehs ehs ekekragon kai o oikos eplehstheh kapnoy 6.5  kai eipa oh talas egoh oti katanenygmai oti anthrohpos ohn kai akatharta cheileh echohn en mesoh laoy akatharta cheileh echontos egoh oikoh kai ton basilea kyrion sabaohth eidon tois ophthalmois moy 6.6  kai apestaleh pros me en tohn seraphin kai en teh cheiri eichen anthraka on teh labidi elaben apo toy thysiastehrioy 6.7  kai ehpsato toy stomatos moy kai eipen idoy ehpsato toyto tohn cheileohn soy kai aphelei tas anomias soy kai tas amartias soy perikathariei 6.8  kai ehkoysa tehs phohnehs kyrioy legontos tina aposteiloh kai tis poreysetai pros ton laon toyton kai eipa idoy eimi egoh aposteilon me 6.9  kai eipen poreythehti kai eipon toh laoh toytoh akoeh akoysete kai oy meh synehte kai blepontes blepsete kai oy meh idehte 6.10  epachyntheh gar eh kardia toy laoy toytoy kai tois ohsin aytohn bareohs ehkoysan kai toys ophthalmoys aytohn ekammysan mehpote idohsin tois ophthalmois kai tois ohsin akoysohsin kai teh kardia synohsin kai epistrepsohsin kai iasomai aytoys 6.11  kai eipa eohs pote kyrie kai eipen eohs an erehmohthohsin poleis para to meh katoikeisthai kai oikoi para to meh einai anthrohpoys kai eh geh kataleiphthehsetai erehmos 6.12  kai meta tayta makrynei o theos toys anthrohpoys kai oi kataleiphthentes plehthynthehsontai epi tehs gehs 6.13  kai eti ep' aytehs estin to epidekaton kai palin estai eis pronomehn ohs terebinthos kai ohs balanos otan ekpeseh apo tehs thehkehs aytehs

6.1  בִּשְׁנַת־מֹות הַמֶּלֶךְ עֻזִּיָּהוּ וָאֶרְאֶה אֶת־אֲדֹנָי יֹשֵׁב עַל־כִּסֵּא רָם וְנִשָּׂא וְשׁוּלָיו מְלֵאִים אֶת־הַהֵיכָל׃ 6.2  שְׂרָפִים עֹמְדִים ׀ מִמַּעַל לֹו שֵׁשׁ כְּנָפַיִם שֵׁשׁ כְּנָפַיִם לְאֶחָד בִּשְׁתַּיִם ׀ יְכַסֶּה פָנָיו וּבִשְׁתַּיִם יְכַסֶּה רַגְלָיו וּבִשְׁתַּיִם יְעֹופֵף׃ 6.3  וְקָרָא זֶה אֶל־זֶה וְאָמַר קָדֹושׁ ׀ קָדֹושׁ קָדֹושׁ יְהוָה צְבָאֹות מְלֹא כָל־הָאָרֶץ כְּבֹודֹו׃ 6.4  וַיָּנֻעוּ אַמֹּות הַסִּפִּים מִקֹּול הַקֹּורֵא וְהַבַּיִת יִמָּלֵא עָשָׁן׃ 6.5  וָאֹמַר אֹוי־לִי כִי־נִדְמֵיתִי כִּי אִישׁ טְמֵא־שְׂפָתַיִם אָנֹכִי וּבְתֹוךְ עַם־טְמֵא שְׂפָתַיִם אָנֹכִי יֹושֵׁב כִּי אֶת־הַמֶּלֶךְ יְהוָה צְבָאֹות רָאוּ עֵינָי׃ 6.6  וַיָּעָף אֵלַי אֶחָד מִן־הַשְּׂרָפִים וּבְיָדֹו רִצְפָּה בְּמֶלְקַחַיִם לָקַח מֵעַל הַמִּזְבֵּחַ׃ 6.7  וַיַּגַּע עַל־פִּי וַיֹּאמֶר הִנֵּה נָגַע זֶה עַל־שְׂפָתֶיךָ וְסָר עֲוֹנֶךָ וְחַטָּאתְךָ תְּכֻפָּר׃ 6.8  וָאֶשְׁמַע אֶת־קֹול אֲדֹנָי אֹמֵר אֶת־מִי אֶשְׁלַח וּמִי יֵלֶךְ־לָנוּ וָאֹמַר הִנְנִי שְׁלָחֵנִי׃ 6.9  וַיֹּאמֶר לֵךְ וְאָמַרְתָּ לָעָם הַזֶּה שִׁמְעוּ שָׁמֹועַ וְאַל־תָּבִינוּ וּרְאוּ רָאֹו וְאַל־תֵּדָעוּ׃ 6.10  הַשְׁמֵן לֵב־הָעָם הַזֶּה וְאָזְנָיו הַכְבֵּד וְעֵינָיו הָשַׁע פֶּן־יִרְאֶה בְעֵינָיו וּבְאָזְנָיו יִשְׁמָע וּלְבָבֹו יָבִין וָשָׁב וְרָפָא לֹו׃ 6.11  וָאֹמַר עַד־מָתַי אֲדֹנָי וַיֹּאמֶר עַד אֲשֶׁר אִם־שָׁאוּ עָרִים מֵאֵין יֹושֵׁב וּבָתִּים מֵאֵין אָדָם וְהָאֲדָמָה תִּשָּׁאֶה שְׁמָמָה׃ 6.12  וְרִחַק יְהוָה אֶת־הָאָדָם וְרַבָּה הָעֲזוּבָה בְּקֶרֶב הָאָרֶץ׃ 6.13  וְעֹוד בָּהּ עֲשִׂרִיָּה וְשָׁבָה וְהָיְתָה לְבָעֵר כָּאֵלָה וְכָאַלֹּון אֲשֶׁר בְּשַׁלֶּכֶת מַצֶּבֶת בָּם זֶרַע קֹדֶשׁ מַצַּבְתָּהּ׃ פ

6.1  bixxnat-mowt Hamaelaek OuzijaaHw waaAaerAaeH Aaet-Aadonaaj joxxeb Oal-kiseA raam wnixaaA wxxwlaajw mleAijm Aaet-HaHejkaal׃ 6.2  xraapijm Oomdijm mimaOal low xxexx knaapajim xxexx knaapajim lAaehaad bixxtajim jkasaeH paanaajw wbixxtajim jkasaeH raglaajw wbixxtajim jOowpep׃ 6.3  wqaaraaA zaeH Aael-zaeH wAaamar qaadowxx qaadowxx qaadowxx jHwaaH cbaaAowt mloA kaal-HaaAaaraec kbowdow׃ 6.4  wajaanuOw Aamowt Hasipijm miqowl HaqowreA wHabajit jimaaleA Oaaxxaan׃ 6.5  waaAomar Aowj-lij kij-nidmejtij kij Aijxx TmeA-xpaatajim Aaanokij wbtowk Oam-TmeA xpaatajim Aaanokij jowxxeb kij Aaet-Hamaelaek jHwaaH cbaaAowt raaAw Oejnaaj׃ 6.6  wajaaOaap Aelaj Aaehaad min-Haxraapijm wbjaadow ricpaaH bmaelqahajim laaqah meOal Hamizbeha׃ 6.7  wajagaO Oal-pij wajoAmaer HineH naagaO zaeH Oal-xpaataejkaa wsaar Oawonaekaa whaTaaAtkaa tkupaar׃ 6.8  waaAaexxmaO Aaet-qowl Aadonaaj Aomer Aaet-mij Aaexxlah wmij jelaek-laanw waaAomar Hinnij xxlaahenij׃ 6.9  wajoAmaer lek wAaamartaa laaOaam HazaeH xximOw xxaamowOa wAal-taabijnw wrAw raaAow wAal-tedaaOw׃ 6.10  Haxxmen leb-HaaOaam HazaeH wAaaznaajw Hakbed wOejnaajw HaaxxaO paen-jirAaeH bOejnaajw wbAaaznaajw jixxmaaO wlbaabow jaabijn waaxxaab wraapaaA low׃ 6.11  waaAomar Oad-maataj Aadonaaj wajoAmaer Oad Aaxxaer Aim-xxaaAw Oaarijm meAejn jowxxeb wbaatijm meAejn Aaadaam wHaaAadaamaaH tixxaaAaeH xxmaamaaH׃ 6.12  wrihaq jHwaaH Aaet-HaaAaadaam wrabaaH HaaOazwbaaH bqaeraeb HaaAaaraec׃ 6.13  wOowd baaH OaxirijaaH wxxaabaaH wHaajtaaH lbaaOer kaaAelaaH wkaaAalown Aaxxaer bxxalaekaet macaebaet baam zaeraO qodaexx macabtaaH׃ p

6.1  בשנת־מות המלך עזיהו ואראה את־אדני ישב על־כסא רם ונשא ושוליו מלאים את־ההיכל׃ 6.2  שרפים עמדים ׀ ממעל לו שש כנפים שש כנפים לאחד בשתים ׀ יכסה פניו ובשתים יכסה רגליו ובשתים יעופף׃ 6.3  וקרא זה אל־זה ואמר קדוש ׀ קדוש קדוש יהוה צבאות מלא כל־הארץ כבודו׃ 6.4  וינעו אמות הספים מקול הקורא והבית ימלא עשן׃ 6.5  ואמר אוי־לי כי־נדמיתי כי איש טמא־שפתים אנכי ובתוך עם־טמא שפתים אנכי יושב כי את־המלך יהוה צבאות ראו עיני׃ 6.6  ויעף אלי אחד מן־השרפים ובידו רצפה במלקחים לקח מעל המזבח׃ 6.7  ויגע על־פי ויאמר הנה נגע זה על־שפתיך וסר עונך וחטאתך תכפר׃ 6.8  ואשמע את־קול אדני אמר את־מי אשלח ומי ילך־לנו ואמר הנני שלחני׃ 6.9  ויאמר לך ואמרת לעם הזה שמעו שמוע ואל־תבינו וראו ראו ואל־תדעו׃ 6.10  השמן לב־העם הזה ואזניו הכבד ועיניו השע פן־יראה בעיניו ובאזניו ישמע ולבבו יבין ושב ורפא לו׃ 6.11  ואמר עד־מתי אדני ויאמר עד אשר אם־שאו ערים מאין יושב ובתים מאין אדם והאדמה תשאה שממה׃ 6.12  ורחק יהוה את־האדם ורבה העזובה בקרב הארץ׃ 6.13  ועוד בה עשריה ושבה והיתה לבער כאלה וכאלון אשר בשלכת מצבת בם זרע קדש מצבתה׃ פ

6.1  bxnt-mwt Hmlk OzjHw wArAH At-Adnj jxb Ol-ksA rm wnxA wxwljw mlAjm At-HHjkl׃ 6.2  xrpjm Omdjm mmOl lw xx knpjm xx knpjm lAhd bxtjm jksH pnjw wbxtjm jksH rgljw wbxtjm jOwpp׃ 6.3  wqrA zH Al-zH wAmr qdwx qdwx qdwx jHwH cbAwt mlA kl-HArc kbwdw׃ 6.4  wjnOw Amwt Hspjm mqwl HqwrA wHbjt jmlA Oxn׃ 6.5  wAmr Awj-lj kj-ndmjtj kj Ajx TmA-xptjm Ankj wbtwk Om-TmA xptjm Ankj jwxb kj At-Hmlk jHwH cbAwt rAw Ojnj׃ 6.6  wjOp Alj Ahd mn-Hxrpjm wbjdw rcpH bmlqhjm lqh mOl Hmzbh׃ 6.7  wjgO Ol-pj wjAmr HnH ngO zH Ol-xptjk wsr Ownk whTAtk tkpr׃ 6.8  wAxmO At-qwl Adnj Amr At-mj Axlh wmj jlk-lnw wAmr Hnnj xlhnj׃ 6.9  wjAmr lk wAmrt lOm HzH xmOw xmwO wAl-tbjnw wrAw rAw wAl-tdOw׃ 6.10  Hxmn lb-HOm HzH wAznjw Hkbd wOjnjw HxO pn-jrAH bOjnjw wbAznjw jxmO wlbbw jbjn wxb wrpA lw׃ 6.11  wAmr Od-mtj Adnj wjAmr Od Axr Am-xAw Orjm mAjn jwxb wbtjm mAjn Adm wHAdmH txAH xmmH׃ 6.12  wrhq jHwH At-HAdm wrbH HOzwbH bqrb HArc׃ 6.13  wOwd bH OxrjH wxbH wHjtH lbOr kAlH wkAlwn Axr bxlkt mcbt bm zrO qdx mcbtH׃ p

6.1  In anno, quo mortuus est rex Ozias, vidi Dominum edentem super solium excelsum et elevatum; et fimbriae eius replebant templum. 6.2  Seraphim stabant iuxta eum; sex alae uni et sex alae alteri: duabus velabat faciem suam et duabus velabat pedes suos et duabus volabat. 6.3  Et clamabat alter ad alterum et dicebat: “ Sanctus, Sanctus, Sanctus Dominus exercituum; plena est omnis terra gloria eius ”. 6.4  Et commota sunt superliminaria cardinum a voce clamantis, et domus repleta est fumo. 6.5  Et dixi: “ Vae mihi, quia perii! Quia vir pollutus labiis ego sum et in medio populi polluta labia habentis ego habito et regem, Dominum exercituum, vidi oculis meis ”. 6.6  Et volavit ad me unus de seraphim, et in manu eius calculus, quem forcipe tulerat de altari, 6.7  et tetigit os meum et dixit: “ Ecce tetigit hoc labia tua, et auferetur iniquitas tua, et peccatum tuum mundabitur ”. 6.8  Et audivi vocem Domini dicentis: “ Quem mittam? Et quis ibit nobis? ”. Et dixi: “ Ecce ego, mitte me ”. 6.9  Et dixit: “ Vade, et dices populo huic: “Audientes audite et nolite intellegere, et videntes videte et nolite cognoscere”. 6.10  Pingue redde cor populi huius et aures eius aggrava et oculos eius excaeca, ne forte videat oculis suis et auribus suis audiat et corde suo intellegat et convertatur et sanetur ”. 6.11  Et dixi: “ Usquequo, Domine? ”. Et dixit: “ Donec desolentur civitates absque habitatore, et domus sine homine, et terra relinquatur deserta ”. 6.12  Et longe adducet Dominus homines, et magna erit desolatio in medio terrae; 6.13  et adhuc in ea decimatio, et rursus excisioni tradetur sicut terebinthus et sicut quercus, in quibus deiectis manebit aliquid stabile. Semen sanctum erit id quod steterit in ea.

7.1  Und es begab sich zur Zeit Ahas', des Sohnes Jotams, des Sohnes Ussias, des Königs von Juda, daß Rezin, der König von Syrien, mit Pekach, dem Sohne Remaljas, dem König von Israel, hinaufzog zum Krieg wider Jerusalem; er konnte es aber nicht belagern. 7.2  Als nun dem Hause Davids angezeigt ward: «Der Syrer verläßt sich auf Ephraim!» da bebte sein Herz und das Herz seines Volkes wie die Bäume im Walde vor dem Wind. 7.3  Der HERR aber sprach zu Jesaja: Gehe doch hinaus, Ahas entgegen, du und dein Sohn Schearjaschub, an das Ende der Wasserleitung des obern Teiches, nach der Straße des Walkerfeldes, 7.4  und sprich zu ihm: Hüte dich und sei ruhig, fürchte dich nicht, und dein Herz verzage nicht vor diesen zwei rauchenden Feuerbrandstummeln, der Zornglut Rezins von Syrien und des Sohnes Remaljas! 7.5  Wegen dessen, was der Syrer Böses wider dich geplant hat, Ephraim und der Sohn Remaljas, 7.6  welche sagen: «Wir wollen nach Juda hinaufziehen und es ängstigen und es für uns erobern und den Sohn Tabeels zum König unter ihnen einsetzen!» 7.7  spricht der HERR also: Es soll nicht zustande kommen und nicht geschehen! 7.8  Denn Damaskus ist die Hauptstadt von Syrien, und Rezin ist das Haupt von Damaskus; und binnen fünfundsechzig Jahren wird Ephraim zertrümmert und kein Volk mehr sein. 7.9  Und die Hauptstadt Ephraims ist Samaria, und das Haupt Samarias ist der Sohn Remaljas. Glaubet ihr nicht, so bleibet ihr nicht! 7.10  Weiter redete der HERR zu Ahas und sprach: 7.11  Fordere ein Zeichen von dem HERRN, deinem Gott, in der Tiefe unten oder droben in der Höhe! Da antwortete Ahas: 7.12  Ich will nichts fordern, damit ich den HERRN nicht versuche. 7.13  Darauf sprach Jesaja: Höre doch, Haus Davids, ist es euch nicht genug, daß ihr Menschen ermüdet, müßt ihr auch meinen Gott ermüden? 7.14  Darum wird euch der Herr selbst ein Zeichen geben: Siehe, die Jungfrau hat empfangen und wird Mutter eines Sohnes, den sie Immanuel nennen wird. 7.15  Butter und Honig wird er essen, wenn er das Schlechte zu verschmähen und das Gute zu erwählen weiß. 7.16  Denn ehe der Knabe das Schlechte zu verschmähen und das Gute zu erwählen weiß, wird das Land, vor dessen beiden Königen dir graut, verödet sein; 7.17  der HERR aber wird über dich, über dein Volk und über das Haus deines Vaters Tage bringen, wie sie niemals gekommen sind, seitdem Ephraim von Juda abgefallen ist, nämlich den König von Assur. 7.18  Denn zu jener Zeit wird der HERR herbeizischen die Fliege, die an der Mündung der Ströme Ägyptens ist, und die Biene im Lande Assur; 7.19  die werden herbeikommen und sich alle niederlassen in den Schluchten und Felsspalten und auf allen Dornhecken und Triften. 7.20  Zu jener Zeit wird der Herr durch das gemietete Schermesser von jenseits des Euphrat Stromes, nämlich durch den König von Assur, das Haupt und das Haar an den Füßen, ja auch den Bart abrasieren. 7.21  Wenn zu jener Zeit ein Mann nur eine Kuh und zwei Schafe halten kann, 7.22  so werden sie so viel Milch geben, daß er Butter essen wird; denn Butter und Honig wird alsdann jeder Übriggebliebene im Lande essen. 7.23  Zu jener Zeit wird jeder Ort, wo tausend Weinstöcke im Wert von tausend Silberlingen standen, zu Hecken und Dornen werden; 7.24  man wird mit Pfeil und Bogen dahin gehen; denn das ganze Land wird zu Hecken und Dornen werden; 7.25  und keinen der Berge, die man jetzt mit Hacken behackt, wirst du mehr betreten aus Furcht vor den Hecken und Dornen; man wird das Rindvieh dorthin treiben und sie zertreten lassen.

7.1  καὶ ἐγένετο ἐν ταῖς ἡμέραις αχαζ τοῦ ιωαθαμ τοῦ υἱοῦ οζιου βασιλέως ιουδα ἀνέβη ραασσων βασιλεὺς αραμ καὶ φακεε υἱὸς ρομελιου βασιλεὺς ισραηλ ἐπὶ ιερουσαλημ πολεμῆσαι αὐτὴν καὶ οὐκ ἠδυνήθησαν πολιορκῆσαι αὐτήν 7.2  καὶ ἀνηγγέλη εἰς τὸν οἶκον δαυιδ λέγοντες συνεφώνησεν αραμ πρὸς τὸν εφραιμ καὶ ἐξέστη ἡ ψυχὴ αὐτοῦ καὶ ἡ ψυχὴ τοῦ λαοῦ αὐτοῦ ὃν τρόπον ὅταν ἐν δρυμῷ ξύλον ὑπὸ πνεύματος σαλευθῇ 7.3  καὶ εἶπεν κύριος πρὸς ησαιαν ἔξελθε εἰς συνάντησιν αχαζ σὺ καὶ ὁ καταλειφθεὶς ιασουβ ὁ υἱός σου πρὸς τὴν κολυμβήθραν τῆς ἄνω ὁδοῦ τοῦ ἀγροῦ τοῦ γναφέως 7.4  καὶ ἐρεῖς αὐτῷ φύλαξαι τοῦ ἡσυχάσαι καὶ μὴ φοβοῦ μηδὲ ἡ ψυχή σου ἀσθενείτω ἀπὸ τῶν δύο ξύλων τῶν δαλῶν τῶν καπνιζομένων τούτων ὅταν γὰρ ὀργὴ τοῦ θυμοῦ μου γένηται πάλιν ἰάσομαι καὶ ὁ υἱὸς τοῦ αραμ καὶ ὁ υἱὸς τοῦ ρομελιου ὅτι ἐβουλεύσαντο βουλὴν πονηρὰν περὶ σοῦ λέγοντες 7.5  καὶ ὁ υἱὸς τοῦ αραμ καὶ ὁ υἱὸς τοῦ ρομελιου ὅτι ἐβουλεύσαντο βουλὴν πονηρὰν περὶ σοῦ λέγοντες 7.6  ἀναβησόμεθα εἰς τὴν ιουδαίαν καὶ συλλαλήσαντες αὐτοῖς ἀποστρέψομεν αὐτοὺς πρὸς ἡμᾶς καὶ βασιλεύσομεν αὐτῆς τὸν υἱὸν ταβεηλ 7.7  τάδε λέγει κύριος σαβαωθ οὐ μὴ ἐμμείνῃ ἡ βουλὴ αὕτη οὐδὲ ἔσται 7.8  ἀλλ' ἡ κεφαλὴ αραμ δαμασκός ἀλλ' ἔτι ἑξήκοντα καὶ πέντε ἐτῶν ἐκλείψει ἡ βασιλεία εφραιμ ἀπὸ λαοῦ 7.9  καὶ ἡ κεφαλὴ εφραιμ σομορων καὶ ἡ κεφαλὴ σομορων υἱὸς τοῦ ρομελιου καὶ ἐὰν μὴ πιστεύσητε οὐδὲ μὴ συνῆτε 7.10  καὶ προσέθετο κύριος λαλῆσαι τῷ αχαζ λέγων 7.11  αἴτησαι σεαυτῷ σημεῖον παρὰ κυρίου θεοῦ σου εἰς βάθος ἢ εἰς ὕψος 7.12  καὶ εἶπεν αχαζ οὐ μὴ αἰτήσω οὐδ' οὐ μὴ πειράσω κύριον 7.13  καὶ εἶπεν ἀκούσατε δή οἶκος δαυιδ μὴ μικρὸν ὑμῖν ἀγῶνα παρέχειν ἀνθρώποις καὶ πῶς κυρίῳ παρέχετε ἀγῶνα 7.14  διὰ τοῦτο δώσει κύριος αὐτὸς ὑμῖν σημεῖον ἰδοὺ ἡ παρθένος ἐν γαστρὶ ἕξει καὶ τέξεται υἱόν καὶ καλέσεις τὸ ὄνομα αὐτοῦ εμμανουηλ 7.15  βούτυρον καὶ μέλι φάγεται πρὶν ἢ γνῶναι αὐτὸν ἢ προελέσθαι πονηρὰ ἐκλέξεται τὸ ἀγαθόν 7.16  διότι πρὶν ἢ γνῶναι τὸ παιδίον ἀγαθὸν ἢ κακὸν ἀπειθεῖ πονηρίᾳ τοῦ ἐκλέξασθαι τὸ ἀγαθόν καὶ καταλειφθήσεται ἡ γῆ ἣν σὺ φοβῇ ἀπὸ προσώπου τῶν δύο βασιλέων 7.17  ἀλλὰ ἐπάξει ὁ θεὸς ἐπὶ σὲ καὶ ἐπὶ τὸν λαόν σου καὶ ἐπὶ τὸν οἶκον τοῦ πατρός σου ἡμέρας αἳ οὔπω ἥκασιν ἀφ' ἧς ἡμέρας ἀφεῖλεν εφραιμ ἀπὸ ιουδα τὸν βασιλέα τῶν ἀσσυρίων 7.18  καὶ ἔσται ἐν τῇ ἡμέρᾳ ἐκείνῃ συριεῖ κύριος μυίαις ὃ κυριεύει μέρους ποταμοῦ αἰγύπτου καὶ τῇ μελίσσῃ ἥ ἐστιν ἐν χώρᾳ ἀσσυρίων 7.19  καὶ ἐλεύσονται πάντες καὶ ἀναπαύσονται ἐν ταῖς φάραγξι τῆς χώρας καὶ ἐν ταῖς τρώγλαις τῶν πετρῶν καὶ εἰς τὰ σπήλαια καὶ εἰς πᾶσαν ῥαγάδα καὶ ἐν παντὶ ξύλῳ 7.20  ἐν τῇ ἡμέρᾳ ἐκείνῃ ξυρήσει κύριος τῷ ξυρῷ τῷ μεγάλῳ καὶ μεμεθυσμένῳ ὅ ἐστιν πέραν τοῦ ποταμοῦ βασιλέως ἀσσυρίων τὴν κεφαλὴν καὶ τὰς τρίχας τῶν ποδῶν καὶ τὸν πώγωνα ἀφελεῖ 7.21  καὶ ἔσται ἐν τῇ ἡμέρᾳ ἐκείνῃ θρέψει ἄνθρωπος δάμαλιν βοῶν καὶ δύο πρόβατα 7.22  καὶ ἔσται ἀπὸ τοῦ πλεῖστον ποιεῖν γάλα βούτυρον καὶ μέλι φάγεται πᾶς ὁ καταλειφθεὶς ἐπὶ τῆς γῆς 7.23  καὶ ἔσται ἐν τῇ ἡμέρᾳ ἐκείνῃ πᾶς τόπος οὗ ἐὰν ὦσιν χίλιαι ἄμπελοι χιλίων σίκλων εἰς χέρσον ἔσονται καὶ εἰς ἄκανθαν 7.24  μετὰ βέλους καὶ τοξεύματος εἰσελεύσονται ἐκεῖ ὅτι χέρσος καὶ ἄκανθα ἔσται πᾶσα ἡ γῆ 7.25  καὶ πᾶν ὄρος ἀροτριώμενον ἀροτριαθήσεται καὶ οὐ μὴ ἐπέλθῃ ἐκεῖ φόβος ἔσται γὰρ ἀπὸ τῆς χέρσου καὶ ἀκάνθης εἰς βόσκημα προβάτου καὶ εἰς καταπάτημα βοός

7.1  kai egeneto en tais ehmerais achaz toy iohatham toy yioy ozioy basileohs ioyda anebeh raassohn basileys aram kai phakee yios romelioy basileys israehl epi ieroysalehm polemehsai aytehn kai oyk ehdynehthehsan poliorkehsai aytehn 7.2  kai anehggeleh eis ton oikon dayid legontes synephohnehsen aram pros ton ephraim kai exesteh eh psycheh aytoy kai eh psycheh toy laoy aytoy on tropon otan en drymoh xylon ypo pneymatos saleytheh 7.3  kai eipen kyrios pros ehsaian exelthe eis synantehsin achaz sy kai o kataleiphtheis iasoyb o yios soy pros tehn kolymbehthran tehs anoh odoy toy agroy toy gnapheohs 7.4  kai ereis aytoh phylaxai toy ehsychasai kai meh phoboy mehde eh psycheh soy astheneitoh apo tohn dyo xylohn tohn dalohn tohn kapnizomenohn toytohn otan gar orgeh toy thymoy moy genehtai palin iasomai kai o yios toy aram kai o yios toy romelioy oti eboyleysanto boylehn ponehran peri soy legontes 7.5  kai o yios toy aram kai o yios toy romelioy oti eboyleysanto boylehn ponehran peri soy legontes 7.6  anabehsometha eis tehn ioydaian kai syllalehsantes aytois apostrepsomen aytoys pros ehmas kai basileysomen aytehs ton yion tabeehl 7.7  tade legei kyrios sabaohth oy meh emmeineh eh boyleh ayteh oyde estai 7.8  all' eh kephaleh aram damaskos all' eti exehkonta kai pente etohn ekleipsei eh basileia ephraim apo laoy 7.9  kai eh kephaleh ephraim somorohn kai eh kephaleh somorohn yios toy romelioy kai ean meh pisteysehte oyde meh synehte 7.10  kai prosetheto kyrios lalehsai toh achaz legohn 7.11  aitehsai seaytoh sehmeion para kyrioy theoy soy eis bathos eh eis ypsos 7.12  kai eipen achaz oy meh aitehsoh oyd' oy meh peirasoh kyrion 7.13  kai eipen akoysate deh oikos dayid meh mikron ymin agohna parechein anthrohpois kai pohs kyrioh parechete agohna 7.14  dia toyto dohsei kyrios aytos ymin sehmeion idoy eh parthenos en gastri exei kai texetai yion kai kaleseis to onoma aytoy emmanoyehl 7.15  boytyron kai meli phagetai prin eh gnohnai ayton eh proelesthai ponehra eklexetai to agathon 7.16  dioti prin eh gnohnai to paidion agathon eh kakon apeithei ponehria toy eklexasthai to agathon kai kataleiphthehsetai eh geh ehn sy phobeh apo prosohpoy tohn dyo basileohn 7.17  alla epaxei o theos epi se kai epi ton laon soy kai epi ton oikon toy patros soy ehmeras ai oypoh ehkasin aph' ehs ehmeras apheilen ephraim apo ioyda ton basilea tohn assyriohn 7.18  kai estai en teh ehmera ekeineh syriei kyrios myiais o kyrieyei meroys potamoy aigyptoy kai teh melisseh eh estin en chohra assyriohn 7.19  kai eleysontai pantes kai anapaysontai en tais pharagxi tehs chohras kai en tais trohglais tohn petrohn kai eis ta spehlaia kai eis pasan ragada kai en panti xyloh 7.20  en teh ehmera ekeineh xyrehsei kyrios toh xyroh toh megaloh kai memethysmenoh o estin peran toy potamoy basileohs assyriohn tehn kephalehn kai tas trichas tohn podohn kai ton pohgohna aphelei 7.21  kai estai en teh ehmera ekeineh threpsei anthrohpos damalin boohn kai dyo probata 7.22  kai estai apo toy pleiston poiein gala boytyron kai meli phagetai pas o kataleiphtheis epi tehs gehs 7.23  kai estai en teh ehmera ekeineh pas topos oy ean ohsin chiliai ampeloi chiliohn siklohn eis cherson esontai kai eis akanthan 7.24  meta beloys kai toxeymatos eiseleysontai ekei oti chersos kai akantha estai pasa eh geh 7.25  kai pan oros arotriohmenon arotriathehsetai kai oy meh epeltheh ekei phobos estai gar apo tehs chersoy kai akanthehs eis boskehma probatoy kai eis katapatehma boos

7.1  וַיְהִי בִּימֵי אָחָז בֶּן־יֹותָם בֶּן־עֻזִּיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה עָלָה רְצִין מֶלֶךְ־אֲרָם וּפֶקַח בֶּן־רְמַלְיָהוּ מֶלֶךְ־יִשְׂרָאֵל יְרוּשָׁלִַם לַמִּלְחָמָה עָלֶיהָ וְלֹא יָכֹל לְהִלָּחֵם עָלֶיהָ׃ 7.2  וַיֻּגַּד לְבֵית דָּוִד לֵאמֹר נָחָה אֲרָם עַל־אֶפְרָיִם וַיָּנַע לְבָבֹו וּלְבַב עַמֹּו כְּנֹועַ עֲצֵי־יַעַר מִפְּנֵי־רוּחַ׃ 7.3  וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל־יְשַׁעְיָהוּ צֵא־נָא לִקְרַאת אָחָז אַתָּה וּשְׁאָר יָשׁוּב בְּנֶךָ אֶל־קְצֵה תְּעָלַת הַבְּרֵכָה הָעֶלְיֹונָה אֶל־מְסִלַּת שְׂדֵה כֹובֵס׃ 7.4  וְאָמַרְתָּ אֵלָיו הִשָּׁמֵר וְהַשְׁקֵט אַל־תִּירָא וּלְבָבְךָ אַל־יֵרַךְ מִשְּׁנֵי זַנְבֹות הָאוּדִים הָעֲשֵׁנִים הָאֵלֶּה בָּחֳרִי־אַף רְצִין וַאֲרָם וּבֶן־רְמַלְיָהוּ׃ 7.5  יַעַן כִּי־יָעַץ עָלֶיךָ אֲרָם רָעָה אֶפְרַיִם וּבֶן־רְמַלְיָהוּ לֵאמֹר׃ 7.6  נַעֲלֶה בִיהוּדָה וּנְקִיצֶנָּה וְנַבְקִעֶנָּה אֵלֵינוּ וְנַמְלִיךְ מֶלֶךְ בְּתֹוכָהּ אֵת בֶּן־טָבְאַל׃ ס 7.7  כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה לֹא תָקוּם וְלֹא תִהְיֶה׃ 7.8  כִּי רֹאשׁ אֲרָם דַּמֶּשֶׂק וְרֹאשׁ דַּמֶּשֶׂק רְצִין וּבְעֹוד שִׁשִּׁים וְחָמֵשׁ שָׁנָה יֵחַת אֶפְרַיִם מֵעָם׃ 7.9  וְרֹאשׁ אֶפְרַיִם שֹׁמְרֹון וְרֹאשׁ שֹׁמְרֹון בֶּן־רְמַלְיָהוּ אִם לֹא תַאֲמִינוּ כִּי לֹא תֵאָמֵנוּ׃ ס 7.10  וַיֹּוסֶף יְהוָה דַּבֵּר אֶל־אָחָז לֵאמֹר׃ 7.11  שְׁאַל־לְךָ אֹות מֵעִם יְהוָה אֱלֹהֶיךָ הַעְמֵק שְׁאָלָה אֹו הַגְבֵּהַּ לְמָעְלָה׃ 7.12  וַיֹּאמֶר אָחָז לֹא־אֶשְׁאַל וְלֹא־אֲנַסֶּה אֶת־יְהוָה׃ 7.13  וַיֹּאמֶר שִׁמְעוּ־נָא בֵּית דָּוִד הַמְעַט מִכֶּם הַלְאֹות אֲנָשִׁים כִּי תַלְאוּ גַּם אֶת־אֱלֹהָי׃ 7.14  לָכֵן יִתֵּן אֲדֹנָי הוּא לָכֶם אֹות הִנֵּה הָעַלְמָה הָרָה וְיֹלֶדֶת בֵּן וְקָרָאת שְׁמֹו עִמָּנוּ אֵל׃ 7.15  חֶמְאָה וּדְבַשׁ יֹאכֵל לְדַעְתֹּו מָאֹוס בָּרָע וּבָחֹור בַּטֹּוב׃ 7.16  כִּי בְּטֶרֶם יֵדַע הַנַּעַר מָאֹס בָּרָע וּבָחֹר בַּטֹּוב תֵּעָזֵב הָאֲדָמָה אֲשֶׁר אַתָּה קָץ מִפְּנֵי שְׁנֵי מְלָכֶיהָ׃ 7.17  יָבִיא יְהוָה עָלֶיךָ וְעַל־עַמְּךָ וְעַל־בֵּית אָבִיךָ יָמִים אֲשֶׁר לֹא־בָאוּ לְמִיֹּום סוּר־אֶפְרַיִם מֵעַל יְהוּדָה אֵת מֶלֶךְ אַשּׁוּר׃ פ 7.18  וְהָיָה ׀ בַּיֹּום הַהוּא יִשְׁרֹק יְהוָה לַזְּבוּב אֲשֶׁר בִּקְצֵה יְאֹרֵי מִצְרָיִם וְלַדְּבֹורָה אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ אַשּׁוּר׃ 7.19  וּבָאוּ וְנָחוּ כֻלָּם בְּנַחֲלֵי הַבַּתֹּות וּבִנְקִיקֵי הַסְּלָעִים וּבְכֹל הַנַּעֲצוּצִים וּבְכֹל הַנַּהֲלֹלִים׃ 7.20  בַּיֹּום הַהוּא יְגַלַּח אֲדֹנָי בְּתַעַר הַשְּׂכִירָה בְּעֶבְרֵי נָהָר בְּמֶלֶךְ אַשּׁוּר אֶת־הָרֹאשׁ וְשַׂעַר הָרַגְלָיִם וְגַם אֶת־הַזָּקָן תִּסְפֶּה׃ ס 7.21  וְהָיָה בַּיֹּום הַהוּא יְחַיֶּה־אִישׁ עֶגְלַת בָּקָר וּשְׁתֵּי־צֹאן׃ 7.22  וְהָיָה מֵרֹב עֲשֹׂות חָלָב יֹאכַל חֶמְאָה כִּי־חֶמְאָה וּדְבַשׁ יֹאכֵל כָּל־הַנֹּותָר בְּקֶרֶב הָאָרֶץ׃ 7.23  וְהָיָה בַּיֹּום הַהוּא יִהְיֶה כָל־מָקֹום אֲשֶׁר יִהְיֶה־שָּׁם אֶלֶף גֶּפֶן בְּאֶלֶף כָּסֶף לַשָּׁמִיר וְלַשַּׁיִת יִהְיֶה׃ 7.24  בַּחִצִּים וּבַקֶּשֶׁת יָבֹוא שָׁמָּה כִּי־שָׁמִיר וָשַׁיִת תִּהְיֶה כָל־הָאָרֶץ׃ 7.25  וְכֹל הֶהָרִים אֲשֶׁר בַּמַּעְדֵּר יֵעָדֵרוּן לֹא־תָבֹוא שָׁמָּה יִרְאַת שָׁמִיר וָשָׁיִת וְהָיָה לְמִשְׁלַח שֹׁור וּלְמִרְמַס שֶׂה׃ פ

7.1  wajHij bijmej Aaahaaz baen-jowtaam baen-OuzijaaHw maelaek jHwdaaH OaalaaH rcijn maelaek-Aaraam wpaeqah baen-rmaljaaHw maelaek-jixraaAel jrwxxaalaim lamilhaamaaH OaalaejHaa wloA jaakol lHilaahem OaalaejHaa׃ 7.2  wajugad lbejt daawid leAmor naahaaH Aaraam Oal-Aaepraajim wajaanaO lbaabow wlbab Oamow knowOa Oacej-jaOar mipnej-rwha׃ 7.3  wajoAmaer jHwaaH Aael-jxxaOjaaHw ceA-naaA liqraAt Aaahaaz AataaH wxxAaar jaaxxwb bnaekaa Aael-qceH tOaalat HabrekaaH HaaOaeljownaaH Aael-msilat xdeH kowbes׃ 7.4  wAaamartaa Aelaajw Hixxaamer wHaxxqeT Aal-tijraaA wlbaabkaa Aal-jerak mixxnej zanbowt HaaAwdijm HaaOaxxenijm HaaAelaeH baahaarij-Aap rcijn waAaraam wbaen-rmaljaaHw׃ 7.5  jaOan kij-jaaOac Oaalaejkaa Aaraam raaOaaH Aaeprajim wbaen-rmaljaaHw leAmor׃ 7.6  naOalaeH bijHwdaaH wnqijcaenaaH wnabqiOaenaaH Aelejnw wnamlijk maelaek btowkaaH Aet baen-TaabAal׃ s 7.7  koH Aaamar Aadonaaj jHwiH loA taaqwm wloA tiHjaeH׃ 7.8  kij roAxx Aaraam damaexaeq wroAxx damaexaeq rcijn wbOowd xxixxijm whaamexx xxaanaaH jehat Aaeprajim meOaam׃ 7.9  wroAxx Aaeprajim xxomrown wroAxx xxomrown baen-rmaljaaHw Aim loA taAamijnw kij loA teAaamenw׃ s 7.10  wajowsaep jHwaaH daber Aael-Aaahaaz leAmor׃ 7.11  xxAal-lkaa Aowt meOim jHwaaH AaeloHaejkaa HaOmeq xxAaalaaH Aow HagbeHa lmaaOlaaH׃ 7.12  wajoAmaer Aaahaaz loA-AaexxAal wloA-AanasaeH Aaet-jHwaaH׃ 7.13  wajoAmaer xximOw-naaA bejt daawid HamOaT mikaem HalAowt Aanaaxxijm kij talAw gam Aaet-AaeloHaaj׃ 7.14  laaken jiten Aadonaaj HwA laakaem Aowt HineH HaaOalmaaH HaaraaH wjolaedaet ben wqaaraaAt xxmow Oimaanw Ael׃ 7.15  haemAaaH wdbaxx joAkel ldaOtow maaAows baaraaO wbaahowr baTowb׃ 7.16  kij bTaeraem jedaO HanaOar maaAos baaraaO wbaahor baTowb teOaazeb HaaAadaamaaH Aaxxaer AataaH qaac mipnej xxnej mlaakaejHaa׃ 7.17  jaabijA jHwaaH Oaalaejkaa wOal-Oamkaa wOal-bejt Aaabijkaa jaamijm Aaxxaer loA-baaAw lmijowm swr-Aaeprajim meOal jHwdaaH Aet maelaek Aaxxwr׃ p 7.18  wHaajaaH bajowm HaHwA jixxroq jHwaaH lazbwb Aaxxaer biqceH jAorej micraajim wladbowraaH Aaxxaer bAaeraec Aaxxwr׃ 7.19  wbaaAw wnaahw kulaam bnahalej Habatowt wbinqijqej HaslaaOijm wbkol HanaOacwcijm wbkol HanaHalolijm׃ 7.20  bajowm HaHwA jgalah Aadonaaj btaOar HaxkijraaH bOaebrej naaHaar bmaelaek Aaxxwr Aaet-HaaroAxx wxaOar Haaraglaajim wgam Aaet-Hazaaqaan tispaeH׃ s 7.21  wHaajaaH bajowm HaHwA jhajaeH-Aijxx Oaeglat baaqaar wxxtej-coAn׃ 7.22  wHaajaaH merob Oaxowt haalaab joAkal haemAaaH kij-haemAaaH wdbaxx joAkel kaal-Hanowtaar bqaeraeb HaaAaaraec׃ 7.23  wHaajaaH bajowm HaHwA jiHjaeH kaal-maaqowm Aaxxaer jiHjaeH-xxaam Aaelaep gaepaen bAaelaep kaasaep laxxaamijr wlaxxajit jiHjaeH׃ 7.24  bahicijm wbaqaexxaet jaabowA xxaamaaH kij-xxaamijr waaxxajit tiHjaeH kaal-HaaAaaraec׃ 7.25  wkol HaeHaarijm Aaxxaer bamaOder jeOaaderwn loA-taabowA xxaamaaH jirAat xxaamijr waaxxaajit wHaajaaH lmixxlah xxowr wlmirmas xaeH׃ p

7.1  ויהי בימי אחז בן־יותם בן־עזיהו מלך יהודה עלה רצין מלך־ארם ופקח בן־רמליהו מלך־ישראל ירושלם למלחמה עליה ולא יכל להלחם עליה׃ 7.2  ויגד לבית דוד לאמר נחה ארם על־אפרים וינע לבבו ולבב עמו כנוע עצי־יער מפני־רוח׃ 7.3  ויאמר יהוה אל־ישעיהו צא־נא לקראת אחז אתה ושאר ישוב בנך אל־קצה תעלת הברכה העליונה אל־מסלת שדה כובס׃ 7.4  ואמרת אליו השמר והשקט אל־תירא ולבבך אל־ירך משני זנבות האודים העשנים האלה בחרי־אף רצין וארם ובן־רמליהו׃ 7.5  יען כי־יעץ עליך ארם רעה אפרים ובן־רמליהו לאמר׃ 7.6  נעלה ביהודה ונקיצנה ונבקענה אלינו ונמליך מלך בתוכה את בן־טבאל׃ ס 7.7  כה אמר אדני יהוה לא תקום ולא תהיה׃ 7.8  כי ראש ארם דמשק וראש דמשק רצין ובעוד ששים וחמש שנה יחת אפרים מעם׃ 7.9  וראש אפרים שמרון וראש שמרון בן־רמליהו אם לא תאמינו כי לא תאמנו׃ ס 7.10  ויוסף יהוה דבר אל־אחז לאמר׃ 7.11  שאל־לך אות מעם יהוה אלהיך העמק שאלה או הגבה למעלה׃ 7.12  ויאמר אחז לא־אשאל ולא־אנסה את־יהוה׃ 7.13  ויאמר שמעו־נא בית דוד המעט מכם הלאות אנשים כי תלאו גם את־אלהי׃ 7.14  לכן יתן אדני הוא לכם אות הנה העלמה הרה וילדת בן וקראת שמו עמנו אל׃ 7.15  חמאה ודבש יאכל לדעתו מאוס ברע ובחור בטוב׃ 7.16  כי בטרם ידע הנער מאס ברע ובחר בטוב תעזב האדמה אשר אתה קץ מפני שני מלכיה׃ 7.17  יביא יהוה עליך ועל־עמך ועל־בית אביך ימים אשר לא־באו למיום סור־אפרים מעל יהודה את מלך אשור׃ פ 7.18  והיה ׀ ביום ההוא ישרק יהוה לזבוב אשר בקצה יארי מצרים ולדבורה אשר בארץ אשור׃ 7.19  ובאו ונחו כלם בנחלי הבתות ובנקיקי הסלעים ובכל הנעצוצים ובכל הנהללים׃ 7.20  ביום ההוא יגלח אדני בתער השכירה בעברי נהר במלך אשור את־הראש ושער הרגלים וגם את־הזקן תספה׃ ס 7.21  והיה ביום ההוא יחיה־איש עגלת בקר ושתי־צאן׃ 7.22  והיה מרב עשות חלב יאכל חמאה כי־חמאה ודבש יאכל כל־הנותר בקרב הארץ׃ 7.23  והיה ביום ההוא יהיה כל־מקום אשר יהיה־שם אלף גפן באלף כסף לשמיר ולשית יהיה׃ 7.24  בחצים ובקשת יבוא שמה כי־שמיר ושית תהיה כל־הארץ׃ 7.25  וכל ההרים אשר במעדר יעדרון לא־תבוא שמה יראת שמיר ושית והיה למשלח שור ולמרמס שה׃ פ

7.1  wjHj bjmj Ahz bn-jwtm bn-OzjHw mlk jHwdH OlH rcjn mlk-Arm wpqh bn-rmljHw mlk-jxrAl jrwxlm lmlhmH OljH wlA jkl lHlhm OljH׃ 7.2  wjgd lbjt dwd lAmr nhH Arm Ol-Aprjm wjnO lbbw wlbb Omw knwO Ocj-jOr mpnj-rwh׃ 7.3  wjAmr jHwH Al-jxOjHw cA-nA lqrAt Ahz AtH wxAr jxwb bnk Al-qcH tOlt HbrkH HOljwnH Al-mslt xdH kwbs׃ 7.4  wAmrt Aljw Hxmr wHxqT Al-tjrA wlbbk Al-jrk mxnj znbwt HAwdjm HOxnjm HAlH bhrj-Ap rcjn wArm wbn-rmljHw׃ 7.5  jOn kj-jOc Oljk Arm rOH Aprjm wbn-rmljHw lAmr׃ 7.6  nOlH bjHwdH wnqjcnH wnbqOnH Aljnw wnmljk mlk btwkH At bn-TbAl׃ s 7.7  kH Amr Adnj jHwH lA tqwm wlA tHjH׃ 7.8  kj rAx Arm dmxq wrAx dmxq rcjn wbOwd xxjm whmx xnH jht Aprjm mOm׃ 7.9  wrAx Aprjm xmrwn wrAx xmrwn bn-rmljHw Am lA tAmjnw kj lA tAmnw׃ s 7.10  wjwsp jHwH dbr Al-Ahz lAmr׃ 7.11  xAl-lk Awt mOm jHwH AlHjk HOmq xAlH Aw HgbH lmOlH׃ 7.12  wjAmr Ahz lA-AxAl wlA-AnsH At-jHwH׃ 7.13  wjAmr xmOw-nA bjt dwd HmOT mkm HlAwt Anxjm kj tlAw gm At-AlHj׃ 7.14  lkn jtn Adnj HwA lkm Awt HnH HOlmH HrH wjldt bn wqrAt xmw Omnw Al׃ 7.15  hmAH wdbx jAkl ldOtw mAws brO wbhwr bTwb׃ 7.16  kj bTrm jdO HnOr mAs brO wbhr bTwb tOzb HAdmH Axr AtH qc mpnj xnj mlkjH׃ 7.17  jbjA jHwH Oljk wOl-Omk wOl-bjt Abjk jmjm Axr lA-bAw lmjwm swr-Aprjm mOl jHwdH At mlk Axwr׃ p 7.18  wHjH bjwm HHwA jxrq jHwH lzbwb Axr bqcH jArj mcrjm wldbwrH Axr bArc Axwr׃ 7.19  wbAw wnhw klm bnhlj Hbtwt wbnqjqj HslOjm wbkl HnOcwcjm wbkl HnHlljm׃ 7.20  bjwm HHwA jglh Adnj btOr HxkjrH bObrj nHr bmlk Axwr At-HrAx wxOr Hrgljm wgm At-Hzqn tspH׃ s 7.21  wHjH bjwm HHwA jhjH-Ajx Oglt bqr wxtj-cAn׃ 7.22  wHjH mrb Oxwt hlb jAkl hmAH kj-hmAH wdbx jAkl kl-Hnwtr bqrb HArc׃ 7.23  wHjH bjwm HHwA jHjH kl-mqwm Axr jHjH-xm Alp gpn bAlp ksp lxmjr wlxjt jHjH׃ 7.24  bhcjm wbqxt jbwA xmH kj-xmjr wxjt tHjH kl-HArc׃ 7.25  wkl HHrjm Axr bmOdr jOdrwn lA-tbwA xmH jrAt xmjr wxjt wHjH lmxlh xwr wlmrms xH׃ p

7.1  Et factum est in diebus Achaz filii Ioatham filii Oziae regis Iu dae, ascendit Rasin rex Syriae et Phacee filius Romeliae rex Israel in Ierusalem ad proeliandum contra eam; et non potuerunt debellare eam. 7.2  Et nuntiaverunt domui David dicentes: “ Requievit Syria super Ephraim ”. Et commotum est cor eius et cor populi eius, sicut moventur ligna silvarum a facie venti. 7.3  Et dixit Dominus ad Isaiam: “ Egredere in occursum Achaz, tu et Seariasub (id est Reliquiae revertentur) filius tuus, ad extremum aquaeductus piscinae superioris in viam agri fullonis; 7.4  et dices ad eum: Vide, ut sileas; noli timere, et cor tuum ne formidet a duabus caudis titionum fumigantium istorum, ob ardorem irae Rasin et Syriae et filii Romeliae, 7.5  eo quod consilium malum inierit contra te Syria, Ephraim et filius Romeliae dicentes: 7.6  “Ascendamus ad Iudam et terrorem iniciamus ei et avellamus eum ad nos et ponamus regem in medio eius filium Tabeel” ”. 7.7  Haec dicit Dominus Deus: “ Non stabit et non erit! 7.8  Caput enim Syriae Damascus, et caput Damasci Rasin; et adhuc sexaginta et quinque anni et desinet Ephraim esse populus; 7.9  et caput Ephraim Samaria, et caput Samariae filius Romeliae. Si non credideritis, non permanebitis ”. 7.10  Et adiecit Dominus loqui ad Achaz dicens: 7.11  “ Pete tibi signum a Domino Deo tuo in profundum inferni sive in excelsum supra ”. 7.12  Et dixit Achaz: “ Non petam et non tentabo Dominum ”. 7.13  Et dixit: “ Audite ergo, domus David; numquid parum vobis est molestos esse hominibus, quia molesti estis et Deo meo? 7.14  Propter hoc dabit Dominus ipse vobis signum. Ecce, virgo concipiet et pariet filium et vocabit nomen eius Emmanuel; 7.15  butyrum et mel comedet, ut ipse sciat reprobare malum et eligere bonum. 7.16  Quia antequam sciat puer reprobare malum et eligere bonum, desolabitur terra, cuius tu formidas duos reges; 7.17  adducet Dominus super te et super populum tuum et super domum patris tui dies, qui non venerunt a diebus separationis Ephraim a Iuda, regem Assyriorum ”. 7.18  Et erit in die illa: sibilabit Dominus muscae, quae est in extremo fluminum Aegypti, et api, quae est in terra Assur; 7.19  et venient et requiescent omnes in vallibus praeruptis et in cavernis petrarum et in omnibus frutetis et in omnibus pascuis. 7.20  In die illa radet Dominus in novacula conducta e regione trans flumen C in rege Assyriorum C caput et pilos pedum et barbam quoque abradet. 7.21  Et erit in die illa: nutriet homo vitulam et duas oves 7.22  et prae ubertate lactis comedet butyrum; butyrum enim et mel manducabit omnis, qui relictus fuerit in medio terrae. 7.23  Et erit in die illa: omnis locus, ubi fuerint mille vites mille argenteis, spinae et vepres erunt. 7.24  Cum sagittis et arcu ingredientur illuc, vepres enim et spinae erit universa terra. 7.25  Et in omnes montes, qui in sarculo sarriebantur, nemo veniet prae terrore spinarum et veprium, et erit in pascua bovis et in conculcationem pecoris.

8.1  Und der HERR sprach zu mir: Nimm dir eine große Tafel und schreibe darauf mit Menschengriffel: «Bald kommt Plünderung, eilends Raub!» 8.2  Und ich verschaffte mir glaubwürdige Zeugen, Uria, den Priester, und Sacharia, den Sohn Jeberechias. 8.3  Und ich nahte mich der Prophetin, die empfing und gebar einen Sohn. Da sprach der HERR zu mir: Nenne ihn: «Bald kommt Plünderung, eilends Raub». 8.4  Denn ehe der Knabe wird sagen können «Mein Vater» und «Meine Mutter», wird der Reichtum von Damaskus und die Beute Samariens vor dem assyrischen König einhergetragen werden. 8.5  Und der HERR fuhr fort zu mir zu reden und sprach: 8.6  Weil dieses Volk das stillrinnende Wasser Siloahs verachtet, dagegen den Rezin hochachtet und den Sohn Remaljas, 8.7  siehe, so wird der Herr die starken und großen Wasser des Stromes über sie bringen, den assyrischen König mit seiner ganzen Macht. Der wird sich über sein Bett ergießen und über alle seine Ufer treten; 8.8  und wird daherfahren über Juda, es überschwemmen und überfluten bis an den Hals; und die Ausdehnung seiner Heeresflügel wird die Breite deines Landes füllen, o Immanuel! 8.9  Seid unruhig, ihr Völker, und erzittert! Merket auf, ihr alle in fernen Landen; rüstet euch (und erzittert doch, ja, rüstet euch) und erzittert! 8.10  Beschließet einen Rat, (es wird doch nichts daraus! Verabredet etwas), es wird doch nicht ausgeführt; denn mit uns ist Gott! 8.11  Denn also hat der HERR zu mir gesprochen, und er faßte mich fest bei der Hand und warnte mich, daß ich nicht wandeln solle den Weg dieses Volkes: 8.12  Nennet nicht alles Verschwörung, was dieses Volk Verschwörung nennt, und vor dem, was es fürchtet, fürchtet euch nicht und erschrecket nicht davor! 8.13  Heiliget aber den HERRN der Heerscharen; der flöße euch Furcht und Schrecken ein! 8.14  So wird er zum Heiligtum werden; aber zum Stein des Anstoßes und zum Fels des Strauchelns den beiden Häusern Israels, zum Fallstrick und zur Schlinge den Bewohnern Jerusalems, 8.15  so daß viele unter ihnen straucheln und fallen, zerbrochen, verstrickt und gefangen werden. 8.16  Ich binde das Zeugnis zusammen, versiegle die Lehre in meinen Jüngern 8.17  und warte auf den HERRN, der sein Antlitz vor dem Hause Jakobs verborgen hat, und hoffe auf ihn. 8.18  Siehe, ich und die Kinder, die mir der HERR gegeben hat, wir sind Zeichen und Warnungen für Israel von dem HERRN der Heerscharen, der auf dem Berge Zion wohnt. 8.19  Wenn sie euch aber sagen werden: Befraget die Totenbeschwörer und Wahrsager, welche flüstern und murmeln, so antwortet ihnen : Soll nicht ein Volk seinen Gott befragen, oder soll man die Toten für die Lebendigen befragen? «Zum Gesetz und zum Zeugnis!» 8.20  wenn sie nicht also sprechen, gibt es für sie kein Morgenrot. 8.21  Und sie schleichen gedrückt und hungrig im Finstern umher, und wenn sie Hunger leiden, werden sie zornig und schmähen ihren König und ihren Gott. 8.22  Wenden sie sich dann nach oben, oder sehen sie auf die Erde, siehe, so ist da Not und Finsternis, beängstigendes Dunkel, und in die Nacht sieht man sich verstoßen.

8.1  καὶ εἶπεν κύριος πρός με λαβὲ σεαυτῷ τόμον καινοῦ μεγάλου καὶ γράψον εἰς αὐτὸν γραφίδι ἀνθρώπου τοῦ ὀξέως προνομὴν ποιῆσαι σκύλων πάρεστιν γάρ 8.2  καὶ μάρτυράς μοι ποίησον πιστοὺς ἀνθρώπους τὸν ουριαν καὶ τὸν ζαχαριαν υἱὸν βαραχιου 8.3  καὶ προσῆλθον πρὸς τὴν προφῆτιν καὶ ἐν γαστρὶ ἔλαβεν καὶ ἔτεκεν υἱόν καὶ εἶπεν κύριός μοι κάλεσον τὸ ὄνομα αὐτοῦ ταχέως σκύλευσον ὀξέως προνόμευσον 8.4  διότι πρὶν ἢ γνῶναι τὸ παιδίον καλεῖν πατέρα ἢ μητέρα λήμψεται δύναμιν δαμασκοῦ καὶ τὰ σκῦλα σαμαρείας ἔναντι βασιλέως ἀσσυρίων 8.5  καὶ προσέθετο κύριος λαλῆσαί μοι ἔτι 8.6  διὰ τὸ μὴ βούλεσθαι τὸν λαὸν τοῦτον τὸ ὕδωρ τοῦ σιλωαμ τὸ πορευόμενον ἡσυχῇ ἀλλὰ βούλεσθαι ἔχειν τὸν ραασσων καὶ τὸν υἱὸν ρομελιου βασιλέα ἐφ' ὑμῶν 8.7  διὰ τοῦτο ἰδοὺ ἀνάγει κύριος ἐφ' ὑμᾶς τὸ ὕδωρ τοῦ ποταμοῦ τὸ ἰσχυρὸν καὶ τὸ πολύ τὸν βασιλέα τῶν ἀσσυρίων καὶ τὴν δόξαν αὐτοῦ καὶ ἀναβήσεται ἐπὶ πᾶσαν φάραγγα ὑμῶν καὶ περιπατήσει ἐπὶ πᾶν τεῖχος ὑμῶν 8.8  καὶ ἀφελεῖ ἀπὸ τῆς ιουδαίας ἄνθρωπον ὃς δυνήσεται κεφαλὴν ἆραι ἢ δυνατὸν συντελέσασθαί τι καὶ ἔσται ἡ παρεμβολὴ αὐτοῦ ὥστε πληρῶσαι τὸ πλάτος τῆς χώρας σου μεθ' ἡμῶν ὁ θεός 8.9  γνῶτε ἔθνη καὶ ἡττᾶσθε ἐπακούσατε ἕως ἐσχάτου τῆς γῆς ἰσχυκότες ἡττᾶσθε ἐὰν γὰρ πάλιν ἰσχύσητε πάλιν ἡττηθήσεσθε 8.10  καὶ ἣν ἂν βουλεύσησθε βουλήν διασκεδάσει κύριος καὶ λόγον ὃν ἐὰν λαλήσητε οὐ μὴ ἐμμείνῃ ὑμῖν ὅτι μεθ' ἡμῶν κύριος ὁ θεός 8.11  οὕτως λέγει κύριος τῇ ἰσχυρᾷ χειρὶ ἀπειθοῦσιν τῇ πορείᾳ τῆς ὁδοῦ τοῦ λαοῦ τούτου λέγοντες 8.12  μήποτε εἴπητε σκληρόν πᾶν γάρ ὃ ἐὰν εἴπῃ ὁ λαὸς οὗτος σκληρόν ἐστιν τὸν δὲ φόβον αὐτοῦ οὐ μὴ φοβηθῆτε οὐδὲ μὴ ταραχθῆτε 8.13  κύριον αὐτὸν ἁγιάσατε καὶ αὐτὸς ἔσται σου φόβος καὶ ἐὰν ἐπ' αὐτῷ πεποιθὼς ᾖς ἔσται σοι εἰς ἁγίασμα καὶ οὐχ ὡς λίθου προσκόμματι συναντήσεσθε αὐτῷ οὐδὲ ὡς πέτρας πτώματι ὁ δὲ οἶκος ιακωβ ἐν παγίδι καὶ ἐν κοιλάσματι ἐγκαθήμενοι ἐν ιερουσαλημ 8.14  καὶ ἐὰν ἐπ' αὐτῷ πεποιθὼς ᾖς ἔσται σοι εἰς ἁγίασμα καὶ οὐχ ὡς λίθου προσκόμματι συναντήσεσθε αὐτῷ οὐδὲ ὡς πέτρας πτώματι ὁ δὲ οἶκος ιακωβ ἐν παγίδι καὶ ἐν κοιλάσματι ἐγκαθήμενοι ἐν ιερουσαλημ 8.15  διὰ τοῦτο ἀδυνατήσουσιν ἐν αὐτοῖς πολλοὶ καὶ πεσοῦνται καὶ συντριβήσονται καὶ ἐγγιοῦσιν καὶ ἁλώσονται ἄνθρωποι ἐν ἀσφαλείᾳ ὄντες 8.16  τότε φανεροὶ ἔσονται οἱ σφραγιζόμενοι τὸν νόμον τοῦ μὴ μαθεῖν 8.17  καὶ ἐρεῖ μενῶ τὸν θεὸν τὸν ἀποστρέψαντα τὸ πρόσωπον αὐτοῦ ἀπὸ τοῦ οἴκου ιακωβ καὶ πεποιθὼς ἔσομαι ἐπ' αὐτῷ 8.18  ἰδοὺ ἐγὼ καὶ τὰ παιδία ἅ μοι ἔδωκεν ὁ θεός καὶ ἔσται εἰς σημεῖα καὶ τέρατα ἐν τῷ οἴκῳ ισραηλ παρὰ κυρίου σαβαωθ ὃς κατοικεῖ ἐν τῷ ὄρει σιων 8.19  καὶ ἐὰν εἴπωσιν πρὸς ὑμᾶς ζητήσατε τοὺς ἀπὸ τῆς γῆς φωνοῦντας καὶ τοὺς ἐγγαστριμύθους τοὺς κενολογοῦντας οἳ ἐκ τῆς κοιλίας φωνοῦσιν οὐκ ἔθνος πρὸς θεὸν αὐτοῦ τί ἐκζητοῦσιν περὶ τῶν ζώντων τοὺς νεκρούς 8.20  νόμον γὰρ εἰς βοήθειαν ἔδωκεν ἵνα εἴπωσιν οὐχ ὡς τὸ ῥῆμα τοῦτο περὶ οὗ οὐκ ἔστιν δῶρα δοῦναι περὶ αὐτοῦ 8.21  καὶ ἥξει ἐφ' ὑμᾶς σκληρὰ λιμός καὶ ἔσται ὡς ἂν πεινάσητε λυπηθήσεσθε καὶ κακῶς ἐρεῖτε τὸν ἄρχοντα καὶ τὰ παταχρα καὶ ἀναβλέψονται εἰς τὸν οὐρανὸν ἄνω 8.22  καὶ εἰς τὴν γῆν κάτω ἐμβλέψονται καὶ ἰδοὺ θλῖψις καὶ στενοχωρία καὶ σκότος ἀπορία στενὴ καὶ σκότος ὥστε μὴ βλέπειν

8.1  kai eipen kyrios pros me labe seaytoh tomon kainoy megaloy kai grapson eis ayton graphidi anthrohpoy toy oxeohs pronomehn poiehsai skylohn parestin gar 8.2  kai martyras moi poiehson pistoys anthrohpoys ton oyrian kai ton zacharian yion barachioy 8.3  kai prosehlthon pros tehn prophehtin kai en gastri elaben kai eteken yion kai eipen kyrios moi kaleson to onoma aytoy tacheohs skyleyson oxeohs pronomeyson 8.4  dioti prin eh gnohnai to paidion kalein patera eh mehtera lehmpsetai dynamin damaskoy kai ta skyla samareias enanti basileohs assyriohn 8.5  kai prosetheto kyrios lalehsai moi eti 8.6  dia to meh boylesthai ton laon toyton to ydohr toy siloham to poreyomenon ehsycheh alla boylesthai echein ton raassohn kai ton yion romelioy basilea eph' ymohn 8.7  dia toyto idoy anagei kyrios eph' ymas to ydohr toy potamoy to ischyron kai to poly ton basilea tohn assyriohn kai tehn doxan aytoy kai anabehsetai epi pasan pharagga ymohn kai peripatehsei epi pan teichos ymohn 8.8  kai aphelei apo tehs ioydaias anthrohpon os dynehsetai kephalehn arai eh dynaton syntelesasthai ti kai estai eh paremboleh aytoy ohste plehrohsai to platos tehs chohras soy meth' ehmohn o theos 8.9  gnohte ethneh kai ehttasthe epakoysate eohs eschatoy tehs gehs ischykotes ehttasthe ean gar palin ischysehte palin ehttehthehsesthe 8.10  kai ehn an boyleysehsthe boylehn diaskedasei kyrios kai logon on ean lalehsehte oy meh emmeineh ymin oti meth' ehmohn kyrios o theos 8.11  oytohs legei kyrios teh ischyra cheiri apeithoysin teh poreia tehs odoy toy laoy toytoy legontes 8.12  mehpote eipehte sklehron pan gar o ean eipeh o laos oytos sklehron estin ton de phobon aytoy oy meh phobehthehte oyde meh tarachthehte 8.13  kyrion ayton agiasate kai aytos estai soy phobos kai ean ep' aytoh pepoithohs ehs estai soi eis agiasma kai oych ohs lithoy proskommati synantehsesthe aytoh oyde ohs petras ptohmati o de oikos iakohb en pagidi kai en koilasmati egkathehmenoi en ieroysalehm 8.14  kai ean ep' aytoh pepoithohs ehs estai soi eis agiasma kai oych ohs lithoy proskommati synantehsesthe aytoh oyde ohs petras ptohmati o de oikos iakohb en pagidi kai en koilasmati egkathehmenoi en ieroysalehm 8.15  dia toyto adynatehsoysin en aytois polloi kai pesoyntai kai syntribehsontai kai eggioysin kai alohsontai anthrohpoi en asphaleia ontes 8.16  tote phaneroi esontai oi sphragizomenoi ton nomon toy meh mathein 8.17  kai erei menoh ton theon ton apostrepsanta to prosohpon aytoy apo toy oikoy iakohb kai pepoithohs esomai ep' aytoh 8.18  idoy egoh kai ta paidia a moi edohken o theos kai estai eis sehmeia kai terata en toh oikoh israehl para kyrioy sabaohth os katoikei en toh orei siohn 8.19  kai ean eipohsin pros ymas zehtehsate toys apo tehs gehs phohnoyntas kai toys eggastrimythoys toys kenologoyntas oi ek tehs koilias phohnoysin oyk ethnos pros theon aytoy ti ekzehtoysin peri tohn zohntohn toys nekroys 8.20  nomon gar eis boehtheian edohken ina eipohsin oych ohs to rehma toyto peri oy oyk estin dohra doynai peri aytoy 8.21  kai ehxei eph' ymas sklehra limos kai estai ohs an peinasehte lypehthehsesthe kai kakohs ereite ton archonta kai ta patachra kai anablepsontai eis ton oyranon anoh 8.22  kai eis tehn gehn katoh emblepsontai kai idoy thlipsis kai stenochohria kai skotos aporia steneh kai skotos ohste meh blepein

8.1  וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלַי קַח־לְךָ גִּלָּיֹון גָּדֹול וּכְתֹב עָלָיו בְּחֶרֶט אֱנֹושׁ לְמַהֵר שָׁלָל חָשׁ בַּז׃ 8.2  וְאָעִידָה לִּי עֵדִים נֶאֱמָנִים אֵת אוּרִיָּה הַכֹּהֵן וְאֶת־זְכַרְיָהוּ בֶּן יְבֶרֶכְיָהוּ׃ 8.3  וָאֶקְרַב אֶל־הַנְּבִיאָה וַתַּהַר וַתֵּלֶד בֵּן וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלַי קְרָא שְׁמֹו מַהֵר שָׁלָל חָשׁ בַּז׃ 8.4  כִּי בְּטֶרֶם יֵדַע הַנַּעַר קְרֹא אָבִי וְאִמִּי יִשָּׂא ׀ אֶת־חֵיל דַּמֶּשֶׂק וְאֵת שְׁלַל שֹׁמְרֹון לִפְנֵי מֶלֶךְ אַשּׁוּר׃ ס 8.5  וַיֹּסֶף יְהוָה דַּבֵּר אֵלַי עֹוד לֵאמֹר׃ 8.6  יַעַן כִּי מָאַס הָעָם הַזֶּה אֵת מֵי הַשִּׁלֹחַ הַהֹלְכִים לְאַט וּמְשֹׂושׂ אֶת־רְצִין וּבֶן־רְמַלְיָהוּ׃ 8.7  וְלָכֵן הִנֵּה אֲדֹנָי מַעֲלֶה עֲלֵיהֶם אֶת־מֵי הַנָּהָר הָעֲצוּמִים וְהָרַבִּים אֶת־מֶלֶךְ אַשּׁוּר וְאֶת־כָּל־כְּבֹודֹו וְעָלָה עַל־כָּל־אֲפִיקָיו וְהָלַךְ עַל־כָּל־גְּדֹותָיו׃ 8.8  וְחָלַף בִּיהוּדָה שָׁטַף וְעָבַר עַד־צַוָּאר יַגִּיעַ וְהָיָה מֻטֹּות כְּנָפָיו מְלֹא רֹחַב־אַרְצְךָ עִמָּנוּ אֵל׃ ס 8.9  רֹעוּ עַמִּים וָחֹתּוּ וְהַאֲזִינוּ כֹּל מֶרְחַקֵּי־אָרֶץ הִתְאַזְּרוּ וָחֹתּוּ הִתְאַזְּרוּ וָחֹתּוּ׃ 8.10  עֻצוּ עֵצָה וְתֻפָר דַּבְּרוּ דָבָר וְלֹא יָקוּם כִּי עִמָּנוּ אֵל׃ ס 8.11  כִּי כֹה אָמַר יְהוָה אֵלַי כְּחֶזְקַת הַיָּד וְיִסְּרֵנִי מִלֶּכֶת בְּדֶרֶךְ הָעָם־הַזֶּה לֵאמֹר׃ 8.12  לֹא־תֹאמְרוּן קֶשֶׁר לְכֹל אֲשֶׁר־יֹאמַר הָעָם הַזֶּה קָשֶׁר וְאֶת־מֹורָאֹו לֹא־תִירְאוּ וְלֹא תַעֲרִיצוּ׃ 8.13  אֶת־יְהוָה צְבָאֹות אֹתֹו תַקְדִּישׁוּ וְהוּא מֹורַאֲכֶם וְהוּא מַעֲרִצְכֶם׃ 8.14  וְהָיָה לְמִקְדָּשׁ וּלְאֶבֶן נֶגֶף וּלְצוּר מִכְשֹׁול לִשְׁנֵי בָתֵּי יִשְׂרָאֵל לְפַח וּלְמֹוקֵשׁ לְיֹושֵׁב יְרוּשָׁלִָם׃ 8.15  וְכָשְׁלוּ בָם רַבִּים וְנָפְלוּ וְנִשְׁבָּרוּ וְנֹוקְשׁוּ וְנִלְכָּדוּ׃ ס 8.16  צֹור תְּעוּדָה חֲתֹום תֹּורָה בְּלִמֻּדָי׃ 8.17  וְחִכִּיתִי לַיהוָה הַמַּסְתִּיר פָּנָיו מִבֵּית יַעֲקֹב וְקִוֵּיתִי־לֹו׃ 8.18  הִנֵּה אָנֹכִי וְהַיְלָדִים אֲשֶׁר נָתַן־לִי יְהוָה לְאֹתֹות וּלְמֹופְתִים בְּיִשְׂרָאֵל מֵעִם יְהוָה צְבָאֹות הַשֹּׁכֵן בְּהַר צִיֹּון׃ ס 8.19  וְכִי־יֹאמְרוּ אֲלֵיכֶם דִּרְשׁוּ אֶל־הָאֹבֹות וְאֶל־הַיִּדְּעֹנִים הַמְצַפְצְפִים וְהַמַּהְגִּים הֲלֹוא־עַם אֶל־אֱלֹהָיו יִדְרֹשׁ בְּעַד הַחַיִּים אֶל־הַמֵּתִים׃ 8.20  לְתֹורָה וְלִתְעוּדָה אִם־לֹא יֹאמְרוּ כַּדָּבָר הַזֶּה אֲשֶׁר אֵין־לֹו שָׁחַר׃ 8.21  וְעָבַר בָּהּ נִקְשֶׁה וְרָעֵב וְהָיָה כִי־יִרְעַב וְהִתְקַצַּף וְקִלֵּל בְּמַלְכֹּו וּבֵאלֹהָיו וּפָנָה לְמָעְלָה׃ 8.22  וְאֶל־אֶרֶץ יַבִּיט וְהִנֵּה צָרָה וַחֲשֵׁכָה מְעוּף צוּקָה וַאֲפֵלָה מְנֻדָּח׃

8.1  wajoAmaer jHwaaH Aelaj qah-lkaa gilaajown gaadowl wktob Oaalaajw bhaeraeT Aaenowxx lmaHer xxaalaal haaxx baz׃ 8.2  wAaaOijdaaH lij Oedijm naeAaemaanijm Aet AwrijaaH HakoHen wAaet-zkarjaaHw baen jbaeraekjaaHw׃ 8.3  waaAaeqrab Aael-HanbijAaaH wataHar watelaed ben wajoAmaer jHwaaH Aelaj qraaA xxmow maHer xxaalaal haaxx baz׃ 8.4  kij bTaeraem jedaO HanaOar qroA Aaabij wAimij jixaaA Aaet-hejl damaexaeq wAet xxlal xxomrown lipnej maelaek Aaxxwr׃ s 8.5  wajosaep jHwaaH daber Aelaj Oowd leAmor׃ 8.6  jaOan kij maaAas HaaOaam HazaeH Aet mej Haxxiloha HaHolkijm lAaT wmxowx Aaet-rcijn wbaen-rmaljaaHw׃ 8.7  wlaaken HineH Aadonaaj maOalaeH OalejHaem Aaet-mej HanaaHaar HaaOacwmijm wHaarabijm Aaet-maelaek Aaxxwr wAaet-kaal-kbowdow wOaalaaH Oal-kaal-Aapijqaajw wHaalak Oal-kaal-gdowtaajw׃ 8.8  whaalap bijHwdaaH xxaaTap wOaabar Oad-cawaaAr jagijOa wHaajaaH muTowt knaapaajw mloA rohab-Aarckaa Oimaanw Ael׃ s 8.9  roOw Oamijm waahotw wHaAazijnw kol maerhaqej-Aaaraec HitAazrw waahotw HitAazrw waahotw׃ 8.10  Oucw OecaaH wtupaar dabrw daabaar wloA jaaqwm kij Oimaanw Ael׃ s 8.11  kij koH Aaamar jHwaaH Aelaj khaezqat Hajaad wjisrenij milaekaet bdaeraek HaaOaam-HazaeH leAmor׃ 8.12  loA-toAmrwn qaexxaer lkol Aaxxaer-joAmar HaaOaam HazaeH qaaxxaer wAaet-mowraaAow loA-tijrAw wloA taOarijcw׃ 8.13  Aaet-jHwaaH cbaaAowt Aotow taqdijxxw wHwA mowraAakaem wHwA maOarickaem׃ 8.14  wHaajaaH lmiqdaaxx wlAaebaen naegaep wlcwr mikxxowl lixxnej baatej jixraaAel lpah wlmowqexx ljowxxeb jrwxxaalaaim׃ 8.15  wkaaxxlw baam rabijm wnaaplw wnixxbaarw wnowqxxw wnilkaadw׃ s 8.16  cowr tOwdaaH hatowm towraaH blimudaaj׃ 8.17  whikijtij lajHwaaH Hamastijr paanaajw mibejt jaOaqob wqiwejtij-low׃ 8.18  HineH Aaanokij wHajlaadijm Aaxxaer naatan-lij jHwaaH lAotowt wlmowptijm bjixraaAel meOim jHwaaH cbaaAowt Haxxoken bHar cijown׃ s 8.19  wkij-joAmrw Aalejkaem dirxxw Aael-HaaAobowt wAael-HajidOonijm Hamcapcpijm wHamaHgijm HalowA-Oam Aael-AaeloHaajw jidroxx bOad Hahajijm Aael-Hametijm׃ 8.20  ltowraaH wlitOwdaaH Aim-loA joAmrw kadaabaar HazaeH Aaxxaer Aejn-low xxaahar׃ 8.21  wOaabar baaH niqxxaeH wraaOeb wHaajaaH kij-jirOab wHitqacap wqilel bmalkow wbeAloHaajw wpaanaaH lmaaOlaaH׃ 8.22  wAael-Aaeraec jabijT wHineH caaraaH wahaxxekaaH mOwp cwqaaH waAapelaaH mnudaah׃

8.1  ויאמר יהוה אלי קח־לך גליון גדול וכתב עליו בחרט אנוש למהר שלל חש בז׃ 8.2  ואעידה לי עדים נאמנים את אוריה הכהן ואת־זכריהו בן יברכיהו׃ 8.3  ואקרב אל־הנביאה ותהר ותלד בן ויאמר יהוה אלי קרא שמו מהר שלל חש בז׃ 8.4  כי בטרם ידע הנער קרא אבי ואמי ישא ׀ את־חיל דמשק ואת שלל שמרון לפני מלך אשור׃ ס 8.5  ויסף יהוה דבר אלי עוד לאמר׃ 8.6  יען כי מאס העם הזה את מי השלח ההלכים לאט ומשוש את־רצין ובן־רמליהו׃ 8.7  ולכן הנה אדני מעלה עליהם את־מי הנהר העצומים והרבים את־מלך אשור ואת־כל־כבודו ועלה על־כל־אפיקיו והלך על־כל־גדותיו׃ 8.8  וחלף ביהודה שטף ועבר עד־צואר יגיע והיה מטות כנפיו מלא רחב־ארצך עמנו אל׃ ס 8.9  רעו עמים וחתו והאזינו כל מרחקי־ארץ התאזרו וחתו התאזרו וחתו׃ 8.10  עצו עצה ותפר דברו דבר ולא יקום כי עמנו אל׃ ס 8.11  כי כה אמר יהוה אלי כחזקת היד ויסרני מלכת בדרך העם־הזה לאמר׃ 8.12  לא־תאמרון קשר לכל אשר־יאמר העם הזה קשר ואת־מוראו לא־תיראו ולא תעריצו׃ 8.13  את־יהוה צבאות אתו תקדישו והוא מוראכם והוא מערצכם׃ 8.14  והיה למקדש ולאבן נגף ולצור מכשול לשני בתי ישראל לפח ולמוקש ליושב ירושלם׃ 8.15  וכשלו בם רבים ונפלו ונשברו ונוקשו ונלכדו׃ ס 8.16  צור תעודה חתום תורה בלמדי׃ 8.17  וחכיתי ליהוה המסתיר פניו מבית יעקב וקויתי־לו׃ 8.18  הנה אנכי והילדים אשר נתן־לי יהוה לאתות ולמופתים בישראל מעם יהוה צבאות השכן בהר ציון׃ ס 8.19  וכי־יאמרו אליכם דרשו אל־האבות ואל־הידענים המצפצפים והמהגים הלוא־עם אל־אלהיו ידרש בעד החיים אל־המתים׃ 8.20  לתורה ולתעודה אם־לא יאמרו כדבר הזה אשר אין־לו שחר׃ 8.21  ועבר בה נקשה ורעב והיה כי־ירעב והתקצף וקלל במלכו ובאלהיו ופנה למעלה׃ 8.22  ואל־ארץ יביט והנה צרה וחשכה מעוף צוקה ואפלה מנדח׃

8.1  wjAmr jHwH Alj qh-lk gljwn gdwl wktb Oljw bhrT Anwx lmHr xll hx bz׃ 8.2  wAOjdH lj Odjm nAmnjm At AwrjH HkHn wAt-zkrjHw bn jbrkjHw׃ 8.3  wAqrb Al-HnbjAH wtHr wtld bn wjAmr jHwH Alj qrA xmw mHr xll hx bz׃ 8.4  kj bTrm jdO HnOr qrA Abj wAmj jxA At-hjl dmxq wAt xll xmrwn lpnj mlk Axwr׃ s 8.5  wjsp jHwH dbr Alj Owd lAmr׃ 8.6  jOn kj mAs HOm HzH At mj Hxlh HHlkjm lAT wmxwx At-rcjn wbn-rmljHw׃ 8.7  wlkn HnH Adnj mOlH OljHm At-mj HnHr HOcwmjm wHrbjm At-mlk Axwr wAt-kl-kbwdw wOlH Ol-kl-Apjqjw wHlk Ol-kl-gdwtjw׃ 8.8  whlp bjHwdH xTp wObr Od-cwAr jgjO wHjH mTwt knpjw mlA rhb-Arck Omnw Al׃ s 8.9  rOw Omjm whtw wHAzjnw kl mrhqj-Arc HtAzrw whtw HtAzrw whtw׃ 8.10  Ocw OcH wtpr dbrw dbr wlA jqwm kj Omnw Al׃ s 8.11  kj kH Amr jHwH Alj khzqt Hjd wjsrnj mlkt bdrk HOm-HzH lAmr׃ 8.12  lA-tAmrwn qxr lkl Axr-jAmr HOm HzH qxr wAt-mwrAw lA-tjrAw wlA tOrjcw׃ 8.13  At-jHwH cbAwt Atw tqdjxw wHwA mwrAkm wHwA mOrckm׃ 8.14  wHjH lmqdx wlAbn ngp wlcwr mkxwl lxnj btj jxrAl lph wlmwqx ljwxb jrwxlm׃ 8.15  wkxlw bm rbjm wnplw wnxbrw wnwqxw wnlkdw׃ s 8.16  cwr tOwdH htwm twrH blmdj׃ 8.17  whkjtj ljHwH Hmstjr pnjw mbjt jOqb wqwjtj-lw׃ 8.18  HnH Ankj wHjldjm Axr ntn-lj jHwH lAtwt wlmwptjm bjxrAl mOm jHwH cbAwt Hxkn bHr cjwn׃ s 8.19  wkj-jAmrw Aljkm drxw Al-HAbwt wAl-HjdOnjm Hmcpcpjm wHmHgjm HlwA-Om Al-AlHjw jdrx bOd Hhjjm Al-Hmtjm׃ 8.20  ltwrH wltOwdH Am-lA jAmrw kdbr HzH Axr Ajn-lw xhr׃ 8.21  wObr bH nqxH wrOb wHjH kj-jrOb wHtqcp wqll bmlkw wbAlHjw wpnH lmOlH׃ 8.22  wAl-Arc jbjT wHnH crH whxkH mOwp cwqH wAplH mndh׃

8.1  Et dixit Dominus ad me: “ Sume tibi tabulam grandem et scribe in ea stilo hominis: Maher Salal Has Baz (id est Velociter spolia detrahe, cito praedare). 8.2  Et adhibui mihi testes fideles, Uriam sacerdotem et Zachariam filium Barachiae; 8.3  et accessi ad prophetissam, et concepit et peperit filium. Et dixit Dominus ad me: “ Voca nomen eius Maher Salal Has Baz, 8.4  quia antequam sciat puer clamare: “Pater mi” et “Mater mea”, afferentur opes Damasci et spolia Samariae coram rege Assyriorum ”. 8.5  Et adiecit Dominus loqui ad me adhuc dicens: 8.6  “ Pro eo quod abiecit populus iste aquas Siloae, quae vadunt cum silentio, et defecit coram Rasin et filio Romeliae, 8.7  propter hoc ecce Dominus adducet super eos aquas Fluminis fortes et multas, regem Assyriorum et omnem gloriam eius, et ascendet super omnes rivos eius et fluet super universas ripas eius; 8.8  et ibit per Iudam inundans et diffluens, usque ad collum veniet. Et erit extensio alarum eius implens latitudinem terrae tuae, o Emmanuel ”. 8.9  Clamorem tollite, populi, et consternemini; et audite, universae procul terrae: accingimini et perterremini, accingimini et perterremini. 8.10  Inite consilium, et dissipabitur; loquimini verbum, et non fiet, quia nobiscum Deus. 8.11  Haec enim ait Dominus ad me, cum apprehendit me manu et monuit, ne irem in via populi huius, dicens: 8.12  “ Ne vocetis coniurationem, quodcumque populus iste vocat coniurationem, et timorem eius ne timeatis neque paveatis ”. 8.13  Dominum exercituum ipsum sanctificate: ipse pavor vester, et ipse terror vester; 8.14  et erit in sanctuarium, in lapidem offensionis et in petram scandali duabus domibus Israel, in laqueum et in insidias habitantibus Ierusalem. 8.15  Et offendent ex eis plurimi et cadent et conterentur et irretientur et capientur. 8.16  Liga testimonium, signa legem in discipulis meis. 8.17  Et exspectabo Dominum, qui abscondit faciem suam a domo Iacob, et praestolabor eum. 8.18  Ecce ego et pueri, quos dedit mihi Dominus in signum et in portentum Israel a Domino exercituum, qui habitat in monte Sion. 8.19  Et cum dixerint ad vos: “ Quaerite a pythonibus et a divinis, qui susurrant et murmurant; numquid non populus a deo suo requiret, pro vivis a mortuis? ”. 8.20  Ad legem et ad testimonium! Quod si non dixerint iuxta verbum hoc, non erit eis matutina lux. 8.21  Et transibit per eam afflictus et esuriens; et, cum esurierit, irascetur et maledicet regi suo et deo suo et suspiciet sursum 8.22  et ad terram intuebitur: et ecce tribulatio et tenebrae, caligo opprimens et obscuritas diffusa.

9.1  (H8-23) Doch bleibt nicht im Dunkel das Land, das bedrängt ist. Wie er in der ersten Zeit das Land Sebulon und das Land Naphtali gering machte, so wird er in der Folgezeit zu Ehren bringen den Weg am Meere, jenseits des Jordan, das Galiläa der Heiden. 9.2  (H9-1) Das Volk, das in der Finsternis wandelt, sieht ein großes Licht, über den Bewohnern des Landes der Todesschatten geht eine Leuchte auf. 9.3  (H9-2) Du machst des Jubels viel, du machst seine Freude groß; sie werden sich vor dir freuen, wie man sich in der Ernte freut, wie die Sieger jubeln, wenn sie Beute teilen. 9.4  (H9-3) Denn du hast das Joch, das auf ihm lastete, den Stecken, der seinen Rücken geschlagen hat, und die Rute seines Treibers zerbrochen wie am Tage Midians. 9.5  (H9-4) Denn jeder Stiefel derer, die gestiefelt einhertreten im Schlachtgetümmel, und jedes blutbefleckte Kleid wird verbrannt und vom Feuer verzehrt. 9.6  (H9-5) Denn uns ist ein Kind geboren, ein Sohn ist uns gegeben; und die Herrschaft kommt auf seine Schulter; und man nennt ihn: Wunderbar, Rat, starker Gott, Ewigvater, Friedefürst. 9.7  (H9-6) Der Mehrung der Herrschaft und des Friedens wird kein Ende sein auf dem Throne Davids und in seinem Königreich, daß er es gründe und mit Recht und Gerechtigkeit befestige von nun an bis in Ewigkeit. Der Eifer des HERRN der Heerscharen wird solches tun! 9.8  (H9-7) Ein Wort hat der Herr gegen Jakob gesandt, und es soll in Israel niederfallen. 9.9  (H9-8) Erfahren soll es das ganze Volk, Ephraim und die zu Samaria wohnen; die im Stolz und Übermut des Herzens sagen: 9.10  (H9-9) Ziegelsteine sind gefallen, wir aber wollen mit Quadern bauen; Maulbeerbäume wurden abgehauen, wir aber wollen Zedern dafür setzen! 9.11  (H9-10) Doch der HERR hat die Feinde Rezins über ihn erhöht und seine Gegner aufgestachelt; 9.12  (H9-11) die Syrer von vorn und die Philister von hinten fraßen Israel mit vollem Maul. Bei alledem hat sich sein Zorn nicht gewandt, seine Hand bleibt ausgestreckt. 9.13  (H9-12) Denn auch das Volk hat sich nicht zu dem gewandt, der es schlägt, und es suchte den HERRN der Heerscharen nicht. 9.14  (H9-13) Da hieb der HERR von Israel ab Kopf und Schwanz, Palmzweig und Binse an einem Tage. 9.15  (H9-14) Der Älteste und Angesehene ist der Kopf, und der Prophet, welcher Lügen lehrt, der Schwanz. 9.16  (H9-15) Die Führer dieses Volkes sind seine Verführer geworden, und die von ihnen Geführten sind verloren. 9.17  (H9-16) Darum freut sich auch der Herr nicht über ihre junge Mannschaft und hat kein Erbarmen mit ihren Waisen und Witwen; denn sie sind alle Frevler und Bösewichter, und jeder Mund redet Torheit! Bei alledem hat sich sein Zorn nicht gewandt, seine Hand bleibt ausgestreckt. 9.18  (H9-17) Denn das gottlose Wesen brannte wie ein Feuer, das Hecken und Dornen fraß und die dichten Wälder anzündete, daß Rauchsäulen emporwirbelten. 9.19  (H9-18) Durch den Zorn des HERRN ist das Land wie ausgebrannt und das Volk wie vom Feuer verzehrt; keiner schont des andern. 9.20  (H9-19) Man verschlingt zur Rechten und bleibt hungrig, man frißt zur Linken und wird nicht satt; schließlich frißt noch jeder das Fleisch seines eigenen Arms, 9.21  (H9-20) Manasse den Ephraim und Ephraim den Manasse und diese beiden den Juda! Bei alledem hat sich sein Zorn nicht abgewandt; seine Hand bleibt ausgestreckt!

9.1  καὶ οὐκ ἀπορηθήσεται ὁ ἐν στενοχωρίᾳ ὢν ἕως καιροῦ τοῦτο πρῶτον ποίει ταχὺ ποίει χώρα ζαβουλων ἡ γῆ νεφθαλιμ ὁδὸν θαλάσσης καὶ οἱ λοιποὶ οἱ τὴν παραλίαν κατοικοῦντες καὶ πέραν τοῦ ιορδάνου γαλιλαία τῶν ἐθνῶν τὰ μέρη τῆς ιουδαίας 9.2  ὁ λαὸς ὁ πορευόμενος ἐν σκότει ἴδετε φῶς μέγα οἱ κατοικοῦντες ἐν χώρᾳ καὶ σκιᾷ θανάτου φῶς λάμψει ἐφ' ὑμᾶς 9.3  τὸ πλεῖστον τοῦ λαοῦ ὃ κατήγαγες ἐν εὐφροσύνῃ σου καὶ εὐφρανθήσονται ἐνώπιόν σου ὡς οἱ εὐφραινόμενοι ἐν ἀμήτῳ καὶ ὃν τρόπον οἱ διαιρούμενοι σκῦλα 9.4  διότι ἀφῄρηται ὁ ζυγὸς ὁ ἐπ' αὐτῶν κείμενος καὶ ἡ ῥάβδος ἡ ἐπὶ τοῦ τραχήλου αὐτῶν τὴν γὰρ ῥάβδον τῶν ἀπαιτούντων διεσκέδασεν κύριος ὡς τῇ ἡμέρᾳ τῇ ἐπὶ μαδιαμ 9.5  ὅτι πᾶσαν στολὴν ἐπισυνηγμένην δόλῳ καὶ ἱμάτιον μετὰ καταλλαγῆς ἀποτείσουσιν καὶ θελήσουσιν εἰ ἐγενήθησαν πυρίκαυστοι 9.6  ὅτι παιδίον ἐγεννήθη ἡμῖν υἱὸς καὶ ἐδόθη ἡμῖν οὗ ἡ ἀρχὴ ἐγενήθη ἐπὶ τοῦ ὤμου αὐτοῦ καὶ καλεῖται τὸ ὄνομα αὐτοῦ μεγάλης βουλῆς ἄγγελος ἐγὼ γὰρ ἄξω εἰρήνην ἐπὶ τοὺς ἄρχοντας εἰρήνην καὶ ὑγίειαν αὐτῷ 9.7  μεγάλη ἡ ἀρχὴ αὐτοῦ καὶ τῆς εἰρήνης αὐτοῦ οὐκ ἔστιν ὅριον ἐπὶ τὸν θρόνον δαυιδ καὶ τὴν βασιλείαν αὐτοῦ κατορθῶσαι αὐτὴν καὶ ἀντιλαβέσθαι αὐτῆς ἐν δικαιοσύνῃ καὶ ἐν κρίματι ἀπὸ τοῦ νῦν καὶ εἰς τὸν αἰῶνα χρόνον ὁ ζῆλος κυρίου σαβαωθ ποιήσει ταῦτα 9.8  θάνατον ἀπέστειλεν κύριος ἐπὶ ιακωβ καὶ ἦλθεν ἐπὶ ισραηλ 9.9  καὶ γνώσονται πᾶς ὁ λαὸς τοῦ εφραιμ καὶ οἱ ἐγκαθήμενοι ἐν σαμαρείᾳ ἐφ' ὕβρει καὶ ὑψηλῇ καρδίᾳ λέγοντες 9.10  πλίνθοι πεπτώκασιν ἀλλὰ δεῦτε λαξεύσωμεν λίθους καὶ ἐκκόψωμεν συκαμίνους καὶ κέδρους καὶ οἰκοδομήσωμεν ἑαυτοῖς πύργον 9.11  καὶ ῥάξει ὁ θεὸς τοὺς ἐπανιστανομένους ἐπ' ὄρος σιων ἐπ' αὐτοὺς καὶ τοὺς ἐχθροὺς αὐτῶν διασκεδάσει 9.12  συρίαν ἀφ' ἡλίου ἀνατολῶν καὶ τοὺς ἕλληνας ἀφ' ἡλίου δυσμῶν τοὺς κατεσθίοντας τὸν ισραηλ ὅλῳ τῷ στόματι ἐπὶ τούτοις πᾶσιν οὐκ ἀπεστράφη ὁ θυμός ἀλλ' ἔτι ἡ χεὶρ ὑψηλή 9.13  καὶ ὁ λαὸς οὐκ ἀπεστράφη ἕως ἐπλήγη καὶ τὸν κύριον οὐκ ἐξεζήτησαν 9.14  καὶ ἀφεῖλεν κύριος ἀπὸ ισραηλ κεφαλὴν καὶ οὐράν μέγαν καὶ μικρὸν ἐν μιᾷ ἡμέρᾳ 9.15  πρεσβύτην καὶ τοὺς τὰ πρόσωπα θαυμάζοντας αὕτη ἡ ἀρχή καὶ προφήτην διδάσκοντα ἄνομα οὗτος ἡ οὐρά 9.16  καὶ ἔσονται οἱ μακαρίζοντες τὸν λαὸν τοῦτον πλανῶντες καὶ πλανῶσιν ὅπως καταπίωσιν αὐτούς 9.17  διὰ τοῦτο ἐπὶ τοὺς νεανίσκους αὐτῶν οὐκ εὐφρανθήσεται ὁ θεὸς καὶ τοὺς ὀρφανοὺς αὐτῶν καὶ τὰς χήρας αὐτῶν οὐκ ἐλεήσει ὅτι πάντες ἄνομοι καὶ πονηροί καὶ πᾶν στόμα λαλεῖ ἄδικα ἐπὶ πᾶσιν τούτοις οὐκ ἀπεστράφη ὁ θυμός ἀλλ' ἔτι ἡ χεὶρ ὑψηλή 9.18  καὶ καυθήσεται ὡς πῦρ ἡ ἀνομία καὶ ὡς ἄγρωστις ξηρὰ βρωθήσεται ὑπὸ πυρός καὶ καυθήσεται ἐν τοῖς δάσεσι τοῦ δρυμοῦ καὶ συγκαταφάγεται τὰ κύκλῳ τῶν βουνῶν πάντα 9.19  διὰ θυμὸν ὀργῆς κυρίου συγκέκαυται ἡ γῆ ὅλη καὶ ἔσται ὁ λαὸς ὡς ὑπὸ πυρὸς κατακεκαυμένος ἄνθρωπος τὸν ἀδελφὸν αὐτοῦ οὐκ ἐλεήσει 9.20  ἀλλὰ ἐκκλινεῖ εἰς τὰ δεξιά ὅτι πεινάσει καὶ φάγεται ἐκ τῶν ἀριστερῶν καὶ οὐ μὴ ἐμπλησθῇ ἄνθρωπος ἔσθων τὰς σάρκας τοῦ βραχίονος αὐτοῦ 9.21  φάγεται γὰρ μανασση τοῦ εφραιμ καὶ εφραιμ τοῦ μανασση ὅτι ἅμα πολιορκήσουσιν τὸν ιουδαν ἐπὶ τούτοις πᾶσιν οὐκ ἀπεστράφη ὁ θυμός ἀλλ' ἔτι ἡ χεὶρ ὑψηλή

9.1  kai oyk aporehthehsetai o en stenochohria ohn eohs kairoy toyto prohton poiei tachy poiei chohra zaboylohn eh geh nephthalim odon thalassehs kai oi loipoi oi tehn paralian katoikoyntes kai peran toy iordanoy galilaia tohn ethnohn ta mereh tehs ioydaias 9.2  o laos o poreyomenos en skotei idete phohs mega oi katoikoyntes en chohra kai skia thanatoy phohs lampsei eph' ymas 9.3  to pleiston toy laoy o katehgages en eyphrosyneh soy kai eyphranthehsontai enohpion soy ohs oi eyphrainomenoi en amehtoh kai on tropon oi diairoymenoi skyla 9.4  dioti aphehrehtai o zygos o ep' aytohn keimenos kai eh rabdos eh epi toy trachehloy aytohn tehn gar rabdon tohn apaitoyntohn dieskedasen kyrios ohs teh ehmera teh epi madiam 9.5  oti pasan stolehn episynehgmenehn doloh kai imation meta katallagehs apoteisoysin kai thelehsoysin ei egenehthehsan pyrikaystoi 9.6  oti paidion egennehtheh ehmin yios kai edotheh ehmin oy eh archeh egenehtheh epi toy ohmoy aytoy kai kaleitai to onoma aytoy megalehs boylehs aggelos egoh gar axoh eirehnehn epi toys archontas eirehnehn kai ygieian aytoh 9.7  megaleh eh archeh aytoy kai tehs eirehnehs aytoy oyk estin orion epi ton thronon dayid kai tehn basileian aytoy katorthohsai aytehn kai antilabesthai aytehs en dikaiosyneh kai en krimati apo toy nyn kai eis ton aiohna chronon o zehlos kyrioy sabaohth poiehsei tayta 9.8  thanaton apesteilen kyrios epi iakohb kai ehlthen epi israehl 9.9  kai gnohsontai pas o laos toy ephraim kai oi egkathehmenoi en samareia eph' ybrei kai ypsehleh kardia legontes 9.10  plinthoi peptohkasin alla deyte laxeysohmen lithoys kai ekkopsohmen sykaminoys kai kedroys kai oikodomehsohmen eaytois pyrgon 9.11  kai raxei o theos toys epanistanomenoys ep' oros siohn ep' aytoys kai toys echthroys aytohn diaskedasei 9.12  syrian aph' ehlioy anatolohn kai toys ellehnas aph' ehlioy dysmohn toys katesthiontas ton israehl oloh toh stomati epi toytois pasin oyk apestrapheh o thymos all' eti eh cheir ypsehleh 9.13  kai o laos oyk apestrapheh eohs eplehgeh kai ton kyrion oyk exezehtehsan 9.14  kai apheilen kyrios apo israehl kephalehn kai oyran megan kai mikron en mia ehmera 9.15  presbytehn kai toys ta prosohpa thaymazontas ayteh eh archeh kai prophehtehn didaskonta anoma oytos eh oyra 9.16  kai esontai oi makarizontes ton laon toyton planohntes kai planohsin opohs katapiohsin aytoys 9.17  dia toyto epi toys neaniskoys aytohn oyk eyphranthehsetai o theos kai toys orphanoys aytohn kai tas chehras aytohn oyk eleehsei oti pantes anomoi kai ponehroi kai pan stoma lalei adika epi pasin toytois oyk apestrapheh o thymos all' eti eh cheir ypsehleh 9.18  kai kaythehsetai ohs pyr eh anomia kai ohs agrohstis xehra brohthehsetai ypo pyros kai kaythehsetai en tois dasesi toy drymoy kai sygkataphagetai ta kykloh tohn boynohn panta 9.19  dia thymon orgehs kyrioy sygkekaytai eh geh oleh kai estai o laos ohs ypo pyros katakekaymenos anthrohpos ton adelphon aytoy oyk eleehsei 9.20  alla ekklinei eis ta dexia oti peinasei kai phagetai ek tohn aristerohn kai oy meh emplehstheh anthrohpos esthohn tas sarkas toy brachionos aytoy 9.21  phagetai gar manasseh toy ephraim kai ephraim toy manasseh oti ama poliorkehsoysin ton ioydan epi toytois pasin oyk apestrapheh o thymos all' eti eh cheir ypsehleh

9.1  כִּי לֹא מוּעָף לַאֲשֶׁר מוּצָק לָהּ כָּעֵת הָרִאשֹׁון הֵקַל אַרְצָה זְבֻלוּן וְאַרְצָה נַפְתָּלִי וְהָאַחֲרֹון הִכְבִּיד דֶּרֶךְ הַיָּם עֵבֶר הַיַּרְדֵּן גְּלִיל הַגֹּויִם׃ 9.2  הָעָם הַהֹלְכִים בַּחֹשֶׁךְ רָאוּ אֹור גָּדֹול יֹשְׁבֵי בְּאֶרֶץ צַלְמָוֶת אֹור נָגַהּ עֲלֵיהֶם׃ 9.3  הִרְבִּיתָ הַגֹּוי [לֹא כ] (לֹו ק) הִגְדַּלְתָּ הַשִּׂמְחָה שָׂמְחוּ לְפָנֶיךָ כְּשִׂמְחַת בַּקָּצִיר כַּאֲשֶׁר יָגִילוּ בְּחַלְּקָם שָׁלָל׃ 9.4  כִּי ׀ אֶת־עֹל סֻבֳּלֹו וְאֵת מַטֵּה שִׁכְמֹו שֵׁבֶט הַנֹּגֵשׂ בֹּו הַחִתֹּתָ כְּיֹום מִדְיָן׃ 9.5  כִּי כָל־סְאֹון סֹאֵן בְּרַעַשׁ וְשִׂמְלָה מְגֹולָלָה בְדָמִים וְהָיְתָה לִשְׂרֵפָה מַאֲכֹלֶת אֵשׁ׃ 9.6  כִּי־יֶלֶד יֻלַּד־לָנוּ בֵּן נִתַּן־לָנוּ וַתְּהִי הַמִּשְׂרָה עַל־שִׁכְמֹו וַיִּקְרָא שְׁמֹו פֶּלֶא יֹועֵץ אֵל גִּבֹּור אֲבִיעַד שַׂר־שָׁלֹום׃ 9.7  [לְמַרְבֵּה כ] (לְמַרְבֵּה ק) הַמִּשְׂרָה וּלְשָׁלֹום אֵין־קֵץ עַל־כִּסֵּא דָוִד וְעַל־מַמְלַכְתֹּו לְהָכִין אֹתָהּ וּלְסַעֲדָהּ בְּמִשְׁפָּט וּבִצְדָקָה מֵעַתָּה וְעַד־עֹולָם קִנְאַת יְהוָה צְבָאֹות תַּעֲשֶׂה־זֹּאת׃ ס 9.8  דָּבָר שָׁלַח אֲדֹנָי בְּיַעֲקֹב וְנָפַל בְּיִשְׂרָאֵל׃ 9.9  וְיָדְעוּ הָעָם כֻּלֹּו אֶפְרַיִם וְיֹושֵׁב שֹׁמְרֹון בְּגַאֲוָה וּבְגֹדֶל לֵבָב לֵאמֹר׃ 9.10  לְבֵנִים נָפָלוּ וְגָזִית נִבְנֶה שִׁקְמִים גֻּדָּעוּ וַאֲרָזִים נַחֲלִיף׃ 9.11  וַיְשַׂגֵּב יְהוָה אֶת־צָרֵי רְצִין עָלָיו וְאֶת־אֹיְבָיו יְסַכְסֵךְ׃ 9.12  אֲרָם מִקֶּדֶם וּפְלִשְׁתִּים מֵאָחֹור וַיֹּאכְלוּ אֶת־יִשְׂרָאֵל בְּכָל־פֶּה בְּכָל־זֹאת לֹא־שָׁב אַפֹּו וְעֹוד יָדֹו נְטוּיָה׃ 9.13  וְהָעָם לֹא־שָׁב עַד־הַמַּכֵּהוּ וְאֶת־יְהוָה צְבָאֹות לֹא דָרָשׁוּ׃ ס 9.14  וַיַּכְרֵת יְהוָה מִיִּשְׂרָאֵל רֹאשׁ וְזָנָב כִּפָּה וְאַגְמֹון יֹום אֶחָד׃ 9.15  זָקֵן וּנְשׂוּא־פָנִים הוּא הָרֹאשׁ וְנָבִיא מֹורֶה־שֶּׁקֶר הוּא הַזָּנָב׃ 9.16  וַיִּהְיוּ מְאַשְּׁרֵי הָעָם־הַזֶּה מַתְעִים וּמְאֻשָּׁרָיו מְבֻלָּעִים׃ 9.17  עַל־כֵּן עַל־בַּחוּרָיו לֹא־יִשְׂמַח ׀ אֲדֹנָי וְאֶת־יְתֹמָיו וְאֶת־אַלְמְנֹתָיו לֹא יְרַחֵם כִּי כֻלֹּו חָנֵף וּמֵרַע וְכָל־פֶּה דֹּבֵר נְבָלָה בְּכָל־זֹאת לֹא־שָׁב אַפֹּו וְעֹוד יָדֹו נְטוּיָה׃ 9.18  כִּי־בָעֲרָה כָאֵשׁ רִשְׁעָה שָׁמִיר וָשַׁיִת תֹּאכֵל וַתִּצַּת בְּסִבְכֵי הַיַּעַר וַיִּתְאַבְּכוּ גֵּאוּת עָשָׁן׃ 9.19  בְּעֶבְרַת יְהוָה צְבָאֹות נֶעְתַּם אָרֶץ וַיְהִי הָעָם כְּמַאֲכֹלֶת אֵשׁ אִישׁ אֶל־אָחִיו לֹא יַחְמֹלוּ׃ 9.20  וַיִּגְזֹר עַל־יָמִין וְרָעֵב וַיֹּאכַל עַל־שְׂמֹאול וְלֹא שָׂבֵעוּ אִישׁ בְּשַׂר־זְרֹעֹו יֹאכֵלוּ׃ 9.21  מְנַשֶּׁה אֶת־אֶפְרַיִם וְאֶפְרַיִם אֶת־מְנַשֶּׁה יַחְדָּו הֵמָּה עַל־יְהוּדָה בְּכָל־זֹאת לֹא־שָׁב אַפֹּו וְעֹוד יָדֹו נְטוּיָה׃ ס

9.1  kij loA mwOaap laAaxxaer mwcaaq laaH kaaOet HaariAxxown Heqal AarcaaH zbulwn wAarcaaH naptaalij wHaaAaharown Hikbijd daeraek Hajaam Oebaer Hajarden glijl Hagowjim׃ 9.2  HaaOaam HaHolkijm bahoxxaek raaAw Aowr gaadowl joxxbej bAaeraec calmaawaet Aowr naagaH OalejHaem׃ 9.3  Hirbijtaa Hagowj [loA k] (low q) Higdaltaa HaximhaaH xaamhw lpaanaejkaa kximhat baqaacijr kaAaxxaer jaagijlw bhalqaam xxaalaal׃ 9.4  kij Aaet-Ool subaalow wAet maTeH xxikmow xxebaeT Hanogex bow Hahitotaa kjowm midjaan׃ 9.5  kij kaal-sAown soAen braOaxx wximlaaH mgowlaalaaH bdaamijm wHaajtaaH lixrepaaH maAakolaet Aexx׃ 9.6  kij-jaelaed julad-laanw ben nitan-laanw watHij HamixraaH Oal-xxikmow wajiqraaA xxmow paelaeA jowOec Ael gibowr AabijOad xar-xxaalowm׃ 9.7  [lmarbeH k] (lmarbeH q) HamixraaH wlxxaalowm Aejn-qec Oal-kiseA daawid wOal-mamlaktow lHaakijn AotaaH wlsaOadaaH bmixxpaaT wbicdaaqaaH meOataaH wOad-Oowlaam qinAat jHwaaH cbaaAowt taOaxaeH-zoAt׃ s 9.8  daabaar xxaalah Aadonaaj bjaOaqob wnaapal bjixraaAel׃ 9.9  wjaadOw HaaOaam kulow Aaeprajim wjowxxeb xxomrown bgaAawaaH wbgodael lebaab leAmor׃ 9.10  lbenijm naapaalw wgaazijt nibnaeH xxiqmijm gudaaOw waAaraazijm nahalijp׃ 9.11  wajxageb jHwaaH Aaet-caarej rcijn Oaalaajw wAaet-Aojbaajw jsaksek׃ 9.12  Aaraam miqaedaem wplixxtijm meAaahowr wajoAklw Aaet-jixraaAel bkaal-paeH bkaal-zoAt loA-xxaab Aapow wOowd jaadow nTwjaaH׃ 9.13  wHaaOaam loA-xxaab Oad-HamakeHw wAaet-jHwaaH cbaaAowt loA daaraaxxw׃ s 9.14  wajakret jHwaaH mijixraaAel roAxx wzaanaab kipaaH wAagmown jowm Aaehaad׃ 9.15  zaaqen wnxwA-paanijm HwA HaaroAxx wnaabijA mowraeH-xxaeqaer HwA Hazaanaab׃ 9.16  wajiHjw mAaxxrej HaaOaam-HazaeH matOijm wmAuxxaaraajw mbulaaOijm׃ 9.17  Oal-ken Oal-bahwraajw loA-jixmah Aadonaaj wAaet-jtomaajw wAaet-Aalmnotaajw loA jrahem kij kulow haanep wmeraO wkaal-paeH dober nbaalaaH bkaal-zoAt loA-xxaab Aapow wOowd jaadow nTwjaaH׃ 9.18  kij-baaOaraaH kaaAexx rixxOaaH xxaamijr waaxxajit toAkel waticat bsibkej HajaOar wajitAabkw geAwt Oaaxxaan׃ 9.19  bOaebrat jHwaaH cbaaAowt naeOtam Aaaraec wajHij HaaOaam kmaAakolaet Aexx Aijxx Aael-Aaahijw loA jahmolw׃ 9.20  wajigzor Oal-jaamijn wraaOeb wajoAkal Oal-xmoAwl wloA xaabeOw Aijxx bxar-zroOow joAkelw׃ 9.21  mnaxxaeH Aaet-Aaeprajim wAaeprajim Aaet-mnaxxaeH jahdaaw HemaaH Oal-jHwdaaH bkaal-zoAt loA-xxaab Aapow wOowd jaadow nTwjaaH׃ s

9.1  כי לא מועף לאשר מוצק לה כעת הראשון הקל ארצה זבלון וארצה נפתלי והאחרון הכביד דרך הים עבר הירדן גליל הגוים׃ 9.2  העם ההלכים בחשך ראו אור גדול ישבי בארץ צלמות אור נגה עליהם׃ 9.3  הרבית הגוי [לא כ] (לו ק) הגדלת השמחה שמחו לפניך כשמחת בקציר כאשר יגילו בחלקם שלל׃ 9.4  כי ׀ את־על סבלו ואת מטה שכמו שבט הנגש בו החתת כיום מדין׃ 9.5  כי כל־סאון סאן ברעש ושמלה מגוללה בדמים והיתה לשרפה מאכלת אש׃ 9.6  כי־ילד ילד־לנו בן נתן־לנו ותהי המשרה על־שכמו ויקרא שמו פלא יועץ אל גבור אביעד שר־שלום׃ 9.7  [למרבה כ] (למרבה ק) המשרה ולשלום אין־קץ על־כסא דוד ועל־ממלכתו להכין אתה ולסעדה במשפט ובצדקה מעתה ועד־עולם קנאת יהוה צבאות תעשה־זאת׃ ס 9.8  דבר שלח אדני ביעקב ונפל בישראל׃ 9.9  וידעו העם כלו אפרים ויושב שמרון בגאוה ובגדל לבב לאמר׃ 9.10  לבנים נפלו וגזית נבנה שקמים גדעו וארזים נחליף׃ 9.11  וישגב יהוה את־צרי רצין עליו ואת־איביו יסכסך׃ 9.12  ארם מקדם ופלשתים מאחור ויאכלו את־ישראל בכל־פה בכל־זאת לא־שב אפו ועוד ידו נטויה׃ 9.13  והעם לא־שב עד־המכהו ואת־יהוה צבאות לא דרשו׃ ס 9.14  ויכרת יהוה מישראל ראש וזנב כפה ואגמון יום אחד׃ 9.15  זקן ונשוא־פנים הוא הראש ונביא מורה־שקר הוא הזנב׃ 9.16  ויהיו מאשרי העם־הזה מתעים ומאשריו מבלעים׃ 9.17  על־כן על־בחוריו לא־ישמח ׀ אדני ואת־יתמיו ואת־אלמנתיו לא ירחם כי כלו חנף ומרע וכל־פה דבר נבלה בכל־זאת לא־שב אפו ועוד ידו נטויה׃ 9.18  כי־בערה כאש רשעה שמיר ושית תאכל ותצת בסבכי היער ויתאבכו גאות עשן׃ 9.19  בעברת יהוה צבאות נעתם ארץ ויהי העם כמאכלת אש איש אל־אחיו לא יחמלו׃ 9.20  ויגזר על־ימין ורעב ויאכל על־שמאול ולא שבעו איש בשר־זרעו יאכלו׃ 9.21  מנשה את־אפרים ואפרים את־מנשה יחדו המה על־יהודה בכל־זאת לא־שב אפו ועוד ידו נטויה׃ ס

9.1  kj lA mwOp lAxr mwcq lH kOt HrAxwn Hql ArcH zblwn wArcH nptlj wHAhrwn Hkbjd drk Hjm Obr Hjrdn gljl Hgwjm׃ 9.2  HOm HHlkjm bhxk rAw Awr gdwl jxbj bArc clmwt Awr ngH OljHm׃ 9.3  Hrbjt Hgwj [lA k] (lw q) Hgdlt HxmhH xmhw lpnjk kxmht bqcjr kAxr jgjlw bhlqm xll׃ 9.4  kj At-Ol sblw wAt mTH xkmw xbT Hngx bw Hhtt kjwm mdjn׃ 9.5  kj kl-sAwn sAn brOx wxmlH mgwllH bdmjm wHjtH lxrpH mAklt Ax׃ 9.6  kj-jld jld-lnw bn ntn-lnw wtHj HmxrH Ol-xkmw wjqrA xmw plA jwOc Al gbwr AbjOd xr-xlwm׃ 9.7  [lmrbH k] (lmrbH q) HmxrH wlxlwm Ajn-qc Ol-ksA dwd wOl-mmlktw lHkjn AtH wlsOdH bmxpT wbcdqH mOtH wOd-Owlm qnAt jHwH cbAwt tOxH-zAt׃ s 9.8  dbr xlh Adnj bjOqb wnpl bjxrAl׃ 9.9  wjdOw HOm klw Aprjm wjwxb xmrwn bgAwH wbgdl lbb lAmr׃ 9.10  lbnjm nplw wgzjt nbnH xqmjm gdOw wArzjm nhljp׃ 9.11  wjxgb jHwH At-crj rcjn Oljw wAt-Ajbjw jsksk׃ 9.12  Arm mqdm wplxtjm mAhwr wjAklw At-jxrAl bkl-pH bkl-zAt lA-xb Apw wOwd jdw nTwjH׃ 9.13  wHOm lA-xb Od-HmkHw wAt-jHwH cbAwt lA drxw׃ s 9.14  wjkrt jHwH mjxrAl rAx wznb kpH wAgmwn jwm Ahd׃ 9.15  zqn wnxwA-pnjm HwA HrAx wnbjA mwrH-xqr HwA Hznb׃ 9.16  wjHjw mAxrj HOm-HzH mtOjm wmAxrjw mblOjm׃ 9.17  Ol-kn Ol-bhwrjw lA-jxmh Adnj wAt-jtmjw wAt-Almntjw lA jrhm kj klw hnp wmrO wkl-pH dbr nblH bkl-zAt lA-xb Apw wOwd jdw nTwjH׃ 9.18  kj-bOrH kAx rxOH xmjr wxjt tAkl wtct bsbkj HjOr wjtAbkw gAwt Oxn׃ 9.19  bObrt jHwH cbAwt nOtm Arc wjHj HOm kmAklt Ax Ajx Al-Ahjw lA jhmlw׃ 9.20  wjgzr Ol-jmjn wrOb wjAkl Ol-xmAwl wlA xbOw Ajx bxr-zrOw jAklw׃ 9.21  mnxH At-Aprjm wAprjm At-mnxH jhdw HmH Ol-jHwdH bkl-zAt lA-xb Apw wOwd jdw nTwjH׃ s

9.1  Non erit enim amplius caligo, ubi erat oppressio. Primo tempore contemptibilem reddidit terram Zabulon et terram Nephthali; et novissimo glorificavit viam maris, trans Iordanem, Galilaeam gentium. 9.2  Populus, qui ambulabat in tenebris, vidit lucem magnam; habitantibus in regione umbrae mortis lux orta est eis. 9.3  Multiplicasti exsultationem et magnificasti laetitiam; laetantur coram te sicut laetantes in messe, sicut exsultant, quando dividunt spolia. 9.4  Iugum enim oneris eius et virgam umeri eius et sceptrum exactoris eius fregisti, sicut in die Madian. 9.5  Quia omnis caliga incedentis cum tumultu et vestimentum mixtum sanguine erit in combustionem, cibus ignis. 9.6  Parvulus enim natus est nobis, filius datus est nobis; et factus est principatus super umerum eius; et vocabitur nomen eius admirabilis Consiliarius, Deus fortis, Pater aeternitatis, Princeps pacis. 9.7  Magnum erit eius imperium, et pacis non erit finis super solium David et super regnum eius, ut confirmet illud et corroboret in iudicio et iustitia amodo et usque in sempiternum: zelus Domini exercituum faciet hoc. 9.8  Verbum misit Dominus in Iacob, et cecidit in Israel. 9.9  Et sciet omnis populus Ephraim et habitantes Samariam in superbia et magnitudine cordis dicentes: 9.10  “ Lateres ceciderunt, sed quadris lapidibus aedificabimus; sycomori succisae sunt, sed cedris commutabimus ”. 9.11  Et elevavit Dominus hostes super eum et inimicos eius excitavit, 9.12  Syriam ab oriente et Philisthim ab occidente, qui devoraverunt Israel toto ore. In omnibus his non est aversus furor eius, sed adhuc manus eius extenta. 9.13  Et populus non est reversus ad percutientem se, et Dominum exercituum non inquisierunt. 9.14  Et succidit Dominus ab Israel caput et caudam, palmam et arundinem die una: 9.15  longaevus et honorabilis vultu ipse est caput, et propheta docens mendacium ipse est cauda; 9.16  rectores populi istius seducentes et, qui regebantur, perierunt. 9.17  Propter hoc super adulescentulis eius non laetabitur Dominus et pupillorum eius et viduarum non miserebitur, quia omnis impius est et nequam, et universum os loquitur stultitiam. In omnibus his non est aversus furor eius, sed adhuc manus eius extenta. 9.18  Succensa est enim quasi ignis impietas, veprem et spinam vorat, et succenditur in densitate saltus, et convolvuntur columnae fumi. 9.19  In ira Domini exercituum incenditur terra; et est populus quasi esca ignis: vir fratri suo non parcit. 9.20  Et devorat ad dexteram et esurit et comedit ad sinistram et non saturatur; unusquisque carnem proximi sui vorat: 9.21  Manasses Ephraim, et Ephraim Manassen, simul ipsi contra Iudam. In omnibus his non est aversus furor eius, sed adhuc manus eius extenta.

10.1  Wehe den Gesetzgebern, die liederliche Gesetze erlassen, und den Schreibern, welche Plackereien schreiben, 10.2  womit sie die Armen vom Rechtswege verdrängen und die Unterdrückten meines Volkes ihres Rechtes berauben; damit die Witwen ihre Beute seien und sie die Waisen plündern können. 10.3  Was wollt ihr tun am Tage der Rechenschaft und wenn das Wetter hereinbricht, das von ferne kommt? Zu wem wollt ihr fliehen um Hilfe, und wo wollt ihr euren Reichtum lassen? 10.4  Wer sich nicht unter die Fesseln beugt, wird unter den Erschlagenen fallen. Bei alledem hat sich sein Zorn nicht gewandt, seine Hand bleibt ausgestreckt. 10.5  Wehe Assur, der Rute meines Zorns, der in seiner Hand den Stecken meines Grimms trägt! 10.6  Gegen ein ruchloses Volk werde ich ihn senden, und wider ein Volk, dem ich zürne, will ich ihn aufbieten, um Beute zu machen und Raub zu holen und es zu zertreten wie Kot auf der Gasse! 10.7  Aber er meint es nicht so, und sein Herz denkt nicht also, sondern er nimmt sich vor, Völker umzubringen und zu verderben, und derer nicht wenige. 10.8  Denn er spricht: Sind nicht alle meine Feldherren Könige? 10.9  Ist nicht Kalno wie Karkemisch, Chamat wie Arpad, Samarien wie Damaskus? 10.10  Wie meine Hand sich der Königreiche der Götzen bemächtigt hat, deren Bilder doch mächtiger waren als die zu Jerusalem und Samaria, 10.11  und wie ich Samaria und ihren Götzen getan habe, sollte ich nicht auch Jerusalem und ihren Göttern also tun? 10.12  Wenn einst der HERR sein ganzes Werk am Berge Zion und an Jerusalem vollendet haben wird, so will ich, spricht der Herr , an der Frucht des Hochmuts des assyrischen Königs und an dem Trotz seiner hochfahrenden Augen Vergeltung üben! 10.13  Denn er sprach: Durch meine eigene Kraft habe ich's vollbracht und durch meine Weisheit; denn ich bin klug; ich habe die Grenzen der Völker verrückt und ihre Vorräte geplündert und sie in meiner Macht von ihren Sitzen gestürzt. 10.14  Meine Hand hat nach dem Reichtum der Völker gegriffen wie nach einem Vogelnest, und wie man verlassene Eier wegnimmt, also habe ich alle Länder weggenommen, und keiner war, der die Flügel regte, den Schnabel aufsperrte und piepte! 10.15  Rühmt sich auch die Axt gegen den, der damit haut? Oder brüstet sich die Säge wider den, der sie führt? Als ob der Stock den schwänge, der ihn aufhebt, als ob die Rute den erhöbe, der kein Holz ist! 10.16  Darum wird der Herrscher, der HERR der Heerscharen, unter die Fetten Assurs die Schwindsucht senden und unter seinen Edlen einen Brand anzünden wie Feuersglut. 10.17  Und das Licht Israels wird zum Feuer werden und sein Heiliger zur Flamme; die wird jene Dornen und Hecken an einem einzigen Tage verbrennen und verzehren 10.18  und die Herrlichkeit seines Waldes und Feldes mit Stumpf und Stiel vertilgen, daß es sein wird wie ein Aussterben; 10.19  die übrigen Bäume seines Waldes werden zu zählen sein, so daß ein Knabe sie aufschreiben kann. 10.20  An jenem Tage werden die Überbliebenen Israels und die Geretteten vom Hause Jakobs sich nicht mehr stützen auf den, der sie geschlagen hat, sondern sie werden sich in Wahrheit verlassen auf den HERRN, den Heiligen Israels. 10.21  Der Überrest wird sich bekehren, der Überrest Jakobs zu dem starken Gott. 10.22  Denn wenn dein Volk, o Israel, wäre wie der Sand am Meer, so wird doch nur der Überrest sich bekehren; denn Vertilgung ist beschlossen, überströmend von Gerechtigkeit. 10.23  Denn ein Vertilgen, und zwar ein festbeschlossenes, wird der Herr, der HERR der Heerscharen, inmitten des ganzen Landes ausführen. 10.24  Deshalb spricht der Herr, der HERR der Heerscharen, also: Du mein Volk, das zu Zion wohnt, fürchte dich nicht vor Assur, das dich mit der Rute schlägt und seinen Stecken gegen dich erhebt nach der Weise Ägyptens; 10.25  denn nur noch eine kleine Weile, so ist der Grimm vorüber, und mein Zorn kehrt sich zu ihrer Vernichtung; 10.26  und der HERR der Heerscharen wird eine Geißel über ihn schwingen, wie er Midian schlug am Felsen Oreb; und er wird seinen Stab über das Meer erheben, wie einst gegen Ägypten. 10.27  Alsdann wird seine Last von deinen Schultern weichen und sein Joch von deinem Hals; ja, das Joch wird vom Fett zersprengt werden. 10.28  Er kommt über Ajat, zieht durch Migron, bei Michmas legt er seine Geräte nieder; 10.29  sie ziehen durch den Engpaß: Geba sei unser Nachtquartier! Rama erzittert, Sauls Gibea flieht. 10.30  Schreie laut, du Tochter Gallim! Horche auf, Laischa! Antworte ihr, Anatot! 10.31  Madmena irrt herum, die Bewohner Gebims suchen Zuflucht. 10.32  Noch heute wird er sich in Nob aufstellen; er wird seine Hand ausstrecken gegen den Berg der Tochter Zion, die Höhe von Jerusalem! 10.33  Siehe, da haut der Herrscher, der HERR der Heerscharen, die Äste mit furchtbarer Gewalt herunter; die Hochgewachsenen werden abgehauen und die Erhabenen erniedrigt! 10.34  Der dichte Wald wird mit dem Eisen niedergemacht, und der Libanon fällt durch den Starken.

10.1  οὐαὶ τοῖς γράφουσιν πονηρίαν γράφοντες γὰρ πονηρίαν γράφουσιν 10.2  ἐκκλίνοντες κρίσιν πτωχῶν ἁρπάζοντες κρίμα πενήτων τοῦ λαοῦ μου ὥστε εἶναι αὐτοῖς χήραν εἰς ἁρπαγὴν καὶ ὀρφανὸν εἰς προνομήν 10.3  καὶ τί ποιήσουσιν ἐν τῇ ἡμέρᾳ τῆς ἐπισκοπῆς ἡ γὰρ θλῖψις ὑμῖν πόρρωθεν ἥξει καὶ πρὸς τίνα καταφεύξεσθε τοῦ βοηθηθῆναι καὶ ποῦ καταλείψετε τὴν δόξαν ὑμῶν 10.4  τοῦ μὴ ἐμπεσεῖν εἰς ἐπαγωγήν ἐπὶ πᾶσι τούτοις οὐκ ἀπεστράφη ὁ θυμός ἀλλ' ἔτι ἡ χεὶρ ὑψηλή 10.5  οὐαὶ ἀσσυρίοις ἡ ῥάβδος τοῦ θυμοῦ μου καὶ ὀργῆς ἐστιν ἐν ταῖς χερσὶν αὐτῶν τὴν ὀργήν μου εἰς ἔθνος ἄνομον ἀποστελῶ καὶ τῷ ἐμῷ λαῷ συντάξω ποιῆσαι σκῦλα καὶ προνομὴν καὶ καταπατεῖν τὰς πόλεις καὶ θεῖναι αὐτὰς εἰς κονιορτόν 10.6  τὴν ὀργήν μου εἰς ἔθνος ἄνομον ἀποστελῶ καὶ τῷ ἐμῷ λαῷ συντάξω ποιῆσαι σκῦλα καὶ προνομὴν καὶ καταπατεῖν τὰς πόλεις καὶ θεῖναι αὐτὰς εἰς κονιορτόν 10.7  αὐτὸς δὲ οὐχ οὕτως ἐνεθυμήθη καὶ τῇ ψυχῇ οὐχ οὕτως λελόγισται ἀλλὰ ἀπαλλάξει ὁ νοῦς αὐτοῦ καὶ τοῦ ἔθνη ἐξολεθρεῦσαι οὐκ ὀλίγα 10.8  καὶ ἐὰν εἴπωσιν αὐτῷ σὺ μόνος εἶ ἄρχων 10.9  καὶ ἐρεῖ οὐκ ἔλαβον τὴν χώραν τὴν ἐπάνω βαβυλῶνος καὶ χαλαννη οὗ ὁ πύργος ᾠκοδομήθη καὶ ἔλαβον ἀραβίαν καὶ δαμασκὸν καὶ σαμάρειαν 10.10  ὃν τρόπον ταύτας ἔλαβον ἐν τῇ χειρί μου καὶ πάσας τὰς ἀρχὰς λήμψομαι ὀλολύξατε τὰ γλυπτὰ ἐν ιερουσαλημ καὶ ἐν σαμαρείᾳ 10.11  ὃν τρόπον γὰρ ἐποίησα σαμαρείᾳ καὶ τοῖς χειροποιήτοις αὐτῆς οὕτως ποιήσω καὶ ιερουσαλημ καὶ τοῖς εἰδώλοις αὐτῆς 10.12  καὶ ἔσται ὅταν συντελέσῃ κύριος πάντα ποιῶν ἐν τῷ ὄρει σιων καὶ ἐν ιερουσαλημ ἐπάξει ἐπὶ τὸν νοῦν τὸν μέγαν τὸν ἄρχοντα τῶν ἀσσυρίων καὶ ἐπὶ τὸ ὕψος τῆς δόξης τῶν ὀφθαλμῶν αὐτοῦ 10.13  εἶπεν γάρ τῇ ἰσχύι ποιήσω καὶ τῇ σοφίᾳ τῆς συνέσεως ἀφελῶ ὅρια ἐθνῶν καὶ τὴν ἰσχὺν αὐτῶν προνομεύσω καὶ σείσω πόλεις κατοικουμένας 10.14  καὶ τὴν οἰκουμένην ὅλην καταλήμψομαι τῇ χειρὶ ὡς νοσσιὰν καὶ ὡς καταλελειμμένα ᾠὰ ἀρῶ καὶ οὐκ ἔστιν ὃς διαφεύξεταί με ἢ ἀντείπῃ μοι 10.15  μὴ δοξασθήσεται ἀξίνη ἄνευ τοῦ κόπτοντος ἐν αὐτῇ ἢ ὑψωθήσεται πρίων ἄνευ τοῦ ἕλκοντος αὐτόν ὡσαύτως ἐάν τις ἄρῃ ῥάβδον ἢ ξύλον 10.16  καὶ οὐχ οὕτως ἀλλὰ ἀποστελεῖ κύριος σαβαωθ εἰς τὴν σὴν τιμὴν ἀτιμίαν καὶ εἰς τὴν σὴν δόξαν πῦρ καιόμενον καυθήσεται 10.17  καὶ ἔσται τὸ φῶς τοῦ ισραηλ εἰς πῦρ καὶ ἁγιάσει αὐτὸν ἐν πυρὶ καιομένῳ καὶ φάγεται ὡσεὶ χόρτον τὴν ὕλην τῇ ἡμέρᾳ ἐκείνῃ 10.18  ἀποσβεσθήσεται τὰ ὄρη καὶ οἱ βουνοὶ καὶ οἱ δρυμοί καὶ καταφάγεται ἀπὸ ψυχῆς ἕως σαρκῶν καὶ ἔσται ὁ φεύγων ὡς ὁ φεύγων ἀπὸ φλογὸς καιομένης 10.19  καὶ οἱ καταλειφθέντες ἀπ' αὐτῶν ἔσονται ἀριθμός καὶ παιδίον γράψει αὐτούς 10.20  καὶ ἔσται ἐν τῇ ἡμέρᾳ ἐκείνῃ οὐκέτι προστεθήσεται τὸ καταλειφθὲν ισραηλ καὶ οἱ σωθέντες τοῦ ιακωβ οὐκέτι μὴ πεποιθότες ὦσιν ἐπὶ τοὺς ἀδικήσαντας αὐτούς ἀλλὰ ἔσονται πεποιθότες ἐπὶ τὸν θεὸν τὸν ἅγιον τοῦ ισραηλ τῇ ἀληθείᾳ 10.21  καὶ ἔσται τὸ καταλειφθὲν τοῦ ιακωβ ἐπὶ θεὸν ἰσχύοντα 10.22  καὶ ἐὰν γένηται ὁ λαὸς ισραηλ ὡς ἡ ἄμμος τῆς θαλάσσης τὸ κατάλειμμα αὐτῶν σωθήσεται λόγον γὰρ συντελῶν καὶ συντέμνων ἐν δικαιοσύνῃ 10.23  ὅτι λόγον συντετμημένον ποιήσει ὁ θεὸς ἐν τῇ οἰκουμένῃ ὅλῃ 10.24  διὰ τοῦτο τάδε λέγει κύριος σαβαωθ μὴ φοβοῦ ὁ λαός μου οἱ κατοικοῦντες ἐν σιων ἀπὸ ἀσσυρίων ὅτι ἐν ῥάβδῳ πατάξει σε πληγὴν γὰρ ἐγὼ ἐπάγω ἐπὶ σὲ τοῦ ἰδεῖν ὁδὸν αἰγύπτου 10.25  ἔτι γὰρ μικρὸν καὶ παύσεται ἡ ὀργή ὁ δὲ θυμός μου ἐπὶ τὴν βουλὴν αὐτῶν 10.26  καὶ ἐπεγερεῖ ὁ θεὸς ἐπ' αὐτοὺς κατὰ τὴν πληγὴν τὴν μαδιαμ ἐν τόπῳ θλίψεως καὶ ὁ θυμὸς αὐτοῦ τῇ ὁδῷ τῇ κατὰ θάλασσαν εἰς τὴν ὁδὸν τὴν κατ' αἴγυπτον 10.27  καὶ ἔσται ἐν τῇ ἡμέρᾳ ἐκείνῃ ἀφαιρεθήσεται ὁ φόβος αὐτοῦ ἀπὸ σοῦ καὶ ὁ ζυγὸς αὐτοῦ ἀπὸ τοῦ ὤμου σου καὶ καταφθαρήσεται ὁ ζυγὸς ἀπὸ τῶν ὤμων ὑμῶν 10.28  ἥξει γὰρ εἰς τὴν πόλιν αγγαι καὶ παρελεύσεται εἰς μαγεδω καὶ ἐν μαχμας θήσει τὰ σκεύη αὐτοῦ 10.29  καὶ παρελεύσεται φάραγγα καὶ ἥξει εἰς αγγαι φόβος λήμψεται ραμα πόλιν σαουλ φεύξεται 10.30  ἡ θυγάτηρ γαλλιμ ἐπακούσεται λαισα ἐπακούσεται αναθωθ 10.31  ἐξέστη μαδεβηνα καὶ οἱ κατοικοῦντες γιββιρ παρακαλεῖτε 10.32  σήμερον ἐν ὁδῷ τοῦ μεῖναι τῇ χειρὶ παρακαλεῖτε τὸ ὄρος τὴν θυγατέρα σιων καὶ οἱ βουνοὶ οἱ ἐν ιερουσαλημ 10.33  ἰδοὺ γὰρ ὁ δεσπότης κύριος σαβαωθ συνταράσσει τοὺς ἐνδόξους μετὰ ἰσχύος καὶ οἱ ὑψηλοὶ τῇ ὕβρει συντριβήσονται καὶ οἱ ὑψηλοὶ ταπεινωθήσονται 10.34  καὶ πεσοῦνται οἱ ὑψηλοὶ μαχαίρᾳ ὁ δὲ λίβανος σὺν τοῖς ὑψηλοῖς πεσεῖται

10.1  oyai tois graphoysin ponehrian graphontes gar ponehrian graphoysin 10.2  ekklinontes krisin ptohchohn arpazontes krima penehtohn toy laoy moy ohste einai aytois chehran eis arpagehn kai orphanon eis pronomehn 10.3  kai ti poiehsoysin en teh ehmera tehs episkopehs eh gar thlipsis ymin porrohthen ehxei kai pros tina katapheyxesthe toy boehthehthehnai kai poy kataleipsete tehn doxan ymohn 10.4  toy meh empesein eis epagohgehn epi pasi toytois oyk apestrapheh o thymos all' eti eh cheir ypsehleh 10.5  oyai assyriois eh rabdos toy thymoy moy kai orgehs estin en tais chersin aytohn tehn orgehn moy eis ethnos anomon aposteloh kai toh emoh laoh syntaxoh poiehsai skyla kai pronomehn kai katapatein tas poleis kai theinai aytas eis koniorton 10.6  tehn orgehn moy eis ethnos anomon aposteloh kai toh emoh laoh syntaxoh poiehsai skyla kai pronomehn kai katapatein tas poleis kai theinai aytas eis koniorton 10.7  aytos de oych oytohs enethymehtheh kai teh psycheh oych oytohs lelogistai alla apallaxei o noys aytoy kai toy ethneh exolethreysai oyk oliga 10.8  kai ean eipohsin aytoh sy monos ei archohn 10.9  kai erei oyk elabon tehn chohran tehn epanoh babylohnos kai chalanneh oy o pyrgos ohkodomehtheh kai elabon arabian kai damaskon kai samareian 10.10  on tropon taytas elabon en teh cheiri moy kai pasas tas archas lehmpsomai ololyxate ta glypta en ieroysalehm kai en samareia 10.11  on tropon gar epoiehsa samareia kai tois cheiropoiehtois aytehs oytohs poiehsoh kai ieroysalehm kai tois eidohlois aytehs 10.12  kai estai otan synteleseh kyrios panta poiohn en toh orei siohn kai en ieroysalehm epaxei epi ton noyn ton megan ton archonta tohn assyriohn kai epi to ypsos tehs doxehs tohn ophthalmohn aytoy 10.13  eipen gar teh ischyi poiehsoh kai teh sophia tehs syneseohs apheloh oria ethnohn kai tehn ischyn aytohn pronomeysoh kai seisoh poleis katoikoymenas 10.14  kai tehn oikoymenehn olehn katalehmpsomai teh cheiri ohs nossian kai ohs kataleleimmena oha aroh kai oyk estin os diapheyxetai me eh anteipeh moi 10.15  meh doxasthehsetai axineh aney toy koptontos en ayteh eh ypsohthehsetai priohn aney toy elkontos ayton ohsaytohs ean tis areh rabdon eh xylon 10.16  kai oych oytohs alla apostelei kyrios sabaohth eis tehn sehn timehn atimian kai eis tehn sehn doxan pyr kaiomenon kaythehsetai 10.17  kai estai to phohs toy israehl eis pyr kai agiasei ayton en pyri kaiomenoh kai phagetai ohsei chorton tehn ylehn teh ehmera ekeineh 10.18  aposbesthehsetai ta oreh kai oi boynoi kai oi drymoi kai kataphagetai apo psychehs eohs sarkohn kai estai o pheygohn ohs o pheygohn apo phlogos kaiomenehs 10.19  kai oi kataleiphthentes ap' aytohn esontai arithmos kai paidion grapsei aytoys 10.20  kai estai en teh ehmera ekeineh oyketi prostethehsetai to kataleiphthen israehl kai oi sohthentes toy iakohb oyketi meh pepoithotes ohsin epi toys adikehsantas aytoys alla esontai pepoithotes epi ton theon ton agion toy israehl teh alehtheia 10.21  kai estai to kataleiphthen toy iakohb epi theon ischyonta 10.22  kai ean genehtai o laos israehl ohs eh ammos tehs thalassehs to kataleimma aytohn sohthehsetai logon gar syntelohn kai syntemnohn en dikaiosyneh 10.23  oti logon syntetmehmenon poiehsei o theos en teh oikoymeneh oleh 10.24  dia toyto tade legei kyrios sabaohth meh phoboy o laos moy oi katoikoyntes en siohn apo assyriohn oti en rabdoh pataxei se plehgehn gar egoh epagoh epi se toy idein odon aigyptoy 10.25  eti gar mikron kai paysetai eh orgeh o de thymos moy epi tehn boylehn aytohn 10.26  kai epegerei o theos ep' aytoys kata tehn plehgehn tehn madiam en topoh thlipseohs kai o thymos aytoy teh odoh teh kata thalassan eis tehn odon tehn kat' aigypton 10.27  kai estai en teh ehmera ekeineh aphairethehsetai o phobos aytoy apo soy kai o zygos aytoy apo toy ohmoy soy kai kataphtharehsetai o zygos apo tohn ohmohn ymohn 10.28  ehxei gar eis tehn polin aggai kai pareleysetai eis magedoh kai en machmas thehsei ta skeyeh aytoy 10.29  kai pareleysetai pharagga kai ehxei eis aggai phobos lehmpsetai rama polin saoyl pheyxetai 10.30  eh thygatehr gallim epakoysetai laisa epakoysetai anathohth 10.31  exesteh madebehna kai oi katoikoyntes gibbir parakaleite 10.32  sehmeron en odoh toy meinai teh cheiri parakaleite to oros tehn thygatera siohn kai oi boynoi oi en ieroysalehm 10.33  idoy gar o despotehs kyrios sabaohth syntarassei toys endoxoys meta ischyos kai oi ypsehloi teh ybrei syntribehsontai kai oi ypsehloi tapeinohthehsontai 10.34  kai pesoyntai oi ypsehloi machaira o de libanos syn tois ypsehlois peseitai

10.1  הֹוי הַחֹקְקִים חִקְקֵי־אָוֶן וּמְכַתְּבִים עָמָל כִּתֵּבוּ׃ 10.2  לְהַטֹּות מִדִּין דַּלִּים וְלִגְזֹל מִשְׁפַּט עֲנִיֵּי עַמִּי לִהְיֹות אַלְמָנֹות שְׁלָלָם וְאֶת־יְתֹומִים יָבֹזּוּ׃ 10.3  וּמַה־תַּעֲשׂוּ לְיֹום פְּקֻדָּה וּלְשֹׁואָה מִמֶּרְחָק תָּבֹוא עַל־מִי תָּנוּסוּ לְעֶזְרָה וְאָנָה תַעַזְבוּ כְּבֹודְכֶם׃ 10.4  בִּלְתִּי כָרַע תַּחַת אַסִּיר וְתַחַת הֲרוּגִים יִפֹּלוּ בְּכָל־זֹאת לֹא־שָׁב אַפֹּו וְעֹוד יָדֹו נְטוּיָה׃ ס 10.5  הֹוי אַשּׁוּר שֵׁבֶט אַפִּי וּמַטֶּה־הוּא בְיָדָם זַעְמִי׃ 10.6  בְּגֹוי חָנֵף אֲשַׁלְּחֶנּוּ וְעַל־עַם עֶבְרָתִי אֲצַוֶּנּוּ לִשְׁלֹל שָׁלָל וְלָבֹז בַּז [וּלְשִׂימֹו כ] (וּלְשׂוּמֹו ק) מִרְמָס כְּחֹמֶר חוּצֹות׃ 10.7  וְהוּא לֹא־כֵן יְדַמֶּה וּלְבָבֹו לֹא־כֵן יַחְשֹׁב כִּי לְהַשְׁמִיד בִּלְבָבֹו וּלְהַכְרִית גֹּויִם לֹא מְעָט׃ 10.8  כִּי יֹאמַר הֲלֹא שָׂרַי יַחְדָּו מְלָכִים׃ 10.9  הֲלֹא כְּכַרְכְּמִישׁ כַּלְנֹו אִם־לֹא כְאַרְפַּד חֲמָת אִם־לֹא כְדַמֶּשֶׂק שֹׁמְרֹון׃ 10.10  כַּאֲשֶׁר מָצְאָה יָדִי לְמַמְלְכֹת הָאֱלִיל וּפְסִילֵיהֶם מִירוּשָׁלִַם וּמִשֹּׁמְרֹון׃ 10.11  הֲלֹא כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתִי לְשֹׁמְרֹון וְלֶאֱלִילֶיהָ כֵּן אֶעֱשֶׂה לִירוּשָׁלִַם וְלַעֲצַבֶּיהָ׃ ס 10.12  וְהָיָה כִּי־יְבַצַּע אֲדֹנָי אֶת־כָּל־מַעֲשֵׂהוּ בְּהַר צִיֹּון וּבִירוּשָׁלִָם אֶפְקֹד עַל־פְּרִי־גֹדֶל לְבַב מֶלֶךְ־אַשּׁוּר וְעַל־תִּפְאֶרֶת רוּם עֵינָיו׃ 10.13  כִּי אָמַר בְּכֹחַ יָדִי עָשִׂיתִי וּבְחָכְמָתִי כִּי נְבֻנֹותִי וְאָסִיר ׀ גְּבוּלֹת עַמִּים [וַעֲתִידֹתֵיהֶם כ] (וַעֲתוּדֹותֵיהֶם ק) שֹׁושֵׂתִי וְאֹורִיד כַּאבִּיר יֹושְׁבִים׃ 10.14  וַתִּמְצָא כַקֵּן ׀ יָדִי לְחֵיל הָעַמִּים וְכֶאֱסֹף בֵּיצִים עֲזֻבֹות כָּל־הָאָרֶץ אֲנִי אָסָפְתִּי וְלֹא הָיָה נֹדֵד כָּנָף וּפֹצֶה פֶה וּמְצַפְצֵף׃ 10.15  הֲיִתְפָּאֵר הַגַּרְזֶן עַל הַחֹצֵב בֹּו אִם־יִתְגַּדֵּל הַמַּשֹּׂור עַל־מְנִיפֹו כְּהָנִיף שֵׁבֶט וְאֶת־מְרִימָיו כְּהָרִים מַטֶּה לֹא־עֵץ׃ 10.16  לָכֵן יְשַׁלַּח הָאָדֹון יְהוָה צְבָאֹות בְּמִשְׁמַנָּיו רָזֹון וְתַחַת כְּבֹדֹו יֵקַד יְקֹד כִּיקֹוד אֵשׁ׃ 10.17  וְהָיָה אֹור־יִשְׂרָאֵל לְאֵשׁ וּקְדֹושֹׁו לְלֶהָבָה וּבָעֲרָה וְאָכְלָה שִׁיתֹו וּשְׁמִירֹו בְּיֹום אֶחָד׃ 10.18  וּכְבֹוד יַעְרֹו וְכַרְמִלֹּו מִנֶּפֶשׁ וְעַד־בָּשָׂר יְכַלֶּה וְהָיָה כִּמְסֹס נֹסֵס׃ 10.19  וּשְׁאָר עֵץ יַעְרֹו מִסְפָּר יִהְיוּ וְנַעַר יִכְתְּבֵם׃ פ 10.20  וְהָיָה ׀ בַּיֹּום הַהוּא לֹא־יֹוסִיף עֹוד שְׁאָר יִשְׂרָאֵל וּפְלֵיטַת בֵּית־יַעֲקֹב לְהִשָּׁעֵן עַל־מַכֵּהוּ וְנִשְׁעַן עַל־יְהוָה קְדֹושׁ יִשְׂרָאֵל בֶּאֱמֶת׃ 10.21  שְׁאָר יָשׁוּב שְׁאָר יַעֲקֹב אֶל־אֵל גִּבֹּור׃ 10.22  כִּי אִם־יִהְיֶה עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל כְּחֹול הַיָּם שְׁאָר יָשׁוּב בֹּו כִּלָּיֹון חָרוּץ שֹׁוטֵף צְדָקָה׃ 10.23  כִּי כָלָה וְנֶחֱרָצָה אֲדֹנָי יְהוִה צְבָאֹות עֹשֶׂה בְּקֶרֶב כָּל־הָאָרֶץ׃ ס 10.24  לָכֵן כֹּה־אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה צְבָאֹות אַל־תִּירָא עַמִּי יֹשֵׁב צִיֹּון מֵאַשּׁוּר בַּשֵּׁבֶט יַכֶּכָּה וּמַטֵּהוּ יִשָּׂא־עָלֶיךָ בְּדֶרֶךְ מִצְרָיִם׃ 10.25  כִּי־עֹוד מְעַט מִזְעָר וְכָלָה זַעַם וְאַפִּי עַל־תַּבְלִיתָם׃ 10.26  וְעֹורֵר עָלָיו יְהוָה צְבָאֹות שֹׁוט כְּמַכַּת מִדְיָן בְּצוּר עֹורֵב וּמַטֵּהוּ עַל־הַיָּם וּנְשָׂאֹו בְּדֶרֶךְ מִצְרָיִם׃ 10.27  וְהָיָה ׀ בַּיֹּום הַהוּא יָסוּר סֻבֳּלֹו מֵעַל שִׁכְמֶךָ וְעֻלֹּו מֵעַל צַוָּארֶךָ וְחֻבַּל עֹל מִפְּנֵי־שָׁמֶן׃ 10.28  בָּא עַל־עַיַּת עָבַר בְּמִגְרֹון לְמִכְמָשׂ יַפְקִיד כֵּלָיו׃ 10.29  עָבְרוּ מַעְבָּרָה גֶּבַע מָלֹון לָנוּ חָרְדָה הָרָמָה גִּבְעַת שָׁאוּל נָסָה׃ 10.30  צַהֲלִי קֹולֵךְ בַּת־גַּלִּים הַקְשִׁיבִי לַיְשָׁה עֲנִיָּה עֲנָתֹות׃ 10.31  נָדְדָה מַדְמֵנָה יֹשְׁבֵי הַגֵּבִים הֵעִיזוּ׃ 10.32  עֹוד הַיֹּום בְּנֹב לַעֲמֹד יְנֹפֵף יָדֹו הַר [בֵּית־ כ] (בַּת־צִיֹּון ק) גִּבְעַת יְרוּשָׁלִָם׃ ס 10.33  הִנֵּה הָאָדֹון יְהוָה צְבָאֹות מְסָעֵף פֻּארָה בְּמַעֲרָצָה וְרָמֵי הַקֹּומָה גְּדוּעִים וְהַגְּבֹהִים יִשְׁפָּלוּ׃ 10.34  וְנִקַּף סִבְכֵי הַיַּעַר בַּבַּרְזֶל וְהַלְּבָנֹון בְּאַדִּיר יִפֹּול׃ ס

10.1  Howj Hahoqqijm hiqqej-Aaawaen wmkatbijm Oaamaal kitebw׃ 10.2  lHaTowt midijn dalijm wligzol mixxpaT Oanijej Oamij liHjowt Aalmaanowt xxlaalaam wAaet-jtowmijm jaabozw׃ 10.3  wmaH-taOaxw ljowm pqudaaH wlxxowAaaH mimaerhaaq taabowA Oal-mij taanwsw lOaezraaH wAaanaaH taOazbw kbowdkaem׃ 10.4  biltij kaaraO tahat Aasijr wtahat Harwgijm jipolw bkaal-zoAt loA-xxaab Aapow wOowd jaadow nTwjaaH׃ s 10.5  Howj Aaxxwr xxebaeT Aapij wmaTaeH-HwA bjaadaam zaOmij׃ 10.6  bgowj haanep Aaxxalhaenw wOal-Oam Oaebraatij Aacawaenw lixxlol xxaalaal wlaaboz baz [wlxijmow k] (wlxwmow q) mirmaas khomaer hwcowt׃ 10.7  wHwA loA-ken jdamaeH wlbaabow loA-ken jahxxob kij lHaxxmijd bilbaabow wlHakrijt gowjim loA mOaaT׃ 10.8  kij joAmar HaloA xaaraj jahdaaw mlaakijm׃ 10.9  HaloA kkarkmijxx kalnow Aim-loA kAarpad hamaat Aim-loA kdamaexaeq xxomrown׃ 10.10  kaAaxxaer maacAaaH jaadij lmamlkot HaaAaelijl wpsijlejHaem mijrwxxaalaim wmixxomrown׃ 10.11  HaloA kaAaxxaer Oaaxijtij lxxomrown wlaeAaelijlaejHaa ken AaeOaexaeH lijrwxxaalaim wlaOacabaejHaa׃ s 10.12  wHaajaaH kij-jbacaO Aadonaaj Aaet-kaal-maOaxeHw bHar cijown wbijrwxxaalaaim Aaepqod Oal-prij-godael lbab maelaek-Aaxxwr wOal-tipAaeraet rwm Oejnaajw׃ 10.13  kij Aaamar bkoha jaadij Oaaxijtij wbhaakmaatij kij nbunowtij wAaasijr gbwlot Oamijm [waOatijdotejHaem k] (waOatwdowtejHaem q) xxowxetij wAowrijd kaAbijr jowxxbijm׃ 10.14  watimcaaA kaqen jaadij lhejl HaaOamijm wkaeAaesop bejcijm Oazubowt kaal-HaaAaaraec Aanij Aaasaaptij wloA HaajaaH noded kaanaap wpocaeH paeH wmcapcep׃ 10.15  HajitpaaAer Hagarzaen Oal Hahoceb bow Aim-jitgadel Hamaxowr Oal-mnijpow kHaanijp xxebaeT wAaet-mrijmaajw kHaarijm maTaeH loA-Oec׃ 10.16  laaken jxxalah HaaAaadown jHwaaH cbaaAowt bmixxmanaajw raazown wtahat kbodow jeqad jqod kijqowd Aexx׃ 10.17  wHaajaaH Aowr-jixraaAel lAexx wqdowxxow llaeHaabaaH wbaaOaraaH wAaaklaaH xxijtow wxxmijrow bjowm Aaehaad׃ 10.18  wkbowd jaOrow wkarmilow minaepaexx wOad-baaxaar jkalaeH wHaajaaH kimsos noses׃ 10.19  wxxAaar Oec jaOrow mispaar jiHjw wnaOar jiktbem׃ p 10.20  wHaajaaH bajowm HaHwA loA-jowsijp Oowd xxAaar jixraaAel wplejTat bejt-jaOaqob lHixxaaOen Oal-makeHw wnixxOan Oal-jHwaaH qdowxx jixraaAel baeAaemaet׃ 10.21  xxAaar jaaxxwb xxAaar jaOaqob Aael-Ael gibowr׃ 10.22  kij Aim-jiHjaeH Oamkaa jixraaAel khowl Hajaam xxAaar jaaxxwb bow kilaajown haarwc xxowTep cdaaqaaH׃ 10.23  kij kaalaaH wnaehaeraacaaH Aadonaaj jHwiH cbaaAowt OoxaeH bqaeraeb kaal-HaaAaaraec׃ s 10.24  laaken koH-Aaamar Aadonaaj jHwiH cbaaAowt Aal-tijraaA Oamij joxxeb cijown meAaxxwr baxxebaeT jakaekaaH wmaTeHw jixaaA-Oaalaejkaa bdaeraek micraajim׃ 10.25  kij-Oowd mOaT mizOaar wkaalaaH zaOam wAapij Oal-tablijtaam׃ 10.26  wOowrer Oaalaajw jHwaaH cbaaAowt xxowT kmakat midjaan bcwr Oowreb wmaTeHw Oal-Hajaam wnxaaAow bdaeraek micraajim׃ 10.27  wHaajaaH bajowm HaHwA jaaswr subaalow meOal xxikmaekaa wOulow meOal cawaaAraekaa whubal Ool mipnej-xxaamaen׃ 10.28  baaA Oal-Oajat Oaabar bmigrown lmikmaax japqijd kelaajw׃ 10.29  Oaabrw maObaaraaH gaebaO maalown laanw haardaaH HaaraamaaH gibOat xxaaAwl naasaaH׃ 10.30  caHalij qowlek bat-galijm Haqxxijbij lajxxaaH OanijaaH Oanaatowt׃ 10.31  naaddaaH madmenaaH joxxbej Hagebijm HeOijzw׃ 10.32  Oowd Hajowm bnob laOamod jnopep jaadow Har [bejt- k] (bat-cijown q) gibOat jrwxxaalaaim׃ s 10.33  HineH HaaAaadown jHwaaH cbaaAowt msaaOep puAraaH bmaOaraacaaH wraamej HaqowmaaH gdwOijm wHagboHijm jixxpaalw׃ 10.34  wniqap sibkej HajaOar babarzael wHalbaanown bAadijr jipowl׃ s

10.1  הוי החקקים חקקי־און ומכתבים עמל כתבו׃ 10.2  להטות מדין דלים ולגזל משפט עניי עמי להיות אלמנות שללם ואת־יתומים יבזו׃ 10.3  ומה־תעשו ליום פקדה ולשואה ממרחק תבוא על־מי תנוסו לעזרה ואנה תעזבו כבודכם׃ 10.4  בלתי כרע תחת אסיר ותחת הרוגים יפלו בכל־זאת לא־שב אפו ועוד ידו נטויה׃ ס 10.5  הוי אשור שבט אפי ומטה־הוא בידם זעמי׃ 10.6  בגוי חנף אשלחנו ועל־עם עברתי אצונו לשלל שלל ולבז בז [ולשימו כ] (ולשומו ק) מרמס כחמר חוצות׃ 10.7  והוא לא־כן ידמה ולבבו לא־כן יחשב כי להשמיד בלבבו ולהכרית גוים לא מעט׃ 10.8  כי יאמר הלא שרי יחדו מלכים׃ 10.9  הלא ככרכמיש כלנו אם־לא כארפד חמת אם־לא כדמשק שמרון׃ 10.10  כאשר מצאה ידי לממלכת האליל ופסיליהם מירושלם ומשמרון׃ 10.11  הלא כאשר עשיתי לשמרון ולאליליה כן אעשה לירושלם ולעצביה׃ ס 10.12  והיה כי־יבצע אדני את־כל־מעשהו בהר ציון ובירושלם אפקד על־פרי־גדל לבב מלך־אשור ועל־תפארת רום עיניו׃ 10.13  כי אמר בכח ידי עשיתי ובחכמתי כי נבנותי ואסיר ׀ גבולת עמים [ועתידתיהם כ] (ועתודותיהם ק) שושתי ואוריד כאביר יושבים׃ 10.14  ותמצא כקן ׀ ידי לחיל העמים וכאסף ביצים עזבות כל־הארץ אני אספתי ולא היה נדד כנף ופצה פה ומצפצף׃ 10.15  היתפאר הגרזן על החצב בו אם־יתגדל המשור על־מניפו כהניף שבט ואת־מרימיו כהרים מטה לא־עץ׃ 10.16  לכן ישלח האדון יהוה צבאות במשמניו רזון ותחת כבדו יקד יקד כיקוד אש׃ 10.17  והיה אור־ישראל לאש וקדושו ללהבה ובערה ואכלה שיתו ושמירו ביום אחד׃ 10.18  וכבוד יערו וכרמלו מנפש ועד־בשר יכלה והיה כמסס נסס׃ 10.19  ושאר עץ יערו מספר יהיו ונער יכתבם׃ פ 10.20  והיה ׀ ביום ההוא לא־יוסיף עוד שאר ישראל ופליטת בית־יעקב להשען על־מכהו ונשען על־יהוה קדוש ישראל באמת׃ 10.21  שאר ישוב שאר יעקב אל־אל גבור׃ 10.22  כי אם־יהיה עמך ישראל כחול הים שאר ישוב בו כליון חרוץ שוטף צדקה׃ 10.23  כי כלה ונחרצה אדני יהוה צבאות עשה בקרב כל־הארץ׃ ס 10.24  לכן כה־אמר אדני יהוה צבאות אל־תירא עמי ישב ציון מאשור בשבט יככה ומטהו ישא־עליך בדרך מצרים׃ 10.25  כי־עוד מעט מזער וכלה זעם ואפי על־תבליתם׃ 10.26  ועורר עליו יהוה צבאות שוט כמכת מדין בצור עורב ומטהו על־הים ונשאו בדרך מצרים׃ 10.27  והיה ׀ ביום ההוא יסור סבלו מעל שכמך ועלו מעל צוארך וחבל על מפני־שמן׃ 10.28  בא על־עית עבר במגרון למכמש יפקיד כליו׃ 10.29  עברו מעברה גבע מלון לנו חרדה הרמה גבעת שאול נסה׃ 10.30  צהלי קולך בת־גלים הקשיבי לישה עניה ענתות׃ 10.31  נדדה מדמנה ישבי הגבים העיזו׃ 10.32  עוד היום בנב לעמד ינפף ידו הר [בית־ כ] (בת־ציון ק) גבעת ירושלם׃ ס 10.33  הנה האדון יהוה צבאות מסעף פארה במערצה ורמי הקומה גדועים והגבהים ישפלו׃ 10.34  ונקף סבכי היער בברזל והלבנון באדיר יפול׃ ס

10.1  Hwj Hhqqjm hqqj-Awn wmktbjm Oml ktbw׃ 10.2  lHTwt mdjn dljm wlgzl mxpT Onjj Omj lHjwt Almnwt xllm wAt-jtwmjm jbzw׃ 10.3  wmH-tOxw ljwm pqdH wlxwAH mmrhq tbwA Ol-mj tnwsw lOzrH wAnH tOzbw kbwdkm׃ 10.4  bltj krO tht Asjr wtht Hrwgjm jplw bkl-zAt lA-xb Apw wOwd jdw nTwjH׃ s 10.5  Hwj Axwr xbT Apj wmTH-HwA bjdm zOmj׃ 10.6  bgwj hnp Axlhnw wOl-Om Obrtj Acwnw lxll xll wlbz bz [wlxjmw k] (wlxwmw q) mrms khmr hwcwt׃ 10.7  wHwA lA-kn jdmH wlbbw lA-kn jhxb kj lHxmjd blbbw wlHkrjt gwjm lA mOT׃ 10.8  kj jAmr HlA xrj jhdw mlkjm׃ 10.9  HlA kkrkmjx klnw Am-lA kArpd hmt Am-lA kdmxq xmrwn׃ 10.10  kAxr mcAH jdj lmmlkt HAljl wpsjljHm mjrwxlm wmxmrwn׃ 10.11  HlA kAxr Oxjtj lxmrwn wlAljljH kn AOxH ljrwxlm wlOcbjH׃ s 10.12  wHjH kj-jbcO Adnj At-kl-mOxHw bHr cjwn wbjrwxlm Apqd Ol-prj-gdl lbb mlk-Axwr wOl-tpArt rwm Ojnjw׃ 10.13  kj Amr bkh jdj Oxjtj wbhkmtj kj nbnwtj wAsjr gbwlt Omjm [wOtjdtjHm k] (wOtwdwtjHm q) xwxtj wAwrjd kAbjr jwxbjm׃ 10.14  wtmcA kqn jdj lhjl HOmjm wkAsp bjcjm Ozbwt kl-HArc Anj Asptj wlA HjH ndd knp wpcH pH wmcpcp׃ 10.15  HjtpAr Hgrzn Ol Hhcb bw Am-jtgdl Hmxwr Ol-mnjpw kHnjp xbT wAt-mrjmjw kHrjm mTH lA-Oc׃ 10.16  lkn jxlh HAdwn jHwH cbAwt bmxmnjw rzwn wtht kbdw jqd jqd kjqwd Ax׃ 10.17  wHjH Awr-jxrAl lAx wqdwxw llHbH wbOrH wAklH xjtw wxmjrw bjwm Ahd׃ 10.18  wkbwd jOrw wkrmlw mnpx wOd-bxr jklH wHjH kmss nss׃ 10.19  wxAr Oc jOrw mspr jHjw wnOr jktbm׃ p 10.20  wHjH bjwm HHwA lA-jwsjp Owd xAr jxrAl wpljTt bjt-jOqb lHxOn Ol-mkHw wnxOn Ol-jHwH qdwx jxrAl bAmt׃ 10.21  xAr jxwb xAr jOqb Al-Al gbwr׃ 10.22  kj Am-jHjH Omk jxrAl khwl Hjm xAr jxwb bw kljwn hrwc xwTp cdqH׃ 10.23  kj klH wnhrcH Adnj jHwH cbAwt OxH bqrb kl-HArc׃ s 10.24  lkn kH-Amr Adnj jHwH cbAwt Al-tjrA Omj jxb cjwn mAxwr bxbT jkkH wmTHw jxA-Oljk bdrk mcrjm׃ 10.25  kj-Owd mOT mzOr wklH zOm wApj Ol-tbljtm׃ 10.26  wOwrr Oljw jHwH cbAwt xwT kmkt mdjn bcwr Owrb wmTHw Ol-Hjm wnxAw bdrk mcrjm׃ 10.27  wHjH bjwm HHwA jswr sblw mOl xkmk wOlw mOl cwArk whbl Ol mpnj-xmn׃ 10.28  bA Ol-Ojt Obr bmgrwn lmkmx jpqjd kljw׃ 10.29  Obrw mObrH gbO mlwn lnw hrdH HrmH gbOt xAwl nsH׃ 10.30  cHlj qwlk bt-gljm Hqxjbj ljxH OnjH Ontwt׃ 10.31  nddH mdmnH jxbj Hgbjm HOjzw׃ 10.32  Owd Hjwm bnb lOmd jnpp jdw Hr [bjt- k] (bt-cjwn q) gbOt jrwxlm׃ s 10.33  HnH HAdwn jHwH cbAwt msOp pArH bmOrcH wrmj HqwmH gdwOjm wHgbHjm jxplw׃ 10.34  wnqp sbkj HjOr bbrzl wHlbnwn bAdjr jpwl׃ s

10.1  Vae, qui condunt leges iniquas et scribentes iniustitiam scribunt, 10.2  ut opprimant in iudicio pauperes et vim faciant causae humilium populi mei, ut fiant viduae praeda eorum, et pupillos diripiant! 10.3  Quid facietis in die visitationis et calamitatis de longe venientis? Ad cuius confugietis auxilium et ubi derelinquetis gloriam vestram? 10.4  Nam incurvabimini subter captivos et infra occisos cadetis. In omnibus his non est aversus furor eius, sed adhuc manus eius extenta. 10.5  Vae Assur, virga furoris mei et baculus in manu mea, indignatio mea! 10.6  Ad gentem impiam mitto eum et contra populum furoris mei mando illi, ut auferat spolia et diripiat praedam et ponat illum in conculcationem quasi lutum platearum. 10.7  Ipse autem non sic arbitratur, et cor eius non ita existimat; sed in corde suo ad conterendum et ad internecionem gentium non paucarum. 10.8  Dicet enim: “ Numquid non principes mei omnes reges sunt? 10.9  Numquid non ut Charcamis sic Chalano? Numquid non ut Arphad sic Emath? Numquid non ut Damascus sic Samaria? 10.10  Quomodo apprehendit manus mea regna idololatra, quorum simulacra plura sunt quam in Ierusalem et in Samaria, 10.11  numquid non sicut feci Samariae et idolis eius, sic faciam Ierusalem et simulacris eius? ”. 10.12  Et erit: cum impleverit Dominus cuncta opera sua in monte Sion et in Ierusalem, visitabo super fructum superbiae cordis regis Assyriae et super arrogantiam altitudinis oculorum eius. 10.13  Dixit enim: “ In fortitudine manus meae feci et in sapientia mea, prudens sum enim; et abstuli terminos populorum et scrinia eorum depraedatus sum et detraxi quasi potens in sublimi sedentes; 10.14  et apprehendit quasi nidum manus mea fortitudinem populorum; et sicut colliguntur ova derelicta, sic universam terram ego congregavi, et non fuit qui moveret pennam aut aperiret os et ganniret ”. 10.15  Numquid gloriabitur securis contra eum, qui secat in ea? Aut exaltabitur serra contra eum, qui trahit eam? Quomodo si agitet virga elevantem eam, et exaltet baculus eum, qui non est lignum. 10.16  Propter hoc mittet Dominator, Dominus exercituum, in pingues eius tenuitatem; et subtus gloriam eius ardor ardebit quasi combustio ignis. 10.17  Et erit Lumen Israel ignis, et Sanctus eius flamma; et succendetur et devorabit spinas eius et vepres in die una. 10.18  Et gloriam saltus eius et horti eius ab anima usque ad carnem consumet, et erit sicut aeger tabescens; 10.19  et reliquiae ligni saltus eius tam paucae erunt, ut puer scribat ea. 10.20  Et erit in die illa: non adiciet residuum Israel et, qui effugerint de domo Iacob, inniti super eo, qui percutit eos, sed innitentur super Dominum, Sanctum Israel, in veritate. 10.21  Reliquiae revertentur, reliquiae, inquam, Iacob, ad Deum fortem. 10.22  Si enim fuerit populus tuus, Israel, quasi arena maris, reliquiae revertentur ex eo; consummatio decreta redundat in iustitia: 10.23  interitum enim, qui decretus est, Dominus, Deus exercituum, faciet in medio omnis terrae. 10.24  Propter hoc haec dicit Dominus, Deus exercituum: “ Noli timere, populus meus habitator Sion, ab Assur; in virga percutiet te et baculum suum levabit super te sicut Aegyptus. 10.25  Adhuc enim paululum modicumque, et consummabitur indignatio et furor meus ad destructionem eorum ”. 10.26  Et suscitabit super eum Dominus exercituum flagellum iuxta plagam Madian in Petra Oreb et virgam suam super mare et levabit eam sicut in Aegypto. 10.27  Et erit in die illa: auferetur onus eius de umero tuo, et iugum eius de collo tuo. Et vastator ascendit a Remmon. 10.28  Veniet in Aiath, transibit per Magron, apud Machmas deponit sarcinas suas; 10.29  transeunt vadum cursim; in Geba pernoctabimus; trepidat Rama, Gabaa Saulis fugit. 10.30  Hinni voce tua, Bathgallim; attende, Laisa; responde, Anathoth. 10.31  Migrat Medemena, habitatores Gabim fugiunt; 10.32  hodie in Nob stabit: agitabit manum suam ad montem filiae Sion, collem Ierusalem. 10.33  Ecce Dominator, Dominus exercituum, amputat ramos in terrore, et extrema acumina succiduntur, et sublimes humiliantur; 10.34  et caeduntur condensa saltus ferro, et Libanus cum excelsis suis cadet.

11.1  Und es wird ein Sproß aus dem Stumpfe Isais hervorgehen und ein Schoß aus seinen Wurzeln hervorbrechen; 11.2  auf demselben wird ruhen der Geist des HERRN, der Geist der Weisheit und des Verstandes, der Geist des Rats und der Stärke, der Geist der Erkenntnis und der Furcht des HERRN. 11.3  Und sein Wohlgefallen wird er haben an der Furcht des HERRN; er wird nicht nach dem Augenschein richten, noch nach dem Hörensagen strafen, 11.4  sondern er wird die Armen mit Gerechtigkeit richten und den Elenden im Lande ein unparteiisches Urteil sprechen; er wird die Welt mit dem Stabe seines Mundes schlagen und den Gottlosen mit dem Odem seiner Lippen töten. 11.5  Gerechtigkeit wird der Gurt seiner Lenden und Wahrheit der Gurt seiner Hüften sein. 11.6  Da wird der Wolf bei dem Lämmlein wohnen, der Leopard bei dem Böcklein niederliegen. Das Kalb, der junge Löwe und das Mastvieh werden beieinander sein, also daß ein kleiner Knabe sie treiben wird. 11.7  Die Kuh und die Bärin werden miteinander weiden und ihre Jungen zusammen lagern. Der Löwe wird Stroh fressen wie das Rindvieh. 11.8  Der Säugling wird spielen am Loch der Otter und der Entwöhnte seine Hand nach der Höhle des Basilisken ausstrecken. 11.9  Sie werden nicht schaden und nicht verderben auf dem ganzen Berge meines Heiligtums; denn die Erde wird erfüllt mit Erkenntnis des HERRN, wie die Wasser den Grund bedecken. 11.10  Zu der Zeit wird es geschehen, daß die Heiden fragen werden nach dem Wurzelsproß Isais, der als Panier für die Völker dasteht; und seine Residenz wird herrlich sein. 11.11  Zu jener Zeit wird der Herr zum zweitenmal seine Hand ausstrecken, um den Rest seines Volkes loszukaufen, der übriggeblieben ist in Assyrien, Ägypten, Patros, Äthiopien, Elam, Sinear, in Chamat und den Inseln des Meeres. 11.12  Und er wird den Nationen ein Panier aufstecken und die Verjagten Israels sammeln und die Zerstreuten Judas von den vier Enden der Erde zusammenbringen. 11.13  Die Eifersucht Ephraims wird beseitigt und die Widersacher Judas sollen ausgerottet werden; Ephraim wird Juda nicht mehr beneiden, und Juda wird Ephraim nicht mehr bedrängen; 11.14  sondern sie werden, nach dem Meere zu, den Philistern auf die Schulter fliegen und gemeinsam die Morgenländer plündern. Nach Edom und Moab greift ihre Hand, und die Kinder Ammon gehorchen ihnen. 11.15  Auch wird der HERR die Zunge des ägyptischen Meeres mit dem Bann belegen und seine Hand über den Strom schwingen in der Glut seines Zorns und ihn zu sieben Bächen schlagen, daß man mit Schuhen hindurchgehen kann. 11.16  Und es wird eine Bahn vorhanden sein für den Überrest seines Volkes, der in Assur übrigbleiben wird, wie die Israeliten eine hatten am Tage, als sie aus Ägypten zogen.

11.1  καὶ ἐξελεύσεται ῥάβδος ἐκ τῆς ῥίζης ιεσσαι καὶ ἄνθος ἐκ τῆς ῥίζης ἀναβήσεται 11.2  καὶ ἀναπαύσεται ἐπ' αὐτὸν πνεῦμα τοῦ θεοῦ πνεῦμα σοφίας καὶ συνέσεως πνεῦμα βουλῆς καὶ ἰσχύος πνεῦμα γνώσεως καὶ εὐσεβείας 11.3  ἐμπλήσει αὐτὸν πνεῦμα φόβου θεοῦ οὐ κατὰ τὴν δόξαν κρινεῖ οὐδὲ κατὰ τὴν λαλιὰν ἐλέγξει 11.4  ἀλλὰ κρινεῖ ταπεινῷ κρίσιν καὶ ἐλέγξει τοὺς ταπεινοὺς τῆς γῆς καὶ πατάξει γῆν τῷ λόγῳ τοῦ στόματος αὐτοῦ καὶ ἐν πνεύματι διὰ χειλέων ἀνελεῖ ἀσεβῆ 11.5  καὶ ἔσται δικαιοσύνῃ ἐζωσμένος τὴν ὀσφὺν αὐτοῦ καὶ ἀληθείᾳ εἰλημένος τὰς πλευράς 11.6  καὶ συμβοσκηθήσεται λύκος μετὰ ἀρνός καὶ πάρδαλις συναναπαύσεται ἐρίφῳ καὶ μοσχάριον καὶ ταῦρος καὶ λέων ἅμα βοσκηθήσονται καὶ παιδίον μικρὸν ἄξει αὐτούς 11.7  καὶ βοῦς καὶ ἄρκος ἅμα βοσκηθήσονται καὶ ἅμα τὰ παιδία αὐτῶν ἔσονται καὶ λέων καὶ βοῦς ἅμα φάγονται ἄχυρα 11.8  καὶ παιδίον νήπιον ἐπὶ τρώγλην ἀσπίδων καὶ ἐπὶ κοίτην ἐκγόνων ἀσπίδων τὴν χεῖρα ἐπιβαλεῖ 11.9  καὶ οὐ μὴ κακοποιήσωσιν οὐδὲ μὴ δύνωνται ἀπολέσαι οὐδένα ἐπὶ τὸ ὄρος τὸ ἅγιόν μου ὅτι ἐνεπλήσθη ἡ σύμπασα τοῦ γνῶναι τὸν κύριον ὡς ὕδωρ πολὺ κατακαλύψαι θαλάσσας 11.10  καὶ ἔσται ἐν τῇ ἡμέρᾳ ἐκείνῃ ἡ ῥίζα τοῦ ιεσσαι καὶ ὁ ἀνιστάμενος ἄρχειν ἐθνῶν ἐπ' αὐτῷ ἔθνη ἐλπιοῦσιν καὶ ἔσται ἡ ἀνάπαυσις αὐτοῦ τιμή 11.11  καὶ ἔσται τῇ ἡμέρᾳ ἐκείνῃ προσθήσει κύριος τοῦ δεῖξαι τὴν χεῖρα αὐτοῦ τοῦ ζηλῶσαι τὸ καταλειφθὲν ὑπόλοιπον τοῦ λαοῦ ὃ ἂν καταλειφθῇ ἀπὸ τῶν ἀσσυρίων καὶ ἀπὸ αἰγύπτου καὶ βαβυλωνίας καὶ αἰθιοπίας καὶ ἀπὸ αιλαμιτῶν καὶ ἀπὸ ἡλίου ἀνατολῶν καὶ ἐξ ἀραβίας 11.12  καὶ ἀρεῖ σημεῖον εἰς τὰ ἔθνη καὶ συνάξει τοὺς ἀπολομένους ισραηλ καὶ τοὺς διεσπαρμένους τοῦ ιουδα συνάξει ἐκ τῶν τεσσάρων πτερύγων τῆς γῆς 11.13  καὶ ἀφαιρεθήσεται ὁ ζῆλος εφραιμ καὶ οἱ ἐχθροὶ ιουδα ἀπολοῦνται εφραιμ οὐ ζηλώσει ιουδαν καὶ ιουδας οὐ θλίψει εφραιμ 11.14  καὶ πετασθήσονται ἐν πλοίοις ἀλλοφύλων θάλασσαν ἅμα προνομεύσουσιν καὶ τοὺς ἀφ' ἡλίου ἀνατολῶν καὶ ιδουμαίαν καὶ ἐπὶ μωαβ πρῶτον τὰς χεῖρας ἐπιβαλοῦσιν οἱ δὲ υἱοὶ αμμων πρῶτοι ὑπακούσονται 11.15  καὶ ἐρημώσει κύριος τὴν θάλασσαν αἰγύπτου καὶ ἐπιβαλεῖ τὴν χεῖρα αὐτοῦ ἐπὶ τὸν ποταμὸν πνεύματι βιαίῳ καὶ πατάξει ἑπτὰ φάραγγας ὥστε διαπορεύεσθαι αὐτὸν ἐν ὑποδήμασιν 11.16  καὶ ἔσται δίοδος τῷ καταλειφθέντι μου λαῷ ἐν αἰγύπτῳ καὶ ἔσται τῷ ισραηλ ὡς ἡ ἡμέρα ὅτε ἐξῆλθεν ἐκ γῆς αἰγύπτου

11.1  kai exeleysetai rabdos ek tehs rizehs iessai kai anthos ek tehs rizehs anabehsetai 11.2  kai anapaysetai ep' ayton pneyma toy theoy pneyma sophias kai syneseohs pneyma boylehs kai ischyos pneyma gnohseohs kai eysebeias 11.3  emplehsei ayton pneyma phoboy theoy oy kata tehn doxan krinei oyde kata tehn lalian elegxei 11.4  alla krinei tapeinoh krisin kai elegxei toys tapeinoys tehs gehs kai pataxei gehn toh logoh toy stomatos aytoy kai en pneymati dia cheileohn anelei asebeh 11.5  kai estai dikaiosyneh ezohsmenos tehn osphyn aytoy kai alehtheia eilehmenos tas pleyras 11.6  kai symboskehthehsetai lykos meta arnos kai pardalis synanapaysetai eriphoh kai moscharion kai tayros kai leohn ama boskehthehsontai kai paidion mikron axei aytoys 11.7  kai boys kai arkos ama boskehthehsontai kai ama ta paidia aytohn esontai kai leohn kai boys ama phagontai achyra 11.8  kai paidion nehpion epi trohglehn aspidohn kai epi koitehn ekgonohn aspidohn tehn cheira epibalei 11.9  kai oy meh kakopoiehsohsin oyde meh dynohntai apolesai oydena epi to oros to agion moy oti eneplehstheh eh sympasa toy gnohnai ton kyrion ohs ydohr poly katakalypsai thalassas 11.10  kai estai en teh ehmera ekeineh eh riza toy iessai kai o anistamenos archein ethnohn ep' aytoh ethneh elpioysin kai estai eh anapaysis aytoy timeh 11.11  kai estai teh ehmera ekeineh prosthehsei kyrios toy deixai tehn cheira aytoy toy zehlohsai to kataleiphthen ypoloipon toy laoy o an kataleiphtheh apo tohn assyriohn kai apo aigyptoy kai babylohnias kai aithiopias kai apo ailamitohn kai apo ehlioy anatolohn kai ex arabias 11.12  kai arei sehmeion eis ta ethneh kai synaxei toys apolomenoys israehl kai toys diesparmenoys toy ioyda synaxei ek tohn tessarohn pterygohn tehs gehs 11.13  kai aphairethehsetai o zehlos ephraim kai oi echthroi ioyda apoloyntai ephraim oy zehlohsei ioydan kai ioydas oy thlipsei ephraim 11.14  kai petasthehsontai en ploiois allophylohn thalassan ama pronomeysoysin kai toys aph' ehlioy anatolohn kai idoymaian kai epi mohab prohton tas cheiras epibaloysin oi de yioi ammohn prohtoi ypakoysontai 11.15  kai erehmohsei kyrios tehn thalassan aigyptoy kai epibalei tehn cheira aytoy epi ton potamon pneymati biaioh kai pataxei epta pharaggas ohste diaporeyesthai ayton en ypodehmasin 11.16  kai estai diodos toh kataleiphthenti moy laoh en aigyptoh kai estai toh israehl ohs eh ehmera ote exehlthen ek gehs aigyptoy

11.1  וְיָצָא חֹטֶר מִגֵּזַע יִשָׁי וְנֵצֶר מִשָּׁרָשָׁיו יִפְרֶה׃ 11.2  וְנָחָה עָלָיו רוּחַ יְהוָה רוּחַ חָכְמָה וּבִינָה רוּחַ עֵצָה וּגְבוּרָה רוּחַ דַּעַת וְיִרְאַת יְהוָה׃ 11.3  וַהֲרִיחֹו בְּיִרְאַת יְהוָה וְלֹא־לְמַרְאֵה עֵינָיו יִשְׁפֹּוט וְלֹא־לְמִשְׁמַע אָזְנָיו יֹוכִיחַ׃ 11.4  וְשָׁפַט בְּצֶדֶק דַּלִּים וְהֹוכִיחַ בְּמִישֹׁור לְעַנְוֵי־אָרֶץ וְהִכָּה־אֶרֶץ בְּשֵׁבֶט פִּיו וּבְרוּחַ שְׂפָתָיו יָמִית רָשָׁע׃ 11.5  וְהָיָה צֶדֶק אֵזֹור מָתְנָיו וְהָאֱמוּנָה אֵזֹור חֲלָצָיו׃ 11.6  וְגָר זְאֵב עִם־כֶּבֶשׂ וְנָמֵר עִם־גְּדִי יִרְבָּץ וְעֵגֶל וּכְפִיר וּמְרִיא יַחְדָּו וְנַעַר קָטֹן נֹהֵג בָּם׃ 11.7  וּפָרָה וָדֹב תִּרְעֶינָה יַחְדָּו יִרְבְּצוּ יַלְדֵיהֶן וְאַרְיֵה כַּבָּקָר יֹאכַל־תֶּבֶן׃ 11.8  וְשִׁעֲשַׁע יֹונֵק עַל־חֻר פָּתֶן וְעַל מְאוּרַת צִפְעֹונִי גָּמוּל יָדֹו הָדָה׃ 11.9  לֹא־יָרֵעוּ וְלֹא־יַשְׁחִיתוּ בְּכָל־הַר קָדְשִׁי כִּי־מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת־יְהוָה כַּמַּיִם לַיָּם מְכַסִּים׃ פ 11.10  וְהָיָה בַּיֹּום הַהוּא שֹׁרֶשׁ יִשַׁי אֲשֶׁר עֹמֵד לְנֵס עַמִּים אֵלָיו גֹּויִם יִדְרֹשׁוּ וְהָיְתָה מְנֻחָתֹו כָּבֹוד׃ פ 11.11  וְהָיָה ׀ בַּיֹּום הַהוּא יֹוסִיף אֲדֹנָי ׀ שֵׁנִית יָדֹו לִקְנֹות אֶת־שְׁאָר עַמֹּו אֲשֶׁר יִשָּׁאֵר מֵאַשּׁוּר וּמִמִּצְרַיִם וּמִפַּתְרֹוס וּמִכּוּשׁ וּמֵעֵילָם וּמִשִּׁנְעָר וּמֵחֲמָת וּמֵאִיֵּי הַיָּם׃ 11.12  וְנָשָׂא נֵס לַגֹּויִם וְאָסַף נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל וּנְפֻצֹות יְהוּדָה יְקַבֵּץ מֵאַרְבַּע כַּנְפֹות הָאָרֶץ׃ 11.13  וְסָרָה קִנְאַת אֶפְרַיִם וְצֹרְרֵי יְהוּדָה יִכָּרֵתוּ אֶפְרַיִם לֹא־יְקַנֵּא אֶת־יְהוּדָה וִיהוּדָה לֹא־יָצֹר אֶת־אֶפְרָיִם׃ 11.14  וְעָפוּ בְכָתֵף פְּלִשְׁתִּים יָמָּה יַחְדָּו יָבֹזּוּ אֶת־בְּנֵי־קֶדֶם אֱדֹום וּמֹואָב מִשְׁלֹוח יָדָם וּבְנֵי עַמֹּון מִשְׁמַעְתָּם׃ 11.15  וְהֶחֱרִים יְהוָה אֵת לְשֹׁון יָם־מִצְרַיִם וְהֵנִיף יָדֹו עַל־הַנָּהָר בַּעְיָם רוּחֹו וְהִכָּהוּ לְשִׁבְעָה נְחָלִים וְהִדְרִיךְ בַּנְּעָלִים׃ 11.16  וְהָיְתָה מְסִלָּה לִשְׁאָר עַמֹּו אֲשֶׁר יִשָּׁאֵר מֵאַשּׁוּר כַּאֲשֶׁר הָיְתָה לְיִשְׂרָאֵל בְּיֹום עֲלֹתֹו מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם׃

11.1  wjaacaaA hoTaer migezaO jixxaaj wnecaer mixxaaraaxxaajw jipraeH׃ 11.2  wnaahaaH Oaalaajw rwha jHwaaH rwha haakmaaH wbijnaaH rwha OecaaH wgbwraaH rwha daOat wjirAat jHwaaH׃ 11.3  waHarijhow bjirAat jHwaaH wloA-lmarAeH Oejnaajw jixxpowT wloA-lmixxmaO Aaaznaajw jowkijha׃ 11.4  wxxaapaT bcaedaeq dalijm wHowkijha bmijxxowr lOanwej-Aaaraec wHikaaH-Aaeraec bxxebaeT pijw wbrwha xpaataajw jaamijt raaxxaaO׃ 11.5  wHaajaaH caedaeq Aezowr maatnaajw wHaaAaemwnaaH Aezowr halaacaajw׃ 11.6  wgaar zAeb Oim-kaebaex wnaamer Oim-gdij jirbaac wOegael wkpijr wmrijA jahdaaw wnaOar qaaTon noHeg baam׃ 11.7  wpaaraaH waadob tirOaejnaaH jahdaaw jirbcw jaldejHaen wAarjeH kabaaqaar joAkal-taebaen׃ 11.8  wxxiOaxxaO jowneq Oal-hur paataen wOal mAwrat cipOownij gaamwl jaadow HaadaaH׃ 11.9  loA-jaareOw wloA-jaxxhijtw bkaal-Har qaadxxij kij-maalAaaH HaaAaaraec deOaaH Aaet-jHwaaH kamajim lajaam mkasijm׃ p 11.10  wHaajaaH bajowm HaHwA xxoraexx jixxaj Aaxxaer Oomed lnes Oamijm Aelaajw gowjim jidroxxw wHaajtaaH mnuhaatow kaabowd׃ p 11.11  wHaajaaH bajowm HaHwA jowsijp Aadonaaj xxenijt jaadow liqnowt Aaet-xxAaar Oamow Aaxxaer jixxaaAer meAaxxwr wmimicrajim wmipatrows wmikwxx wmeOejlaam wmixxinOaar wmehamaat wmeAijej Hajaam׃ 11.12  wnaaxaaA nes lagowjim wAaasap nidhej jixraaAel wnpucowt jHwdaaH jqabec meAarbaO kanpowt HaaAaaraec׃ 11.13  wsaaraaH qinAat Aaeprajim wcorrej jHwdaaH jikaaretw Aaeprajim loA-jqaneA Aaet-jHwdaaH wijHwdaaH loA-jaacor Aaet-Aaepraajim׃ 11.14  wOaapw bkaatep plixxtijm jaamaaH jahdaaw jaabozw Aaet-bnej-qaedaem Aaedowm wmowAaab mixxlowh jaadaam wbnej Oamown mixxmaOtaam׃ 11.15  wHaehaerijm jHwaaH Aet lxxown jaam-micrajim wHenijp jaadow Oal-HanaaHaar baOjaam rwhow wHikaaHw lxxibOaaH nhaalijm wHidrijk banOaalijm׃ 11.16  wHaajtaaH msilaaH lixxAaar Oamow Aaxxaer jixxaaAer meAaxxwr kaAaxxaer HaajtaaH ljixraaAel bjowm Oalotow meAaeraec micraajim׃

11.1  ויצא חטר מגזע ישי ונצר משרשיו יפרה׃ 11.2  ונחה עליו רוח יהוה רוח חכמה ובינה רוח עצה וגבורה רוח דעת ויראת יהוה׃ 11.3  והריחו ביראת יהוה ולא־למראה עיניו ישפוט ולא־למשמע אזניו יוכיח׃ 11.4  ושפט בצדק דלים והוכיח במישור לענוי־ארץ והכה־ארץ בשבט פיו וברוח שפתיו ימית רשע׃ 11.5  והיה צדק אזור מתניו והאמונה אזור חלציו׃ 11.6  וגר זאב עם־כבש ונמר עם־גדי ירבץ ועגל וכפיר ומריא יחדו ונער קטן נהג בם׃ 11.7  ופרה ודב תרעינה יחדו ירבצו ילדיהן ואריה כבקר יאכל־תבן׃ 11.8  ושעשע יונק על־חר פתן ועל מאורת צפעוני גמול ידו הדה׃ 11.9  לא־ירעו ולא־ישחיתו בכל־הר קדשי כי־מלאה הארץ דעה את־יהוה כמים לים מכסים׃ פ 11.10  והיה ביום ההוא שרש ישי אשר עמד לנס עמים אליו גוים ידרשו והיתה מנחתו כבוד׃ פ 11.11  והיה ׀ ביום ההוא יוסיף אדני ׀ שנית ידו לקנות את־שאר עמו אשר ישאר מאשור וממצרים ומפתרוס ומכוש ומעילם ומשנער ומחמת ומאיי הים׃ 11.12  ונשא נס לגוים ואסף נדחי ישראל ונפצות יהודה יקבץ מארבע כנפות הארץ׃ 11.13  וסרה קנאת אפרים וצררי יהודה יכרתו אפרים לא־יקנא את־יהודה ויהודה לא־יצר את־אפרים׃ 11.14  ועפו בכתף פלשתים ימה יחדו יבזו את־בני־קדם אדום ומואב משלוח ידם ובני עמון משמעתם׃ 11.15  והחרים יהוה את לשון ים־מצרים והניף ידו על־הנהר בעים רוחו והכהו לשבעה נחלים והדריך בנעלים׃ 11.16  והיתה מסלה לשאר עמו אשר ישאר מאשור כאשר היתה לישראל ביום עלתו מארץ מצרים׃

11.1  wjcA hTr mgzO jxj wncr mxrxjw jprH׃ 11.2  wnhH Oljw rwh jHwH rwh hkmH wbjnH rwh OcH wgbwrH rwh dOt wjrAt jHwH׃ 11.3  wHrjhw bjrAt jHwH wlA-lmrAH Ojnjw jxpwT wlA-lmxmO Aznjw jwkjh׃ 11.4  wxpT bcdq dljm wHwkjh bmjxwr lOnwj-Arc wHkH-Arc bxbT pjw wbrwh xptjw jmjt rxO׃ 11.5  wHjH cdq Azwr mtnjw wHAmwnH Azwr hlcjw׃ 11.6  wgr zAb Om-kbx wnmr Om-gdj jrbc wOgl wkpjr wmrjA jhdw wnOr qTn nHg bm׃ 11.7  wprH wdb trOjnH jhdw jrbcw jldjHn wArjH kbqr jAkl-tbn׃ 11.8  wxOxO jwnq Ol-hr ptn wOl mAwrt cpOwnj gmwl jdw HdH׃ 11.9  lA-jrOw wlA-jxhjtw bkl-Hr qdxj kj-mlAH HArc dOH At-jHwH kmjm ljm mksjm׃ p 11.10  wHjH bjwm HHwA xrx jxj Axr Omd lns Omjm Aljw gwjm jdrxw wHjtH mnhtw kbwd׃ p 11.11  wHjH bjwm HHwA jwsjp Adnj xnjt jdw lqnwt At-xAr Omw Axr jxAr mAxwr wmmcrjm wmptrws wmkwx wmOjlm wmxnOr wmhmt wmAjj Hjm׃ 11.12  wnxA ns lgwjm wAsp ndhj jxrAl wnpcwt jHwdH jqbc mArbO knpwt HArc׃ 11.13  wsrH qnAt Aprjm wcrrj jHwdH jkrtw Aprjm lA-jqnA At-jHwdH wjHwdH lA-jcr At-Aprjm׃ 11.14  wOpw bktp plxtjm jmH jhdw jbzw At-bnj-qdm Adwm wmwAb mxlwh jdm wbnj Omwn mxmOtm׃ 11.15  wHhrjm jHwH At lxwn jm-mcrjm wHnjp jdw Ol-HnHr bOjm rwhw wHkHw lxbOH nhljm wHdrjk bnOljm׃ 11.16  wHjtH mslH lxAr Omw Axr jxAr mAxwr kAxr HjtH ljxrAl bjwm Oltw mArc mcrjm׃

11.1  Et egredietur virga de stirpe Iesse, et flos de radice eius ascendet; 11.2  et requiescet super eum spiritus Domini: spiritus sapientiae et intellectus, spiritus consilii et fortitudinis, spiritus scientiae et timoris Domini; 11.3  et deliciae eius in timore Domini. Non secundum visionem oculorum iudicabit neque secundum auditum aurium decernet; 11.4  sed iudicabit in iustitia pauperes et decernet in aequitate pro mansuetis terrae; et percutiet terram virga oris sui et spiritu labiorum suorum interficiet impium. 11.5  Et erit iustitia cingulum lumborum eius, et fides cinctorium renum eius. 11.6  Habitabit lupus cum agno, et pardus cum haedo accubabit; vitulus et leo simul saginabuntur, et puer parvulus minabit eos. 11.7  Vitula et ursus pascentur, simul accubabunt catuli eorum; et leo sicut bos comedet paleas. 11.8  Et ludet infans ab ubere super foramine aspidis; et in cavernam reguli, qui ablactatus fuerit, manum suam mittet. 11.9  Non nocebunt et non occident in universo monte sancto meo, quia plena erit terra scientia Domini, sicut aquae mare operiunt. 11.10  In die illa radix Iesse stat in signum populorum; ipsam gentes requirent, et erit sedes eius gloriosa. 11.11  Et erit in die illa: rursus extendet Dominus manum suam ad possidendum residuum populi sui, quod relictum erit ab Assyria et ab Aegypto et a Phatros et ab Aethiopia et ab Elam et a Sennaar et ab Emath et ab insulis maris; 11.12  et levabit signum in nationes et congregabit profugos Israel et dispersos Iudae colliget a quattuor plagis terrae. 11.13  Et auferetur zelus Ephraim, et hostes Iudae abscindentur; Ephraim non aemulabitur Iudam, et Iudas non pugnabit contra Ephraim. 11.14  Et volabunt in umeros Philisthim ad mare, simul praedabuntur filios orientis: in Edom et Moab extendent manus suas, et filii Ammon oboedient eis. 11.15  Et exsiccabit Dominus linguam maris Aegypti et levabit manum suam super flumen in fortitudine spiritus sui et percutiet illud in septem rivos, ita ut transire faciat eos calceatos. 11.16  Et erit via residuo populo meo, qui relinquetur ab Assyria, sicut fuit Israeli in die illa, qua ascendit de terra Aegypti.

12.1  Und du wirst an jenem Tage sagen: Ich lobe dich, HERR; denn du zürntest mir; dein Zorn hat sich gewendet, und du tröstest mich! 12.2  Siehe, Gott ist mein Heil; ich will vertrauen und lasse mir nicht grauen; denn der HERR, der HERR, ist meine Kraft und mein Lied, und er ward mir zum Heil! 12.3  Und ihr werdet mit Freuden Wasser schöpfen aus den Brunnen des Heils 12.4  und werdet sagen zu jener Zeit: Danket dem HERRN, ruft seinen Namen an, verkündiget unter den Völkern seine Wunder, erinnert daran, wie erhaben sein Name ist! 12.5  Singet dem HERRN; denn er hat Großes getan; solches werde in allen Landen bekannt! 12.6  Jauchze und rühme, die du zu Zion wohnst; denn groß in deiner Mitte ist der Heilige Israels!

12.1  καὶ ἐρεῖς ἐν τῇ ἡμέρᾳ ἐκείνῃ εὐλογήσω σε κύριε διότι ὠργίσθης μοι καὶ ἀπέστρεψας τὸν θυμόν σου καὶ ἠλέησάς με 12.2  ἰδοὺ ὁ θεός μου σωτήρ μου κύριος πεποιθὼς ἔσομαι ἐπ' αὐτῷ καὶ σωθήσομαι ἐν αὐτῷ καὶ οὐ φοβηθήσομαι διότι ἡ δόξα μου καὶ ἡ αἴνεσίς μου κύριος καὶ ἐγένετό μοι εἰς σωτηρίαν 12.3  καὶ ἀντλήσετε ὕδωρ μετ' εὐφροσύνης ἐκ τῶν πηγῶν τοῦ σωτηρίου 12.4  καὶ ἐρεῖς ἐν τῇ ἡμέρᾳ ἐκείνῃ ὑμνεῖτε κύριον βοᾶτε τὸ ὄνομα αὐτοῦ ἀναγγείλατε ἐν τοῖς ἔθνεσιν τὰ ἔνδοξα αὐτοῦ μιμνῄσκεσθε ὅτι ὑψώθη τὸ ὄνομα αὐτοῦ 12.5  ὑμνήσατε τὸ ὄνομα κυρίου ὅτι ὑψηλὰ ἐποίησεν ἀναγγείλατε ταῦτα ἐν πάσῃ τῇ γῇ 12.6  ἀγαλλιᾶσθε καὶ εὐφραίνεσθε οἱ κατοικοῦντες σιων ὅτι ὑψώθη ὁ ἅγιος τοῦ ισραηλ ἐν μέσῳ αὐτῆς

12.1  kai ereis en teh ehmera ekeineh eylogehsoh se kyrie dioti ohrgisthehs moi kai apestrepsas ton thymon soy kai ehleehsas me 12.2  idoy o theos moy sohtehr moy kyrios pepoithohs esomai ep' aytoh kai sohthehsomai en aytoh kai oy phobehthehsomai dioti eh doxa moy kai eh ainesis moy kyrios kai egeneto moi eis sohtehrian 12.3  kai antlehsete ydohr met' eyphrosynehs ek tohn pehgohn toy sohtehrioy 12.4  kai ereis en teh ehmera ekeineh ymneite kyrion boate to onoma aytoy anaggeilate en tois ethnesin ta endoxa aytoy mimnehskesthe oti ypsohtheh to onoma aytoy 12.5  ymnehsate to onoma kyrioy oti ypsehla epoiehsen anaggeilate tayta en paseh teh geh 12.6  agalliasthe kai eyphrainesthe oi katoikoyntes siohn oti ypsohtheh o agios toy israehl en mesoh aytehs

12.1  וְאָמַרְתָּ בַּיֹּום הַהוּא אֹודְךָ יְהוָה כִּי אָנַפְתָּ בִּי יָשֹׁב אַפְּךָ וּתְנַחֲמֵנִי׃ 12.2  הִנֵּה אֵל יְשׁוּעָתִי אֶבְטַח וְלֹא אֶפְחָד כִּי־עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ יְהוָה וַיְהִי־לִי לִישׁוּעָה׃ 12.3  וּשְׁאַבְתֶּם־מַיִם בְּשָׂשֹׂון מִמַּעַיְנֵי הַיְשׁוּעָה׃ 12.4  וַאֲמַרְתֶּם בַּיֹּום הַהוּא הֹודוּ לַיהוָה קִרְאוּ בִשְׁמֹו הֹודִיעוּ בָעַמִּים עֲלִילֹתָיו הַזְכִּירוּ כִּי נִשְׂגָּב שְׁמֹו׃ 12.5  זַמְּרוּ יְהוָה כִּי גֵאוּת עָשָׂה [מְיֻדַּעַת כ] (מוּדַעַת ק) זֹאת בְּכָל־הָאָרֶץ׃ 12.6  צַהֲלִי וָרֹנִּי יֹושֶׁבֶת צִיֹּון כִּי־גָדֹול בְּקִרְבֵּךְ קְדֹושׁ יִשְׂרָאֵל׃ פ

12.1  wAaamartaa bajowm HaHwA Aowdkaa jHwaaH kij Aaanaptaa bij jaaxxob Aapkaa wtnahamenij׃ 12.2  HineH Ael jxxwOaatij AaebTah wloA Aaephaad kij-Oaazij wzimraat jaaH jHwaaH wajHij-lij lijxxwOaaH׃ 12.3  wxxAabtaem-majim bxaaxown mimaOajnej HajxxwOaaH׃ 12.4  waAamartaem bajowm HaHwA Howdw lajHwaaH qirAw bixxmow HowdijOw baaOamijm Oalijlotaajw Hazkijrw kij nixgaab xxmow׃ 12.5  zamrw jHwaaH kij geAwt OaaxaaH [mjudaOat k] (mwdaOat q) zoAt bkaal-HaaAaaraec׃ 12.6  caHalij waaronij jowxxaebaet cijown kij-gaadowl bqirbek qdowxx jixraaAel׃ p

12.1  ואמרת ביום ההוא אודך יהוה כי אנפת בי ישב אפך ותנחמני׃ 12.2  הנה אל ישועתי אבטח ולא אפחד כי־עזי וזמרת יה יהוה ויהי־לי לישועה׃ 12.3  ושאבתם־מים בששון ממעיני הישועה׃ 12.4  ואמרתם ביום ההוא הודו ליהוה קראו בשמו הודיעו בעמים עלילתיו הזכירו כי נשגב שמו׃ 12.5  זמרו יהוה כי גאות עשה [מידעת כ] (מודעת ק) זאת בכל־הארץ׃ 12.6  צהלי ורני יושבת ציון כי־גדול בקרבך קדוש ישראל׃ פ

12.1  wAmrt bjwm HHwA Awdk jHwH kj Anpt bj jxb Apk wtnhmnj׃ 12.2  HnH Al jxwOtj AbTh wlA Aphd kj-Ozj wzmrt jH jHwH wjHj-lj ljxwOH׃ 12.3  wxAbtm-mjm bxxwn mmOjnj HjxwOH׃ 12.4  wAmrtm bjwm HHwA Hwdw ljHwH qrAw bxmw HwdjOw bOmjm Oljltjw Hzkjrw kj nxgb xmw׃ 12.5  zmrw jHwH kj gAwt OxH [mjdOt k] (mwdOt q) zAt bkl-HArc׃ 12.6  cHlj wrnj jwxbt cjwn kj-gdwl bqrbk qdwx jxrAl׃ p

12.1  Et dices in die illa: “ Confitebor tibi, Domine, quoniam cum iratus eras mihi, conversus est furor tuus, et consolatus es me. 12.2  Ecce Deus salutis meae; fiducialiter agam et non timebo, quia fortitudo mea et laus mea Dominus, et factus est mihi in salutem ”. 12.3  Et haurietis aquas in gaudio de fontibus salutis. 12.4  Et dicetis in die illa: “ Confitemini Domino et invocate nomen eius, notas facite in populis adinventiones eius; mementote quoniam excelsum est nomen eius. 12.5  Cantate Domino, quoniam magnifice fecit; notum sit hoc in universa terra. 12.6  Exsulta et lauda, quae habitas in Sion, quia magnus in medio tui Sanctus Israel ”.

13.1  Weissagung wider Babel, welche Jesaja, der Sohn des Amoz, vernommen hat: 13.2  Errichtet ein Panier auf kahlen Höhen, rufet ihnen laut zu, winket mit der Hand, daß sie zu den Toren der Fürsten einziehen! 13.3  Ich habe meinen Geheiligten Befehl erteilt, meine Helden berufen zum Zorngericht, meine stolz Frohlockenden. 13.4  Man hört einen Lärm in den Bergen wie von einem großen Volk! Das ist das Kriegsgeschrei der versammelten heidnischen Königreiche, der HERR der Heerscharen mustert das Kriegsheer! 13.5  Sie kommen aus einem fernen Lande, vom Ende des Himmels, der HERR und die Werkzeuge seines Zorns, um das ganze Land zu verderben. 13.6  Heulet! Denn der Tag des HERRN ist nahe; er kommt wie eine Verwüstung von dem Allmächtigen! 13.7  Darob werden alle Hände schlaff und die Herzen aller Sterblichen verzagt. 13.8  Sie sind bestürzt; Krämpfe und Wehen ergreifen sie, sie winden sich wie eine Gebärende; einer starrt den andern an, ihre Angesichter sind feuerrot. 13.9  Siehe, der Tag des HERRN kommt, unbarmherziger, überfließender und glühender Zorn, das Land zur Wüste zu machen und die Sünder daraus zu vertilgen. 13.10  Ja, die Sterne des Himmels und seine Sternbilder werden nicht mehr glänzen; die Sonne wird sich bei ihrem Aufgang verfinstern und der Mond sein Licht nicht leuchten lassen. 13.11  Und ich werde heimsuchen an der Welt ihre Bosheit und an den Gottlosen ihr Unrecht und will die Prahlerei der Übermütigen zum Schweigen bringen und den Hochmut der Gefürchteten erniedrigen. 13.12  Einen Mann will ich seltener machen als Gold und einen Menschen teurer als Schätze vom Ophir. 13.13  Darum will ich den Himmel erschüttern, und die Erde soll von ihrer Stelle rücken vor dem Zorn des HERRN der Heerscharen und am Tage der Glut seines Zorns. 13.14  Und sie werden wie verscheuchte Gazellen und wie Schafe, die niemand sammelt, sich wenden, ein jeder zu seinem Volk, und fliehen, ein jeglicher in sein Land. 13.15  Welchen man aber erwischt, der wird erstochen, und wer ergriffen wird, fällt durchs Schwert. 13.16  Ihre Kinder werden vor ihren Augen zerschmettert, ihre Häuser geplündert und ihre Weiber geschändet werden. 13.17  Siehe, ich erwecke die Meder wider sie, die des Silbers nicht achten und am Golde kein Gefallen haben. 13.18  Ihre Bogen werden Jünglinge zu Boden strecken; sie werden sich der Neugeborenen nicht erbarmen, und ihr Auge wird die Kinder nicht schonen. 13.19  Also wird Babel, die Zierde der Königreiche, der Ruhm, der Stolz der Chaldäer, umgekehrt von Gott wie Sodom und Gomorra. 13.20  Sie wird nicht mehr bewohnt werden ewiglich und nicht mehr zur Behausung dienen für und für. Kein Araber wird daselbst zelten, und keine Hirten werden ihre Herden dort lagern lassen; 13.21  sondern Steppentiere werden daselbst liegen, und ihre Häuser werden voll Uhus sein, und Strauße werden dort hausen und Gespenster herumhuschen. 13.22  Und es werden Wölfe heulen in ihren verödeten Palästen und Schakale in den Lustschlössern. Ihre Zeit ist nahe herbeigekommen, und ihre Tage sollen nicht verlängert werden!

13.1  ὅρασις ἣν εἶδεν ησαιας υἱὸς αμως κατὰ βαβυλῶνος 13.2  ἐπ' ὄρους πεδινοῦ ἄρατε σημεῖον ὑψώσατε τὴν φωνὴν αὐτοῖς μὴ φοβεῖσθε παρακαλεῖτε τῇ χειρί ἀνοίξατε οἱ ἄρχοντες 13.3  ἐγὼ συντάσσω καὶ ἐγὼ ἄγω αὐτούς ἡγιασμένοι εἰσίν καὶ ἐγὼ ἄγω αὐτούς γίγαντες ἔρχονται πληρῶσαι τὸν θυμόν μου χαίροντες ἅμα καὶ ὑβρίζοντες 13.4  φωνὴ ἐθνῶν πολλῶν ἐπὶ τῶν ὀρέων ὁμοία ἐθνῶν πολλῶν φωνὴ βασιλέων καὶ ἐθνῶν συνηγμένων κύριος σαβαωθ ἐντέταλται ἔθνει ὁπλομάχῳ 13.5  ἔρχεσθαι ἐκ γῆς πόρρωθεν ἀπ' ἄκρου θεμελίου τοῦ οὐρανοῦ κύριος καὶ οἱ ὁπλομάχοι αὐτοῦ τοῦ καταφθεῖραι τὴν οἰκουμένην ὅλην 13.6  ὀλολύζετε ἐγγὺς γὰρ ἡ ἡμέρα κυρίου καὶ συντριβὴ παρὰ τοῦ θεοῦ ἥξει 13.7  διὰ τοῦτο πᾶσα χεὶρ ἐκλυθήσεται καὶ πᾶσα ψυχὴ ἀνθρώπου δειλιάσει 13.8  καὶ ταραχθήσονται οἱ πρέσβεις καὶ ὠδῖνες αὐτοὺς ἕξουσιν ὡς γυναικὸς τικτούσης καὶ συμφοράσουσιν ἕτερος πρὸς τὸν ἕτερον καὶ ἐκστήσονται καὶ τὸ πρόσωπον αὐτῶν ὡς φλὸξ μεταβαλοῦσιν 13.9  ἰδοὺ γὰρ ἡμέρα κυρίου ἀνίατος ἔρχεται θυμοῦ καὶ ὀργῆς θεῖναι τὴν οἰκουμένην ὅλην ἔρημον καὶ τοὺς ἁμαρτωλοὺς ἀπολέσαι ἐξ αὐτῆς 13.10  οἱ γὰρ ἀστέρες τοῦ οὐρανοῦ καὶ ὁ ὠρίων καὶ πᾶς ὁ κόσμος τοῦ οὐρανοῦ τὸ φῶς οὐ δώσουσιν καὶ σκοτισθήσεται τοῦ ἡλίου ἀνατέλλοντος καὶ ἡ σελήνη οὐ δώσει τὸ φῶς αὐτῆς 13.11  καὶ ἐντελοῦμαι τῇ οἰκουμένῃ ὅλῃ κακὰ καὶ τοῖς ἀσεβέσιν τὰς ἁμαρτίας αὐτῶν καὶ ἀπολῶ ὕβριν ἀνόμων καὶ ὕβριν ὑπερηφάνων ταπεινώσω 13.12  καὶ ἔσονται οἱ καταλελειμμένοι ἔντιμοι μᾶλλον ἢ τὸ χρυσίον τὸ ἄπυρον καὶ ὁ ἄνθρωπος μᾶλλον ἔντιμος ἔσται ἢ ὁ λίθος ὁ ἐκ σουφιρ 13.13  ὁ γὰρ οὐρανὸς θυμωθήσεται καὶ ἡ γῆ σεισθήσεται ἐκ τῶν θεμελίων αὐτῆς διὰ θυμὸν ὀργῆς κυρίου σαβαωθ τῇ ἡμέρᾳ ᾗ ἂν ἐπέλθῃ ὁ θυμὸς αὐτοῦ 13.14  καὶ ἔσονται οἱ καταλελειμμένοι ὡς δορκάδιον φεῦγον καὶ ὡς πρόβατον πλανώμενον καὶ οὐκ ἔσται ὁ συνάγων ὥστε ἄνθρωπον εἰς τὸν λαὸν αὐτοῦ ἀποστραφῆναι καὶ ἄνθρωπον εἰς τὴν χώραν αὐτοῦ διῶξαι 13.15  ὃς γὰρ ἂν ἁλῷ ἡττηθήσεται καὶ οἵτινες συνηγμένοι εἰσίν μαχαίρᾳ πεσοῦνται 13.16  καὶ τὰ τέκνα αὐτῶν ἐνώπιον αὐτῶν ῥάξουσιν καὶ τὰς οἰκίας αὐτῶν προνομεύσουσιν καὶ τὰς γυναῖκας αὐτῶν ἕξουσιν 13.17  ἰδοὺ ἐπεγείρω ὑμῖν τοὺς μήδους οἳ οὐ λογίζονται ἀργύριον οὐδὲ χρυσίου χρείαν ἔχουσιν 13.18  τοξεύματα νεανίσκων συντρίψουσιν καὶ τὰ τέκνα ὑμῶν οὐ μὴ ἐλεήσωσιν οὐδὲ ἐπὶ τοῖς τέκνοις οὐ φείσονται οἱ ὀφθαλμοὶ αὐτῶν 13.19  καὶ ἔσται βαβυλών ἣ καλεῖται ἔνδοξος ὑπὸ βασιλέως χαλδαίων ὃν τρόπον κατέστρεψεν ὁ θεὸς σοδομα καὶ γομορρα 13.20  οὐ κατοικηθήσεται εἰς τὸν αἰῶνα χρόνον οὐδὲ μὴ εἰσέλθωσιν εἰς αὐτὴν διὰ πολλῶν γενεῶν οὐδὲ μὴ διέλθωσιν αὐτὴν ἄραβες οὐδὲ ποιμένες οὐ μὴ ἀναπαύσωνται ἐν αὐτῇ 13.21  καὶ ἀναπαύσονται ἐκεῖ θηρία καὶ ἐμπλησθήσονται αἱ οἰκίαι ἤχου καὶ ἀναπαύσονται ἐκεῖ σειρῆνες καὶ δαιμόνια ἐκεῖ ὀρχήσονται 13.22  καὶ ὀνοκένταυροι ἐκεῖ κατοικήσουσιν καὶ νοσσοποιήσουσιν ἐχῖνοι ἐν τοῖς οἴκοις αὐτῶν ταχὺ ἔρχεται καὶ οὐ χρονιεῖ

13.1  orasis ehn eiden ehsaias yios amohs kata babylohnos 13.2  ep' oroys pedinoy arate sehmeion ypsohsate tehn phohnehn aytois meh phobeisthe parakaleite teh cheiri anoixate oi archontes 13.3  egoh syntassoh kai egoh agoh aytoys ehgiasmenoi eisin kai egoh agoh aytoys gigantes erchontai plehrohsai ton thymon moy chairontes ama kai ybrizontes 13.4  phohneh ethnohn pollohn epi tohn oreohn omoia ethnohn pollohn phohneh basileohn kai ethnohn synehgmenohn kyrios sabaohth entetaltai ethnei oplomachoh 13.5  erchesthai ek gehs porrohthen ap' akroy themelioy toy oyranoy kyrios kai oi oplomachoi aytoy toy kataphtheirai tehn oikoymenehn olehn 13.6  ololyzete eggys gar eh ehmera kyrioy kai syntribeh para toy theoy ehxei 13.7  dia toyto pasa cheir eklythehsetai kai pasa psycheh anthrohpoy deiliasei 13.8  kai tarachthehsontai oi presbeis kai ohdines aytoys exoysin ohs gynaikos tiktoysehs kai symphorasoysin eteros pros ton eteron kai ekstehsontai kai to prosohpon aytohn ohs phlox metabaloysin 13.9  idoy gar ehmera kyrioy aniatos erchetai thymoy kai orgehs theinai tehn oikoymenehn olehn erehmon kai toys amartohloys apolesai ex aytehs 13.10  oi gar asteres toy oyranoy kai o ohriohn kai pas o kosmos toy oyranoy to phohs oy dohsoysin kai skotisthehsetai toy ehlioy anatellontos kai eh selehneh oy dohsei to phohs aytehs 13.11  kai enteloymai teh oikoymeneh oleh kaka kai tois asebesin tas amartias aytohn kai apoloh ybrin anomohn kai ybrin yperehphanohn tapeinohsoh 13.12  kai esontai oi kataleleimmenoi entimoi mallon eh to chrysion to apyron kai o anthrohpos mallon entimos estai eh o lithos o ek soyphir 13.13  o gar oyranos thymohthehsetai kai eh geh seisthehsetai ek tohn themeliohn aytehs dia thymon orgehs kyrioy sabaohth teh ehmera eh an epeltheh o thymos aytoy 13.14  kai esontai oi kataleleimmenoi ohs dorkadion pheygon kai ohs probaton planohmenon kai oyk estai o synagohn ohste anthrohpon eis ton laon aytoy apostraphehnai kai anthrohpon eis tehn chohran aytoy diohxai 13.15  os gar an aloh ehttehthehsetai kai oitines synehgmenoi eisin machaira pesoyntai 13.16  kai ta tekna aytohn enohpion aytohn raxoysin kai tas oikias aytohn pronomeysoysin kai tas gynaikas aytohn exoysin 13.17  idoy epegeiroh ymin toys mehdoys oi oy logizontai argyrion oyde chrysioy chreian echoysin 13.18  toxeymata neaniskohn syntripsoysin kai ta tekna ymohn oy meh eleehsohsin oyde epi tois teknois oy pheisontai oi ophthalmoi aytohn 13.19  kai estai babylohn eh kaleitai endoxos ypo basileohs chaldaiohn on tropon katestrepsen o theos sodoma kai gomorra 13.20  oy katoikehthehsetai eis ton aiohna chronon oyde meh eiselthohsin eis aytehn dia pollohn geneohn oyde meh dielthohsin aytehn arabes oyde poimenes oy meh anapaysohntai en ayteh 13.21  kai anapaysontai ekei thehria kai emplehsthehsontai ai oikiai ehchoy kai anapaysontai ekei seirehnes kai daimonia ekei orchehsontai 13.22  kai onokentayroi ekei katoikehsoysin kai nossopoiehsoysin echinoi en tois oikois aytohn tachy erchetai kai oy chroniei

13.1  מַשָּׂא בָּבֶל אֲשֶׁר חָזָה יְשַׁעְיָהוּ בֶּן־אָמֹוץ׃ 13.2  עַל הַר־נִשְׁפֶּה שְׂאוּ־נֵס הָרִימוּ קֹול לָהֶם הָנִיפוּ יָד וְיָבֹאוּ פִּתְחֵי נְדִיבִים׃ 13.3  אֲנִי צִוֵּיתִי לִמְקֻדָּשָׁי גַּם קָרָאתִי גִבֹּורַי לְאַפִּי עַלִּיזֵי גַּאֲוָתִי׃ 13.4  קֹול הָמֹון בֶּהָרִים דְּמוּת עַם־רָב קֹול שְׁאֹון מַמְלְכֹות גֹּויִם נֶאֱסָפִים יְהוָה צְבָאֹות מְפַקֵּד צְבָא מִלְחָמָה׃ 13.5  בָּאִים מֵאֶרֶץ מֶרְחָק מִקְצֵה הַשָּׁמָיִם יְהוָה וּכְלֵי זַעְמֹו לְחַבֵּל כָּל־הָאָרֶץ׃ 13.6  הֵילִילוּ כִּי קָרֹוב יֹום יְהוָה כְּשֹׁד מִשַּׁדַּי יָבֹוא׃ 13.7  עַל־כֵּן כָּל־יָדַיִם תִּרְפֶּינָה וְכָל־לְבַב אֱנֹושׁ יִמָּס ׃ 13.8  וְנִבְהָלוּ ׀ צִירִים וַחֲבָלִים יֹאחֵזוּן כַּיֹּולֵדָה יְחִילוּן אִישׁ אֶל־רֵעֵהוּ יִתְמָהוּ פְּנֵי לְהָבִים פְּנֵיהֶם׃ 13.9  הִנֵּה יֹום־יְהוָה בָּא אַכְזָרִי וְעֶבְרָה וַחֲרֹון אָף לָשׂוּם הָאָרֶץ לְשַׁמָּה וְחַטָּאֶיהָ יַשְׁמִיד מִמֶּנָּה׃ 13.10  כִּי־כֹוכְבֵי הַשָּׁמַיִם וּכְסִילֵיהֶם לֹא יָהֵלּוּ אֹורָם חָשַׁךְ הַשֶּׁמֶשׁ בְּצֵאתֹו וְיָרֵחַ לֹא־יַגִּיהַ אֹורֹו׃ 13.11  וּפָקַדְתִּי עַל־תֵּבֵל רָעָה וְעַל־רְשָׁעִים עֲוֹנָם וְהִשְׁבַּתִּי גְּאֹון זֵדִים וְגַאֲוַת עָרִיצִים אַשְׁפִּיל׃ 13.12  אֹוקִיר אֱנֹושׁ מִפָּז וְאָדָם מִכֶּתֶם אֹופִיר׃ 13.13  עַל־כֵּן שָׁמַיִם אַרְגִּיז וְתִרְעַשׁ הָאָרֶץ מִמְּקֹומָהּ בְּעֶבְרַת יְהוָה צְבָאֹות וּבְיֹום חֲרֹון אַפֹּו׃ 13.14  וְהָיָה כִּצְבִי מֻדָּח וּכְצֹאן וְאֵין מְקַבֵּץ אִישׁ אֶל־עַמֹּו יִפְנוּ וְאִישׁ אֶל־אַרְצֹו יָנוּסוּ׃ 13.15  כָּל־הַנִּמְצָא יִדָּקֵר וְכָל־הַנִּסְפֶּה יִפֹּול בֶּחָרֶב׃ 13.16  וְעֹלְלֵיהֶם יְרֻטְּשׁוּ לְעֵינֵיהֶם יִשַּׁסּוּ בָּתֵּיהֶם וּנְשֵׁיהֶם [תִּשָּׁגַלְנָה כ] (תִּשָּׁכַבְנָה׃ ק) 13.17  הִנְנִי מֵעִיר עֲלֵיהֶם אֶת־מָדָי אֲשֶׁר־כֶּסֶף לֹא יַחְשֹׁבוּ וְזָהָב לֹא יַחְפְּצוּ־בֹו׃ 13.18  וּקְשָׁתֹות נְעָרִים תְּרַטַּשְׁנָה וּפְרִי־בֶטֶן לֹא יְרַחֵמוּ עַל־בָּנִים לֹא־תָחוּס עֵינָם׃ 13.19  וְהָיְתָה בָבֶל צְבִי מַמְלָכֹות תִּפְאֶרֶת גְּאֹון כַּשְׂדִּים כְּמַהְפֵּכַת אֱלֹהִים אֶת־סְדֹם וְאֶת־עֲמֹרָה׃ 13.20  לֹא־תֵשֵׁב לָנֶצַח וְלֹא תִשְׁכֹּן עַד־דֹּור וָדֹור וְלֹא־יַהֵל שָׁם עֲרָבִי וְרֹעִים לֹא־יַרְבִּצוּ שָׁם׃ 13.21  וְרָבְצוּ־שָׁם צִיִּים וּמָלְאוּ בָתֵּיהֶם אֹחִים וְשָׁכְנוּ שָׁם בְּנֹות יַעֲנָה וּשְׂעִירִים יְרַקְּדוּ־שָׁם׃ 13.22  וְעָנָה אִיִּים בְּאַלְמנֹותָיו וְתַנִּים בְּהֵיכְלֵי עֹנֶג וְקָרֹוב לָבֹוא עִתָּהּ וְיָמֶיהָ לֹא יִמָּשֵׁכוּ׃

13.1  maxaaA baabael Aaxxaer haazaaH jxxaOjaaHw baen-Aaamowc׃ 13.2  Oal Har-nixxpaeH xAw-nes Haarijmw qowl laaHaem Haanijpw jaad wjaaboAw pithej ndijbijm׃ 13.3  Aanij ciwejtij limqudaaxxaaj gam qaaraaAtij gibowraj lAapij Oalijzej gaAawaatij׃ 13.4  qowl Haamown baeHaarijm dmwt Oam-raab qowl xxAown mamlkowt gowjim naeAaesaapijm jHwaaH cbaaAowt mpaqed cbaaA milhaamaaH׃ 13.5  baaAijm meAaeraec maerhaaq miqceH Haxxaamaajim jHwaaH wklej zaOmow lhabel kaal-HaaAaaraec׃ 13.6  Hejlijlw kij qaarowb jowm jHwaaH kxxod mixxadaj jaabowA׃ 13.7  Oal-ken kaal-jaadajim tirpaejnaaH wkaal-lbab Aaenowxx jimaas ׃ 13.8  wnibHaalw cijrijm wahabaalijm joAhezwn kajowledaaH jhijlwn Aijxx Aael-reOeHw jitmaaHw pnej lHaabijm pnejHaem׃ 13.9  HineH jowm-jHwaaH baaA Aakzaarij wOaebraaH waharown Aaap laaxwm HaaAaaraec lxxamaaH whaTaaAaejHaa jaxxmijd mimaenaaH׃ 13.10  kij-kowkbej Haxxaamajim wksijlejHaem loA jaaHelw Aowraam haaxxak Haxxaemaexx bceAtow wjaareha loA-jagijHa Aowrow׃ 13.11  wpaaqadtij Oal-tebel raaOaaH wOal-rxxaaOijm Oawonaam wHixxbatij gAown zedijm wgaAawat Oaarijcijm Aaxxpijl׃ 13.12  Aowqijr Aaenowxx mipaaz wAaadaam mikaetaem Aowpijr׃ 13.13  Oal-ken xxaamajim Aargijz wtirOaxx HaaAaaraec mimqowmaaH bOaebrat jHwaaH cbaaAowt wbjowm harown Aapow׃ 13.14  wHaajaaH kicbij mudaah wkcoAn wAejn mqabec Aijxx Aael-Oamow jipnw wAijxx Aael-Aarcow jaanwsw׃ 13.15  kaal-HanimcaaA jidaaqer wkaal-HanispaeH jipowl baehaaraeb׃ 13.16  wOollejHaem jruTxxw lOejnejHaem jixxasw baatejHaem wnxxejHaem [tixxaagalnaaH k] (tixxaakabnaaH׃ q) 13.17  Hinnij meOijr OalejHaem Aaet-maadaaj Aaxxaer-kaesaep loA jahxxobw wzaaHaab loA jahpcw-bow׃ 13.18  wqxxaatowt nOaarijm traTaxxnaaH wprij-baeTaen loA jrahemw Oal-baanijm loA-taahws Oejnaam׃ 13.19  wHaajtaaH baabael cbij mamlaakowt tipAaeraet gAown kaxdijm kmaHpekat AaeloHijm Aaet-sdom wAaet-OamoraaH׃ 13.20  loA-texxeb laanaecah wloA tixxkon Oad-dowr waadowr wloA-jaHel xxaam Oaraabij wroOijm loA-jarbicw xxaam׃ 13.21  wraabcw-xxaam cijijm wmaalAw baatejHaem Aohijm wxxaaknw xxaam bnowt jaOanaaH wxOijrijm jraqdw-xxaam׃ 13.22  wOaanaaH Aijijm bAalmnowtaajw wtanijm bHejklej Oonaeg wqaarowb laabowA OitaaH wjaamaejHaa loA jimaaxxekw׃

13.1  משא בבל אשר חזה ישעיהו בן־אמוץ׃ 13.2  על הר־נשפה שאו־נס הרימו קול להם הניפו יד ויבאו פתחי נדיבים׃ 13.3  אני צויתי למקדשי גם קראתי גבורי לאפי עליזי גאותי׃ 13.4  קול המון בהרים דמות עם־רב קול שאון ממלכות גוים נאספים יהוה צבאות מפקד צבא מלחמה׃ 13.5  באים מארץ מרחק מקצה השמים יהוה וכלי זעמו לחבל כל־הארץ׃ 13.6  הילילו כי קרוב יום יהוה כשד משדי יבוא׃ 13.7  על־כן כל־ידים תרפינה וכל־לבב אנוש ימס ׃ 13.8  ונבהלו ׀ צירים וחבלים יאחזון כיולדה יחילון איש אל־רעהו יתמהו פני להבים פניהם׃ 13.9  הנה יום־יהוה בא אכזרי ועברה וחרון אף לשום הארץ לשמה וחטאיה ישמיד ממנה׃ 13.10  כי־כוכבי השמים וכסיליהם לא יהלו אורם חשך השמש בצאתו וירח לא־יגיה אורו׃ 13.11  ופקדתי על־תבל רעה ועל־רשעים עונם והשבתי גאון זדים וגאות עריצים אשפיל׃ 13.12  אוקיר אנוש מפז ואדם מכתם אופיר׃ 13.13  על־כן שמים ארגיז ותרעש הארץ ממקומה בעברת יהוה צבאות וביום חרון אפו׃ 13.14  והיה כצבי מדח וכצאן ואין מקבץ איש אל־עמו יפנו ואיש אל־ארצו ינוסו׃ 13.15  כל־הנמצא ידקר וכל־הנספה יפול בחרב׃ 13.16  ועלליהם ירטשו לעיניהם ישסו בתיהם ונשיהם [תשגלנה כ] (תשכבנה׃ ק) 13.17  הנני מעיר עליהם את־מדי אשר־כסף לא יחשבו וזהב לא יחפצו־בו׃ 13.18  וקשתות נערים תרטשנה ופרי־בטן לא ירחמו על־בנים לא־תחוס עינם׃ 13.19  והיתה בבל צבי ממלכות תפארת גאון כשדים כמהפכת אלהים את־סדם ואת־עמרה׃ 13.20  לא־תשב לנצח ולא תשכן עד־דור ודור ולא־יהל שם ערבי ורעים לא־ירבצו שם׃ 13.21  ורבצו־שם ציים ומלאו בתיהם אחים ושכנו שם בנות יענה ושעירים ירקדו־שם׃ 13.22  וענה איים באלמנותיו ותנים בהיכלי ענג וקרוב לבוא עתה וימיה לא ימשכו׃

13.1  mxA bbl Axr hzH jxOjHw bn-Amwc׃ 13.2  Ol Hr-nxpH xAw-ns Hrjmw qwl lHm Hnjpw jd wjbAw pthj ndjbjm׃ 13.3  Anj cwjtj lmqdxj gm qrAtj gbwrj lApj Oljzj gAwtj׃ 13.4  qwl Hmwn bHrjm dmwt Om-rb qwl xAwn mmlkwt gwjm nAspjm jHwH cbAwt mpqd cbA mlhmH׃ 13.5  bAjm mArc mrhq mqcH Hxmjm jHwH wklj zOmw lhbl kl-HArc׃ 13.6  Hjljlw kj qrwb jwm jHwH kxd mxdj jbwA׃ 13.7  Ol-kn kl-jdjm trpjnH wkl-lbb Anwx jms ׃ 13.8  wnbHlw cjrjm whbljm jAhzwn kjwldH jhjlwn Ajx Al-rOHw jtmHw pnj lHbjm pnjHm׃ 13.9  HnH jwm-jHwH bA Akzrj wObrH whrwn Ap lxwm HArc lxmH whTAjH jxmjd mmnH׃ 13.10  kj-kwkbj Hxmjm wksjljHm lA jHlw Awrm hxk Hxmx bcAtw wjrh lA-jgjH Awrw׃ 13.11  wpqdtj Ol-tbl rOH wOl-rxOjm Ownm wHxbtj gAwn zdjm wgAwt Orjcjm Axpjl׃ 13.12  Awqjr Anwx mpz wAdm mktm Awpjr׃ 13.13  Ol-kn xmjm Argjz wtrOx HArc mmqwmH bObrt jHwH cbAwt wbjwm hrwn Apw׃ 13.14  wHjH kcbj mdh wkcAn wAjn mqbc Ajx Al-Omw jpnw wAjx Al-Arcw jnwsw׃ 13.15  kl-HnmcA jdqr wkl-HnspH jpwl bhrb׃ 13.16  wOlljHm jrTxw lOjnjHm jxsw btjHm wnxjHm [txglnH k] (txkbnH׃ q) 13.17  Hnnj mOjr OljHm At-mdj Axr-ksp lA jhxbw wzHb lA jhpcw-bw׃ 13.18  wqxtwt nOrjm trTxnH wprj-bTn lA jrhmw Ol-bnjm lA-thws Ojnm׃ 13.19  wHjtH bbl cbj mmlkwt tpArt gAwn kxdjm kmHpkt AlHjm At-sdm wAt-OmrH׃ 13.20  lA-txb lnch wlA txkn Od-dwr wdwr wlA-jHl xm Orbj wrOjm lA-jrbcw xm׃ 13.21  wrbcw-xm cjjm wmlAw btjHm Ahjm wxknw xm bnwt jOnH wxOjrjm jrqdw-xm׃ 13.22  wOnH Ajjm bAlmnwtjw wtnjm bHjklj Ong wqrwb lbwA OtH wjmjH lA jmxkw׃

13.1  Oraculum Babylonis, quod vidit Isaias filius Amos. 13.2  Super montem decalvatum levate signum, exaltate vocem, levate manum, et ingrediantur portas ducum. 13.3  Ego mandavi sanctificatis meis et vocavi fortes meos ad iram meam, exsultantes in gloria mea. 13.4  Vox multitudinis in montibus quasi populi ingentis, vox sonitus regnorum gentium congregatarum. Dominus exercituum recenset militiam belli; 13.5  veniunt de terra procul a termino caeli, Dominus et vasa furoris eius, ut disperdat omnem terram. 13.6  Ululate, quia prope est dies Domini; quasi vastitas a Domino veniet. 13.7  Propter hoc omnes manus dissolventur, et omne cor hominis tabescet. 13.8  Perterrebuntur. Torsiones et dolores tenebunt eos, quasi parturiens dolebunt; unusquisque ad proximum suum stupebit: facies combustae vultus eorum. 13.9  Ecce dies Domini venit, crudelis et indignationis plenus et irae furorisque, ad ponendam terram in solitudinem, et peccatores eius conteret de ea. 13.10  Quoniam stellae caeli et sidera eius non expandent lumen suum; obtenebratus est sol in ortu suo, et luna non splendebit in lumine suo. 13.11  Et visitabo super orbem propter mala et super impios propter iniquitatem eorum; et quiescere faciam superbiam protervorum et arrogantiam fortium humiliabo. 13.12  Pretiosior erit vir auro, et homo mundo obryzo. 13.13  Super hoc caelum turbabo, et movebitur terra de loco suo in indignatione Domini exercituum et in die irae furoris eius. 13.14  Et erit quasi damula fugiens et quasi ovis, et non erit qui congreget; unusquisque ad populum suum convertetur, et singuli ad terram suam fugient. 13.15  Omnis, qui inventus fuerit, occidetur, et omnis, qui captus fuerit, cadet in gladio; 13.16  infantes eorum allidentur in oculis eorum, diripientur domus eorum, et uxores eorum violabuntur. 13.17  Ecce ego suscitabo super eos Medos, qui argentum non quaerant nec aurum velint; 13.18  sed arcus pueros prosternent et fructui uteri non miserebuntur. 13.19  Et erit Babylon, splendor regnorum, inclita superbia Chaldaeorum, sicut cum subvertit Dominus Sodomam et Gomorram. 13.20  Non habitabitur usque in finem et non fundabitur usque ad generationem et generationem, nec ponet ibi tentoria Arabs, nec pastores accubare facient ibi, 13.21  sed accubabunt ibi bestiae, et replebunt domus eorum ululae, et habitabunt ibi struthiones, et pilosi saltabunt ibi; 13.22  et respondebunt ibi hyaenae in aedibus eius, et thoes in delubris voluptatis. Prope est ut veniat tempus eius, et dies eius non elongabuntur.

14.1  Denn der HERR wird sich Jakobs erbarmen und Israel wieder erwählen und sie in ihrem Land zur Ruhe bringen; und die Fremdlinge werden sich ihnen anschließen und sich dem Hause Jakobs beigesellen. 14.2  Und es werden sich Völker ihrer annehmen und sie an ihren Ort bringen; dieselben wird sich das Haus Israel im Lande des HERRN zum Erbteil nehmen, so daß sie ihm als Knechte und Mägde dienen; also werden sie die gefangen nehmen, deren Gefangene sie gewesen sind, und diejenigen beherrschen, welche sie einst drängten. 14.3  Wenn dir nun der HERR Ruhe verschafft hat von deiner Qual und Unruhe und von dem harten Dienst, der dir auferlegt war, 14.4  dann wirst du dieses Spottlied auf den König von Babel anstimmen: «Wie hat nun der Treiber ein Ende genommen, hat aufgehört die Erpressung! 14.5  Der HERR hat den Stab der Gottlosen zerbrochen, das Zepter des Tyrannen, 14.6  der die Völker in seinem Übermute schlug mit unaufhörlichen Schlägen, der im Grimm Nationen mit schonungsloser Verfolgung niedertrat. 14.7  Jetzt ruht und ist stille das ganze Land; man bricht in Jubel aus. 14.8  Selbst die Zypressen und die Zedern Libanons freuen sich deinethalben und sagen: Seitdem du darniederliegst, kommt niemand herauf, um uns abzuhauen! 14.9  Das Totenreich drunten gerät in Aufregung vor dir in Erwartung deines Kommens; es weckt die Schatten auf deinethalben; alle Fürsten der Erde läßt er von ihren Thronen aufstehen, alle Könige der Heiden. 14.10  Sie alle heben an und sprechen zu dir: Auch du bist schwach geworden wie wir, bist uns gleich geworden! 14.11  Deine Pracht und das Rauschen deiner Harfen ist auch ins Totenreich gefahren; Maden werden dein Lager und Würmer deine Decke sein! 14.12  Wie bist du vom Himmel herabgefallen, du Morgenstern, wie bist du zu Boden geschmettert, der du die Völker niederstrecktest! 14.13  Und doch hattest du dir in deinem Herzen vorgenommen: Ich will zum Himmel emporsteigen und meinen Thron über die Sterne Gottes erhöhen und mich niederlassen auf dem Götterberg im äußersten Norden; 14.14  ich will über die in Wolken gehüllten Höhen emporsteigen, dem Allerhöchsten gleich sein! 14.15  Ja, zum Totenreich fährst du hinab, in die tiefste Grube! 14.16  Die dich sehen, werden dich verwundert anschauen, dich betrachten und sagen: Ist das der Mann, der die Erde erzittern und die Königreiche erbeben machte; 14.17  welcher den Erdkreis verwüstete und die Städte niederriß; der seine Gefangenen nicht nach Hause entließ? 14.18  Alle Könige der Völker ruhen mit Ehren, ein jeder in seinem Hause; 14.19  du aber bist hingeworfen fern von deinem Grabmal, wie ein verachteter Sprößling, bedeckt mit Erschlagenen, vom Schwert Durchbohrten, die man in eine Grube warf und mit Steinen bedeckte, wie ein zertretenes Aas. 14.20  Du wirst nicht mit jenen vereinigt werden im Grab, denn dein Land hast du verderbt, dein Volk erwürgt; von dem Samen der Übeltäter wird man gar nicht mehr sprechen! 14.21  Richtet eine Schlachtbank her für seine Söhne, um ihrer Väter Missetat willen, daß sie nicht wieder aufkommen und das Land erobern und den Erdkreis voller Städte machen! 14.22  Ich will wider sie aufstehen, spricht der HERR der Heerscharen, und von Babel ausrotten Namen und Nachkommen, Schoß und Sproß, spricht der HERR. 14.23  Und ich will es zum Besitztum der Igel und zu Wassersümpfen machen und will es wegfegen mit dem Besen des Verderbens, spricht der HERR der Heerscharen. 14.24  Der HERR der Heerscharen hat also geschworen: Fürwahr, es soll gehen, wie ich es mir vorgenommen, und soll bestehen, wie ich beschlossen habe: 14.25  Assur soll in meinem Lande zusammenbrechen, und ich will ihn auf meinen Bergen zertreten; also wird sein Joch von ihnen genommen und seine Last von ihren Schultern fallen. 14.26  Das ist der Ratschluß, beschlossen über die ganze Welt, und dies die Hand, über alle Völker ausgestreckt! 14.27  Denn der HERR der Heerscharen hat es beschlossen, wer will es vereiteln? Seine Hand ist ausgestreckt; wer will sie abwenden? 14.28  Im Todesjahre des Königs Ahas ist diese Drohung ergangen: 14.29  Freue dich nicht, du Philisterland, daß die Rute zerbrochen ist, die dich schlug! Denn aus der Wurzel der Schlange wird eine Natter wachsen, und deren Frucht wird ein fliegender Drache sein. 14.30  Und die Erstgeborenen der Armen werden weiden und die Geringen sicher wohnen; aber deine Wurzel will ich durch Hunger töten, und deinen Überrest wird man umbringen. 14.31  Heule Pforte! Schreie, Stadt! Verzage, ganz Philisterland! Denn von Mitternacht kommt ein Rauch, eine lückenlose Schar! 14.32  Was wird man den Boten der Heiden antworten? Daß der HERR Zion gegründet hat; und daselbst werden die Elenden seines Volkes Zuflucht finden.

14.1  καὶ ἐλεήσει κύριος τὸν ιακωβ καὶ ἐκλέξεται ἔτι τὸν ισραηλ καὶ ἀναπαύσονται ἐπὶ τῆς γῆς αὐτῶν καὶ ὁ γιώρας προστεθήσεται πρὸς αὐτοὺς καὶ προστεθήσεται πρὸς τὸν οἶκον ιακωβ 14.2  καὶ λήμψονται αὐτοὺς ἔθνη καὶ εἰσάξουσιν εἰς τὸν τόπον αὐτῶν καὶ κατακληρονομήσουσιν καὶ πληθυνθήσονται ἐπὶ τῆς γῆς τοῦ θεοῦ εἰς δούλους καὶ δούλας καὶ ἔσονται αἰχμάλωτοι οἱ αἰχμαλωτεύσαντες αὐτούς καὶ κυριευθήσονται οἱ κυριεύσαντες αὐτῶν 14.3  καὶ ἔσται ἐν τῇ ἡμέρᾳ ἐκείνῃ ἀναπαύσει σε ὁ θεὸς ἐκ τῆς ὀδύνης καὶ τοῦ θυμοῦ σου καὶ τῆς δουλείας σου τῆς σκληρᾶς ἧς ἐδούλευσας αὐτοῖς 14.4  καὶ λήμψῃ τὸν θρῆνον τοῦτον ἐπὶ τὸν βασιλέα βαβυλῶνος καὶ ἐρεῖς ἐν τῇ ἡμέρᾳ ἐκείνῃ πῶς ἀναπέπαυται ὁ ἀπαιτῶν καὶ ἀναπέπαυται ὁ ἐπισπουδαστής 14.5  συνέτριψεν ὁ θεὸς τὸν ζυγὸν τῶν ἁμαρτωλῶν τὸν ζυγὸν τῶν ἀρχόντων 14.6  πατάξας ἔθνος θυμῷ πληγῇ ἀνιάτῳ παίων ἔθνος πληγὴν θυμοῦ ἣ οὐκ ἐφείσατο 14.7  ἀνεπαύσατο πεποιθώς πᾶσα ἡ γῆ βοᾷ μετ' εὐφροσύνης 14.8  καὶ τὰ ξύλα τοῦ λιβάνου εὐφράνθησαν ἐπὶ σοὶ καὶ ἡ κέδρος τοῦ λιβάνου ἀφ' οὗ σὺ κεκοίμησαι οὐκ ἀνέβη ὁ κόπτων ἡμᾶς 14.9  ὁ ᾅδης κάτωθεν ἐπικράνθη συναντήσας σοι συνηγέρθησάν σοι πάντες οἱ γίγαντες οἱ ἄρξαντες τῆς γῆς οἱ ἐγείραντες ἐκ τῶν θρόνων αὐτῶν πάντας βασιλεῖς ἐθνῶν 14.10  πάντες ἀποκριθήσονται καὶ ἐροῦσίν σοι καὶ σὺ ἑάλως ὥσπερ καὶ ἡμεῖς ἐν ἡμῖν δὲ κατελογίσθης 14.11  κατέβη δὲ εἰς ᾅδου ἡ δόξα σου ἡ πολλή σου εὐφροσύνη ὑποκάτω σου στρώσουσιν σῆψιν καὶ τὸ κατακάλυμμά σου σκώληξ 14.12  πῶς ἐξέπεσεν ἐκ τοῦ οὐρανοῦ ὁ ἑωσφόρος ὁ πρωὶ ἀνατέλλων συνετρίβη εἰς τὴν γῆν ὁ ἀποστέλλων πρὸς πάντα τὰ ἔθνη 14.13  σὺ δὲ εἶπας ἐν τῇ διανοίᾳ σου εἰς τὸν οὐρανὸν ἀναβήσομαι ἐπάνω τῶν ἄστρων τοῦ οὐρανοῦ θήσω τὸν θρόνον μου καθιῶ ἐν ὄρει ὑψηλῷ ἐπὶ τὰ ὄρη τὰ ὑψηλὰ τὰ πρὸς βορρᾶν 14.14  ἀναβήσομαι ἐπάνω τῶν νεφελῶν ἔσομαι ὅμοιος τῷ ὑψίστῳ 14.15  νῦν δὲ εἰς ᾅδου καταβήσῃ καὶ εἰς τὰ θεμέλια τῆς γῆς 14.16  οἱ ἰδόντες σε θαυμάσουσιν ἐπὶ σοὶ καὶ ἐροῦσιν οὗτος ὁ ἄνθρωπος ὁ παροξύνων τὴν γῆν σείων βασιλεῖς 14.17  ὁ θεὶς τὴν οἰκουμένην ὅλην ἔρημον καὶ τὰς πόλεις καθεῖλεν τοὺς ἐν ἐπαγωγῇ οὐκ ἔλυσεν 14.18  πάντες οἱ βασιλεῖς τῶν ἐθνῶν ἐκοιμήθησαν ἐν τιμῇ ἄνθρωπος ἐν τῷ οἴκῳ αὐτοῦ 14.19  σὺ δὲ ῥιφήσῃ ἐν τοῖς ὄρεσιν ὡς νεκρὸς ἐβδελυγμένος μετὰ πολλῶν τεθνηκότων ἐκκεκεντημένων μαχαίραις καταβαινόντων εἰς ᾅδου ὃν τρόπον ἱμάτιον ἐν αἵματι πεφυρμένον οὐκ ἔσται καθαρόν 14.20  οὕτως οὐδὲ σὺ ἔσῃ καθαρός διότι τὴν γῆν μου ἀπώλεσας καὶ τὸν λαόν μου ἀπέκτεινας οὐ μὴ μείνῃς εἰς τὸν αἰῶνα χρόνον σπέρμα πονηρόν 14.21  ἑτοίμασον τὰ τέκνα σου σφαγῆναι ταῖς ἁμαρτίαις τοῦ πατρός σου ἵνα μὴ ἀναστῶσιν καὶ τὴν γῆν κληρονομήσωσιν καὶ ἐμπλήσωσι τὴν γῆν πόλεων 14.22  καὶ ἐπαναστήσομαι αὐτοῖς λέγει κύριος σαβαωθ καὶ ἀπολῶ αὐτῶν ὄνομα καὶ κατάλειμμα καὶ σπέρμα τάδε λέγει κύριος 14.23  καὶ θήσω τὴν βαβυλωνίαν ἔρημον ὥστε κατοικεῖν ἐχίνους καὶ ἔσται εἰς οὐδέν καὶ θήσω αὐτὴν πηλοῦ βάραθρον εἰς ἀπώλειαν τάδε λέγει κύριος σαβαωθ ὃν τρόπον εἴρηκα οὕτως ἔσται καὶ ὃν τρόπον βεβούλευμαι οὕτως μενεῖ 14.24  τάδε λέγει κύριος σαβαωθ ὃν τρόπον εἴρηκα οὕτως ἔσται καὶ ὃν τρόπον βεβούλευμαι οὕτως μενεῖ 14.25  τοῦ ἀπολέσαι τοὺς ἀσσυρίους ἀπὸ τῆς γῆς τῆς ἐμῆς καὶ ἀπὸ τῶν ὀρέων μου καὶ ἔσονται εἰς καταπάτημα καὶ ἀφαιρεθήσεται ἀπ' αὐτῶν ὁ ζυγὸς αὐτῶν καὶ τὸ κῦδος αὐτῶν ἀπὸ τῶν ὤμων ἀφαιρεθήσεται 14.26  αὕτη ἡ βουλή ἣν βεβούλευται κύριος ἐπὶ τὴν οἰκουμένην ὅλην καὶ αὕτη ἡ χεὶρ ἡ ὑψηλὴ ἐπὶ πάντα τὰ ἔθνη τῆς οἰκουμένης 14.27  ἃ γὰρ ὁ θεὸς ὁ ἅγιος βεβούλευται τίς διασκεδάσει καὶ τὴν χεῖρα τὴν ὑψηλὴν τίς ἀποστρέψει 14.28  τοῦ ἔτους οὗ ἀπέθανεν αχαζ ὁ βασιλεύς ἐγενήθη τὸ ῥῆμα τοῦτο 14.29  μὴ εὐφρανθείητε πάντες οἱ ἀλλόφυλοι συνετρίβη γὰρ ὁ ζυγὸς τοῦ παίοντος ὑμᾶς ἐκ γὰρ σπέρματος ὄφεων ἐξελεύσεται ἔκγονα ἀσπίδων καὶ τὰ ἔκγονα αὐτῶν ἐξελεύσονται ὄφεις πετόμενοι 14.30  καὶ βοσκηθήσονται πτωχοὶ δι' αὐτοῦ πτωχοὶ δὲ ἄνδρες ἐπ' εἰρήνης ἀναπαύσονται ἀνελεῖ δὲ λιμῷ τὸ σπέρμα σου καὶ τὸ κατάλειμμά σου ἀνελεῖ 14.31  ὀλολύζετε πύλαι πόλεων κεκραγέτωσαν πόλεις τεταραγμέναι οἱ ἀλλόφυλοι πάντες ὅτι καπνὸς ἀπὸ βορρᾶ ἔρχεται καὶ οὐκ ἔστιν τοῦ εἶναι 14.32  καὶ τί ἀποκριθήσονται βασιλεῖς ἐθνῶν ὅτι κύριος ἐθεμελίωσεν σιων καὶ δι' αὐτοῦ σωθήσονται οἱ ταπεινοὶ τοῦ λαοῦ

14.1  kai eleehsei kyrios ton iakohb kai eklexetai eti ton israehl kai anapaysontai epi tehs gehs aytohn kai o giohras prostethehsetai pros aytoys kai prostethehsetai pros ton oikon iakohb 14.2  kai lehmpsontai aytoys ethneh kai eisaxoysin eis ton topon aytohn kai kataklehronomehsoysin kai plehthynthehsontai epi tehs gehs toy theoy eis doyloys kai doylas kai esontai aichmalohtoi oi aichmalohteysantes aytoys kai kyrieythehsontai oi kyrieysantes aytohn 14.3  kai estai en teh ehmera ekeineh anapaysei se o theos ek tehs odynehs kai toy thymoy soy kai tehs doyleias soy tehs sklehras ehs edoyleysas aytois 14.4  kai lehmpseh ton threhnon toyton epi ton basilea babylohnos kai ereis en teh ehmera ekeineh pohs anapepaytai o apaitohn kai anapepaytai o epispoydastehs 14.5  synetripsen o theos ton zygon tohn amartohlohn ton zygon tohn archontohn 14.6  pataxas ethnos thymoh plehgeh aniatoh paiohn ethnos plehgehn thymoy eh oyk epheisato 14.7  anepaysato pepoithohs pasa eh geh boa met' eyphrosynehs 14.8  kai ta xyla toy libanoy eyphranthehsan epi soi kai eh kedros toy libanoy aph' oy sy kekoimehsai oyk anebeh o koptohn ehmas 14.9  o adehs katohthen epikrantheh synantehsas soi synehgerthehsan soi pantes oi gigantes oi arxantes tehs gehs oi egeirantes ek tohn thronohn aytohn pantas basileis ethnohn 14.10  pantes apokrithehsontai kai eroysin soi kai sy ealohs ohsper kai ehmeis en ehmin de katelogisthehs 14.11  katebeh de eis adoy eh doxa soy eh polleh soy eyphrosyneh ypokatoh soy strohsoysin sehpsin kai to katakalymma soy skohlehx 14.12  pohs exepesen ek toy oyranoy o eohsphoros o prohi anatellohn synetribeh eis tehn gehn o apostellohn pros panta ta ethneh 14.13  sy de eipas en teh dianoia soy eis ton oyranon anabehsomai epanoh tohn astrohn toy oyranoy thehsoh ton thronon moy kathioh en orei ypsehloh epi ta oreh ta ypsehla ta pros borran 14.14  anabehsomai epanoh tohn nephelohn esomai omoios toh ypsistoh 14.15  nyn de eis adoy katabehseh kai eis ta themelia tehs gehs 14.16  oi idontes se thaymasoysin epi soi kai eroysin oytos o anthrohpos o paroxynohn tehn gehn seiohn basileis 14.17  o theis tehn oikoymenehn olehn erehmon kai tas poleis katheilen toys en epagohgeh oyk elysen 14.18  pantes oi basileis tohn ethnohn ekoimehthehsan en timeh anthrohpos en toh oikoh aytoy 14.19  sy de riphehseh en tois oresin ohs nekros ebdelygmenos meta pollohn tethnehkotohn ekkekentehmenohn machairais katabainontohn eis adoy on tropon imation en aimati pephyrmenon oyk estai katharon 14.20  oytohs oyde sy eseh katharos dioti tehn gehn moy apohlesas kai ton laon moy apekteinas oy meh meinehs eis ton aiohna chronon sperma ponehron 14.21  etoimason ta tekna soy sphagehnai tais amartiais toy patros soy ina meh anastohsin kai tehn gehn klehronomehsohsin kai emplehsohsi tehn gehn poleohn 14.22  kai epanastehsomai aytois legei kyrios sabaohth kai apoloh aytohn onoma kai kataleimma kai sperma tade legei kyrios 14.23  kai thehsoh tehn babylohnian erehmon ohste katoikein echinoys kai estai eis oyden kai thehsoh aytehn pehloy barathron eis apohleian tade legei kyrios sabaohth on tropon eirehka oytohs estai kai on tropon beboyleymai oytohs menei 14.24  tade legei kyrios sabaohth on tropon eirehka oytohs estai kai on tropon beboyleymai oytohs menei 14.25  toy apolesai toys assyrioys apo tehs gehs tehs emehs kai apo tohn oreohn moy kai esontai eis katapatehma kai aphairethehsetai ap' aytohn o zygos aytohn kai to kydos aytohn apo tohn ohmohn aphairethehsetai 14.26  ayteh eh boyleh ehn beboyleytai kyrios epi tehn oikoymenehn olehn kai ayteh eh cheir eh ypsehleh epi panta ta ethneh tehs oikoymenehs 14.27  a gar o theos o agios beboyleytai tis diaskedasei kai tehn cheira tehn ypsehlehn tis apostrepsei 14.28  toy etoys oy apethanen achaz o basileys egenehtheh to rehma toyto 14.29  meh eyphrantheiehte pantes oi allophyloi synetribeh gar o zygos toy paiontos ymas ek gar spermatos opheohn exeleysetai ekgona aspidohn kai ta ekgona aytohn exeleysontai opheis petomenoi 14.30  kai boskehthehsontai ptohchoi di' aytoy ptohchoi de andres ep' eirehnehs anapaysontai anelei de limoh to sperma soy kai to kataleimma soy anelei 14.31  ololyzete pylai poleohn kekragetohsan poleis tetaragmenai oi allophyloi pantes oti kapnos apo borra erchetai kai oyk estin toy einai 14.32  kai ti apokrithehsontai basileis ethnohn oti kyrios ethemeliohsen siohn kai di' aytoy sohthehsontai oi tapeinoi toy laoy

14.1  כִּי יְרַחֵם יְהוָה אֶת־יַעֲקֹב וּבָחַר עֹוד בְּיִשְׂרָאֵל וְהִנִּיחָם עַל־אַדְמָתָם וְנִלְוָה הַגֵּר עֲלֵיהֶם וְנִסְפְּחוּ עַל־בֵּית יַעֲקֹב׃ 14.2  וּלְקָחוּם עַמִּים וֶהֱבִיאוּם אֶל־מְקֹומָם וְהִתְנַחֲלוּם בֵּית־יִשְׂרָאֵל עַל אַדְמַת יְהוָה לַעֲבָדִים וְלִשְׁפָחֹות וְהָיוּ שֹׁבִים לְשֹׁבֵיהֶם וְרָדוּ בְּנֹגְשֵׂיהֶם׃ ס 14.3  וְהָיָה בְּיֹום הָנִיחַ יְהוָה לְךָ מֵעָצְבְּךָ וּמֵרָגְזֶךָ וּמִן־הָעֲבֹדָה הַקָּשָׁה אֲשֶׁר עֻבַּד־בָּךְ׃ 14.4  וְנָשָׂאתָ הַמָּשָׁל הַזֶּה עַל־מֶלֶךְ בָּבֶל וְאָמָרְתָּ אֵיךְ שָׁבַת נֹגֵשׂ שָׁבְתָה מַדְהֵבָה׃ 14.5  שָׁבַר יְהוָה מַטֵּה רְשָׁעִים שֵׁבֶט מֹשְׁלִים׃ 14.6  מַכֶּה עַמִּים בְּעֶבְרָה מַכַּת בִּלְתִּי סָרָה רֹדֶה בָאַף גֹּויִם מֻרְדָּף בְּלִי חָשָׂךְ׃ 14.7  נָחָה שָׁקְטָה כָּל־הָאָרֶץ פָּצְחוּ רִנָּה׃ 14.8  גַּם־בְּרֹושִׁים שָׂמְחוּ לְךָ אַרְזֵי לְבָנֹון מֵאָז שָׁכַבְתָּ לֹא־יַעֲלֶה הַכֹּרֵת עָלֵינוּ׃ 14.9  שְׁאֹול מִתַּחַת רָגְזָה לְךָ לִקְרַאת בֹּואֶךָ עֹורֵר לְךָ רְפָאִים כָּל־עַתּוּדֵי אָרֶץ הֵקִים מִכִּסְאֹותָם כֹּל מַלְכֵי גֹויִם׃ 14.10  כֻּלָּם יַעֲנוּ וְיֹאמְרוּ אֵלֶיךָ גַּם־אַתָּה חֻלֵּיתָ כָמֹונוּ אֵלֵינוּ נִמְשָׁלְתָּ׃ 14.11  הוּרַד שְׁאֹול גְאֹונֶךָ הֶמְיַת נְבָלֶיךָ תַּחְתֶּיךָ יֻצַּע רִמָּה וּמְכַסֶּיךָ תֹּולֵעָה׃ 14.12  אֵיךְ נָפַלְתָּ מִשָּׁמַיִם הֵילֵל בֶּן־שָׁחַר נִגְדַּעְתָּ לָאָרֶץ חֹולֵשׁ עַל־גֹּויִם׃ 14.13  וְאַתָּה אָמַרְתָּ בִלְבָבְךָ הַשָּׁמַיִם אֶעֱלֶה מִמַּעַל לְכֹוכְבֵי־אֵל אָרִים כִּסְאִי וְאֵשֵׁב בְּהַר־מֹועֵד בְּיַרְכְּתֵי צָפֹון׃ 14.14  אֶעֱלֶה עַל־בָּמֳתֵי עָב אֶדַּמֶּה לְעֶלְיֹון׃ 14.15  אַךְ אֶל־שְׁאֹול תּוּרָד אֶל־יַרְכְּתֵי־בֹור׃ 14.16  רֹאֶיךָ אֵלֶיךָ יַשְׁגִּיחוּ אֵלֶיךָ יִתְבֹּונָנוּ הֲזֶה הָאִישׁ מַרְגִּיז הָאָרֶץ מַרְעִישׁ מַמְלָכֹות׃ 14.17  שָׂם תֵּבֵל כַּמִּדְבָּר וְעָרָיו הָרָס אֲסִירָיו לֹא־פָתַח בָּיְתָה׃ 14.18  כָּל־מַלְכֵי גֹויִם כֻּלָּם שָׁכְבוּ בְכָבֹוד אִישׁ בְּבֵיתֹו׃ 14.19  וְאַתָּה הָשְׁלַכְתָּ מִקִּבְרְךָ כְּנֵצֶר נִתְעָב לְבוּשׁ הֲרֻגִים מְטֹעֲנֵי חָרֶב יֹורְדֵי אֶל־אַבְנֵי־בֹור כְּפֶגֶר מוּבָס׃ 14.20  לֹא־תֵחַד אִתָּם בִּקְבוּרָה כִּי־אַרְצְךָ שִׁחַתָּ עַמְּךָ הָרָגְתָּ לֹא־יִקָּרֵא לְעֹולָם זֶרַע מְרֵעִים׃ 14.21  הָכִינוּ לְבָנָיו מַטְבֵּחַ בַּעֲוֹן אֲבֹותָם בַּל־יָקֻמוּ וְיָרְשׁוּ אָרֶץ וּמָלְאוּ פְנֵי־תֵבֵל עָרִים׃ 14.22  וְקַמְתִּי עֲלֵיהֶם נְאֻם יְהוָה צְבָאֹות וְהִכְרַתִּי לְבָבֶל שֵׁם וּשְׁאָר וְנִין וָנֶכֶד נְאֻם־יְהוָה׃ 14.23  וְשַׂמְתִּיהָ לְמֹורַשׁ קִפֹּד וְאַגְמֵי־מָיִם וְטֵאטֵאתִיהָ בְּמַטְאֲטֵא הַשְׁמֵד נְאֻם יְהוָה צְבָאֹות׃ פ 14.24  נִשְׁבַּע יְהוָה צְבָאֹות לֵאמֹר אִם־לֹא כַּאֲשֶׁר דִּמִּיתִי כֵּן הָיָתָה וְכַאֲשֶׁר יָעַצְתִּי הִיא תָקוּם׃ 14.25  לִשְׁבֹּר אַשּׁוּר בְּאַרְצִי וְעַל־הָרַי אֲבוּסֶנּוּ וְסָר מֵעֲלֵיהֶם עֻלֹּו וְסֻבֳּלֹו מֵעַל שִׁכְמֹו יָסוּר׃ 14.26  זֹאת הָעֵצָה הַיְּעוּצָה עַל־כָּל־הָאָרֶץ וְזֹאת הַיָּד הַנְּטוּיָה עַל־כָּל־הַגֹּויִם׃ 14.27  כִּי־יְהוָה צְבָאֹות יָעָץ וּמִי יָפֵר וְיָדֹו הַנְּטוּיָה וּמִי יְשִׁיבֶנָּה׃ פ 14.28  בִּשְׁנַת־מֹות הַמֶּלֶךְ אָחָז הָיָה הַמַּשָּׂא הַזֶּה׃ 14.29  אַל־תִּשְׂמְחִי פְלֶשֶׁת כֻּלֵּךְ כִּי נִשְׁבַּר שֵׁבֶט מַכֵּךְ כִּי־מִשֹּׁרֶשׁ נָחָשׁ יֵצֵא צֶפַע וּפִרְיֹו שָׂרָף מְעֹופֵף׃ 14.30  וְרָעוּ בְּכֹורֵי דַלִּים וְאֶבְיֹונִים לָבֶטַח יִרְבָּצוּ וְהֵמַתִּי בָרָעָב שָׁרְשֵׁךְ וּשְׁאֵרִיתֵךְ יַהֲרֹג׃ 14.31  הֵילִילִי שַׁעַר זַעֲקִי־עִיר נָמֹוג פְּלֶשֶׁת כֻּלֵּךְ כִּי מִצָּפֹון עָשָׁן בָּא וְאֵין בֹּודֵד בְּמֹועָדָיו׃ 14.32  וּמַה־יַּעֲנֶה מַלְאֲכֵי־גֹוי כִּי יְהוָה יִסַּד צִיֹּון וּבָהּ יֶחֱסוּ עֲנִיֵּי עַמֹּו׃ ס

14.1  kij jrahem jHwaaH Aaet-jaOaqob wbaahar Oowd bjixraaAel wHinijhaam Oal-Aadmaataam wnilwaaH Hager OalejHaem wnisphw Oal-bejt jaOaqob׃ 14.2  wlqaahwm Oamijm waeHaebijAwm Aael-mqowmaam wHitnahalwm bejt-jixraaAel Oal Aadmat jHwaaH laOabaadijm wlixxpaahowt wHaajw xxobijm lxxobejHaem wraadw bnogxejHaem׃ s 14.3  wHaajaaH bjowm Haanijha jHwaaH lkaa meOaacbkaa wmeraagzaekaa wmin-HaaOabodaaH HaqaaxxaaH Aaxxaer Oubad-baak׃ 14.4  wnaaxaaAtaa Hamaaxxaal HazaeH Oal-maelaek baabael wAaamaartaa Aejk xxaabat nogex xxaabtaaH madHebaaH׃ 14.5  xxaabar jHwaaH maTeH rxxaaOijm xxebaeT moxxlijm׃ 14.6  makaeH Oamijm bOaebraaH makat biltij saaraaH rodaeH baaAap gowjim murdaap blij haaxaak׃ 14.7  naahaaH xxaaqTaaH kaal-HaaAaaraec paachw rinaaH׃ 14.8  gam-browxxijm xaamhw lkaa Aarzej lbaanown meAaaz xxaakabtaa loA-jaOalaeH Hakoret Oaalejnw׃ 14.9  xxAowl mitahat raagzaaH lkaa liqraAt bowAaekaa Oowrer lkaa rpaaAijm kaal-Oatwdej Aaaraec Heqijm mikisAowtaam kol malkej gowjim׃ 14.10  kulaam jaOanw wjoAmrw Aelaejkaa gam-AataaH hulejtaa kaamownw Aelejnw nimxxaaltaa׃ 14.11  Hwrad xxAowl gAownaekaa Haemjat nbaalaejkaa tahtaejkaa jucaO rimaaH wmkasaejkaa towleOaaH׃ 14.12  Aejk naapaltaa mixxaamajim Hejlel baen-xxaahar nigdaOtaa laaAaaraec howlexx Oal-gowjim׃ 14.13  wAataaH Aaamartaa bilbaabkaa Haxxaamajim AaeOaelaeH mimaOal lkowkbej-Ael Aaarijm kisAij wAexxeb bHar-mowOed bjarktej caapown׃ 14.14  AaeOaelaeH Oal-baamaatej Oaab AaedamaeH lOaeljown׃ 14.15  Aak Aael-xxAowl twraad Aael-jarktej-bowr׃ 14.16  roAaejkaa Aelaejkaa jaxxgijhw Aelaejkaa jitbownaanw HazaeH HaaAijxx margijz HaaAaaraec marOijxx mamlaakowt׃ 14.17  xaam tebel kamidbaar wOaaraajw Haaraas Aasijraajw loA-paatah baajtaaH׃ 14.18  kaal-malkej gowjim kulaam xxaakbw bkaabowd Aijxx bbejtow׃ 14.19  wAataaH Haaxxlaktaa miqibrkaa knecaer nitOaab lbwxx Harugijm mToOanej haaraeb jowrdej Aael-Aabnej-bowr kpaegaer mwbaas׃ 14.20  loA-tehad Aitaam biqbwraaH kij-Aarckaa xxihataa Oamkaa Haaraagtaa loA-jiqaareA lOowlaam zaeraO mreOijm׃ 14.21  Haakijnw lbaanaajw maTbeha baOawon Aabowtaam bal-jaaqumw wjaarxxw Aaaraec wmaalAw pnej-tebel Oaarijm׃ 14.22  wqamtij OalejHaem nAum jHwaaH cbaaAowt wHikratij lbaabael xxem wxxAaar wnijn waanaekaed nAum-jHwaaH׃ 14.23  wxamtijHaa lmowraxx qipod wAagmej-maajim wTeATeAtijHaa bmaTAaTeA Haxxmed nAum jHwaaH cbaaAowt׃ p 14.24  nixxbaO jHwaaH cbaaAowt leAmor Aim-loA kaAaxxaer dimijtij ken HaajaataaH wkaAaxxaer jaaOactij HijA taaqwm׃ 14.25  lixxbor Aaxxwr bAarcij wOal-Haaraj Aabwsaenw wsaar meOalejHaem Oulow wsubaalow meOal xxikmow jaaswr׃ 14.26  zoAt HaaOecaaH HajOwcaaH Oal-kaal-HaaAaaraec wzoAt Hajaad HanTwjaaH Oal-kaal-Hagowjim׃ 14.27  kij-jHwaaH cbaaAowt jaaOaac wmij jaaper wjaadow HanTwjaaH wmij jxxijbaenaaH׃ p 14.28  bixxnat-mowt Hamaelaek Aaahaaz HaajaaH HamaxaaA HazaeH׃ 14.29  Aal-tixmhij plaexxaet kulek kij nixxbar xxebaeT makek kij-mixxoraexx naahaaxx jeceA caepaO wpirjow xaaraap mOowpep׃ 14.30  wraaOw bkowrej dalijm wAaebjownijm laabaeTah jirbaacw wHematij baaraaOaab xxaarxxek wxxAerijtek jaHarog׃ 14.31  Hejlijlij xxaOar zaOaqij-Oijr naamowg plaexxaet kulek kij micaapown Oaaxxaan baaA wAejn bowded bmowOaadaajw׃ 14.32  wmaH-jaOanaeH malAakej-gowj kij jHwaaH jisad cijown wbaaH jaehaesw Oanijej Oamow׃ s

14.1  כי ירחם יהוה את־יעקב ובחר עוד בישראל והניחם על־אדמתם ונלוה הגר עליהם ונספחו על־בית יעקב׃ 14.2  ולקחום עמים והביאום אל־מקומם והתנחלום בית־ישראל על אדמת יהוה לעבדים ולשפחות והיו שבים לשביהם ורדו בנגשיהם׃ ס 14.3  והיה ביום הניח יהוה לך מעצבך ומרגזך ומן־העבדה הקשה אשר עבד־בך׃ 14.4  ונשאת המשל הזה על־מלך בבל ואמרת איך שבת נגש שבתה מדהבה׃ 14.5  שבר יהוה מטה רשעים שבט משלים׃ 14.6  מכה עמים בעברה מכת בלתי סרה רדה באף גוים מרדף בלי חשך׃ 14.7  נחה שקטה כל־הארץ פצחו רנה׃ 14.8  גם־ברושים שמחו לך ארזי לבנון מאז שכבת לא־יעלה הכרת עלינו׃ 14.9  שאול מתחת רגזה לך לקראת בואך עורר לך רפאים כל־עתודי ארץ הקים מכסאותם כל מלכי גוים׃ 14.10  כלם יענו ויאמרו אליך גם־אתה חלית כמונו אלינו נמשלת׃ 14.11  הורד שאול גאונך המית נבליך תחתיך יצע רמה ומכסיך תולעה׃ 14.12  איך נפלת משמים הילל בן־שחר נגדעת לארץ חולש על־גוים׃ 14.13  ואתה אמרת בלבבך השמים אעלה ממעל לכוכבי־אל ארים כסאי ואשב בהר־מועד בירכתי צפון׃ 14.14  אעלה על־במתי עב אדמה לעליון׃ 14.15  אך אל־שאול תורד אל־ירכתי־בור׃ 14.16  ראיך אליך ישגיחו אליך יתבוננו הזה האיש מרגיז הארץ מרעיש ממלכות׃ 14.17  שם תבל כמדבר ועריו הרס אסיריו לא־פתח ביתה׃ 14.18  כל־מלכי גוים כלם שכבו בכבוד איש בביתו׃ 14.19  ואתה השלכת מקברך כנצר נתעב לבוש הרגים מטעני חרב יורדי אל־אבני־בור כפגר מובס׃ 14.20  לא־תחד אתם בקבורה כי־ארצך שחת עמך הרגת לא־יקרא לעולם זרע מרעים׃ 14.21  הכינו לבניו מטבח בעון אבותם בל־יקמו וירשו ארץ ומלאו פני־תבל ערים׃ 14.22  וקמתי עליהם נאם יהוה צבאות והכרתי לבבל שם ושאר ונין ונכד נאם־יהוה׃ 14.23  ושמתיה למורש קפד ואגמי־מים וטאטאתיה במטאטא השמד נאם יהוה צבאות׃ פ 14.24  נשבע יהוה צבאות לאמר אם־לא כאשר דמיתי כן היתה וכאשר יעצתי היא תקום׃ 14.25  לשבר אשור בארצי ועל־הרי אבוסנו וסר מעליהם עלו וסבלו מעל שכמו יסור׃ 14.26  זאת העצה היעוצה על־כל־הארץ וזאת היד הנטויה על־כל־הגוים׃ 14.27  כי־יהוה צבאות יעץ ומי יפר וידו הנטויה ומי ישיבנה׃ פ 14.28  בשנת־מות המלך אחז היה המשא הזה׃ 14.29  אל־תשמחי פלשת כלך כי נשבר שבט מכך כי־משרש נחש יצא צפע ופריו שרף מעופף׃ 14.30  ורעו בכורי דלים ואביונים לבטח ירבצו והמתי ברעב שרשך ושאריתך יהרג׃ 14.31  הילילי שער זעקי־עיר נמוג פלשת כלך כי מצפון עשן בא ואין בודד במועדיו׃ 14.32  ומה־יענה מלאכי־גוי כי יהוה יסד ציון ובה יחסו עניי עמו׃ ס

14.1  kj jrhm jHwH At-jOqb wbhr Owd bjxrAl wHnjhm Ol-Admtm wnlwH Hgr OljHm wnsphw Ol-bjt jOqb׃ 14.2  wlqhwm Omjm wHbjAwm Al-mqwmm wHtnhlwm bjt-jxrAl Ol Admt jHwH lObdjm wlxphwt wHjw xbjm lxbjHm wrdw bngxjHm׃ s 14.3  wHjH bjwm Hnjh jHwH lk mOcbk wmrgzk wmn-HObdH HqxH Axr Obd-bk׃ 14.4  wnxAt Hmxl HzH Ol-mlk bbl wAmrt Ajk xbt ngx xbtH mdHbH׃ 14.5  xbr jHwH mTH rxOjm xbT mxljm׃ 14.6  mkH Omjm bObrH mkt bltj srH rdH bAp gwjm mrdp blj hxk׃ 14.7  nhH xqTH kl-HArc pchw rnH׃ 14.8  gm-brwxjm xmhw lk Arzj lbnwn mAz xkbt lA-jOlH Hkrt Oljnw׃ 14.9  xAwl mtht rgzH lk lqrAt bwAk Owrr lk rpAjm kl-Otwdj Arc Hqjm mksAwtm kl mlkj gwjm׃ 14.10  klm jOnw wjAmrw Aljk gm-AtH hljt kmwnw Aljnw nmxlt׃ 14.11  Hwrd xAwl gAwnk Hmjt nbljk thtjk jcO rmH wmksjk twlOH׃ 14.12  Ajk nplt mxmjm Hjll bn-xhr ngdOt lArc hwlx Ol-gwjm׃ 14.13  wAtH Amrt blbbk Hxmjm AOlH mmOl lkwkbj-Al Arjm ksAj wAxb bHr-mwOd bjrktj cpwn׃ 14.14  AOlH Ol-bmtj Ob AdmH lOljwn׃ 14.15  Ak Al-xAwl twrd Al-jrktj-bwr׃ 14.16  rAjk Aljk jxgjhw Aljk jtbwnnw HzH HAjx mrgjz HArc mrOjx mmlkwt׃ 14.17  xm tbl kmdbr wOrjw Hrs Asjrjw lA-pth bjtH׃ 14.18  kl-mlkj gwjm klm xkbw bkbwd Ajx bbjtw׃ 14.19  wAtH Hxlkt mqbrk kncr ntOb lbwx Hrgjm mTOnj hrb jwrdj Al-Abnj-bwr kpgr mwbs׃ 14.20  lA-thd Atm bqbwrH kj-Arck xht Omk Hrgt lA-jqrA lOwlm zrO mrOjm׃ 14.21  Hkjnw lbnjw mTbh bOwn Abwtm bl-jqmw wjrxw Arc wmlAw pnj-tbl Orjm׃ 14.22  wqmtj OljHm nAm jHwH cbAwt wHkrtj lbbl xm wxAr wnjn wnkd nAm-jHwH׃ 14.23  wxmtjH lmwrx qpd wAgmj-mjm wTATAtjH bmTATA Hxmd nAm jHwH cbAwt׃ p 14.24  nxbO jHwH cbAwt lAmr Am-lA kAxr dmjtj kn HjtH wkAxr jOctj HjA tqwm׃ 14.25  lxbr Axwr bArcj wOl-Hrj Abwsnw wsr mOljHm Olw wsblw mOl xkmw jswr׃ 14.26  zAt HOcH HjOwcH Ol-kl-HArc wzAt Hjd HnTwjH Ol-kl-Hgwjm׃ 14.27  kj-jHwH cbAwt jOc wmj jpr wjdw HnTwjH wmj jxjbnH׃ p 14.28  bxnt-mwt Hmlk Ahz HjH HmxA HzH׃ 14.29  Al-txmhj plxt klk kj nxbr xbT mkk kj-mxrx nhx jcA cpO wprjw xrp mOwpp׃ 14.30  wrOw bkwrj dljm wAbjwnjm lbTh jrbcw wHmtj brOb xrxk wxArjtk jHrg׃ 14.31  Hjljlj xOr zOqj-Ojr nmwg plxt klk kj mcpwn Oxn bA wAjn bwdd bmwOdjw׃ 14.32  wmH-jOnH mlAkj-gwj kj jHwH jsd cjwn wbH jhsw Onjj Omw׃ s

14.1  Miserebitur enim Dominus Iacob et eliget adhuc de Israel et requiescere eos faciet super humum suam; adiungetur advena ad eos et adhaerebit domui Iacob. 14.2  Et tenebunt eos populi et adducent eos in locum suum; et possidebit eos domus Israel super terram Domini in servos et ancillas; et erunt capientes eos, qui se ceperant, et subicient exactores suos. 14.3  Et erit in die illa: cum requiem dederit tibi Dominus a labore tuo et a concussione tua et a servitute dura, qua ante servisti, 14.4  proferes parabolam istam contra regem Babylonis et dices: “ Quomodo cessavit exactor, quievit oppressio? 14.5  Contrivit Dominus baculum impiorum, virgam dominantium, 14.6  caedentem populos in indignatione plaga sine remissione, subicientem in furore gentes persecutione sine fine. 14.7  Conquievit et siluit omnis terra, gavisa est, et exsultaverunt. 14.8  Abietes quoque laetatae sunt super te, et cedri Libani: “Ex quo dormisti, non ascendit, qui succidat nos”. 14.9  Infernus subter conturbatus est in occursum adventus tui; suscitat tibi umbras, omnes principes terrae surgere fecit de soliis suis, omnes reges nationum. 14.10  Universi respondebunt et dicent tibi: “Et tu vulneratus es sicut nos, nostri similis effectus es”. 14.11  Detracta est ad inferos superbia tua, sonitus nablorum tuorum; subter te sternitur tinea, et operimentum tuum sunt vermes. 14.12  Quomodo cecidisti de caelo, lucifer, fili aurorae? Deiectus es in terram, qui deiciebas gentes, 14.13  qui dicebas in corde tuo: “In caelum conscendam, super astra Dei exaltabo solium meum, sedebo in monte conventus in lateribus aquilonis; 14.14  ascendam super altitudinem nubium, similis ero Altissimo”. 14.15  Verumtamen ad infernum detractus es, in profundum laci. 14.16  Qui te viderint, te intuentur teque prospicient: “Numquid iste est vir, qui conturbavit terram, qui concussit regna, 14.17  qui posuit orbem desertum et urbes eius destruxit, vinctis eius non aperuit carcerem? 14.18  Omnes reges gentium universi dormiunt in gloria, vir in domo sua; 14.19  tu autem proiectus es de sepulcro tuo quasi stirps abominabilis, obvolutus cum his, qui interfecti sunt gladio et descenderunt ad lapides sepulcri, quasi cadaver conculcatum. 14.20  Non habebis consortium cum eis in sepultura; tu enim terram tuam disperdidisti, tu populum tuum occidisti: non vocabitur in aeternum semen malefactorum. 14.21  Praeparate filios eius occisioni ob iniquitatem patrum suorum; ne consurgant, ut hereditent terram, neque impleant faciem orbis civitatum” ”. 14.22  “ Et consurgam contra eos, dicit Dominus exercituum; et perdam Babylonis nomen et reliquias et germen et progeniem, dicit Dominus; 14.23  et ponam eam in possessionem ericii et in paludes aquarum, et scopabo eam in scopa destructionis ”, dicit Dominus exercituum. 14.24  Iuravit Dominus exercituum dicens: “ Profecto, ut putavi, ita erit; et quomodo mente tractavi, sic eveniet. 14.25  Conteram Assyrium in terra mea et in montibus meis conculcabo eum; et auferetur ab eis iugum eius, et onus illius ab umero eorum tolletur ”. 14.26  Hoc consilium, quod initum est super omnem terram, et haec est manus extenta super universas gentes. 14.27  Dominus enim exercituum decrevit, et quis poterit infirmare? Et manus eius extenta, et quis avertet eam? 14.28  In anno, quo mortuus est rex Achaz, factum est oraculum istud: 14.29  “ Ne laeteris, Philisthaea omnis tu, quoniam comminuta est virga percussoris tui; de radice enim colubri egredietur regulus, et semen eius draco volans. 14.30  Et pascentur primogeniti egenorum, et pauperes fiducialiter requiescent; et interire faciam in fame radicem tuam et reliquias tuas interficiam. 14.31  Ulula, porta! Clama, civitas! Contremisce, Philisthaea omnis; ab aquilone enim fumus venit, et non est fugitivus in agminibus eius ”. 14.32  Et quid respondebitur nuntiis gentis? “ Quia Dominus fundavit Sion, et in ipsam confugiunt pauperes populi eius ”.

15.1  Weissagung wider Moab: Über Nacht wird Ar-Moab verwüstet; es ist vertilgt! Über Nacht wird Kir-Moab verwüstet; es ist vertilgt! 15.2  Bait und Dibon steigen zu ihren Höhen hinauf, um zu weinen; Moab heult auf dem Nebo und zu Medeba; auf allen Häuptern sind Glatzen, und alle Bärte sind abgeschnitten. 15.3  Auf ihren Gassen sind sie mit dem Sack umgürtet; auf ihren Dächern und Plätzen heult alles und geht weinend einher. 15.4  Hesbon und Eleale schreien, daß man ihre Stimme bis gen Jahaz hört. Darob werden Moabs Bewaffnete laut schreien, der Mut wird ihnen entsinken. 15.5  Von Herzen jammere ich um Moab; sie fliehen bis nach Zoar, der dreijährigen Kuh, sie steigen weinend hinauf nach Luchit; auf dem Wege nach Horonaim erheben sie ein erschütterndes Geschrei. 15.6  Denn die Quellen von Nimrim sind verschüttet, das Gras ist verdorrt, alles Kraut abgefressen, kein grünes Hälmchen ist mehr da! 15.7  Darum tragen sie den Rest ihrer Habe, was sie noch retten konnten, über den Weidenbach. 15.8  Denn das Geschrei geht im ganzen Land Moab um; ihr Wehklagen reicht bis nach Eglaim, bis zum Brunnen Elim ihr Geheul. 15.9  Denn die Wasser Dimons sind voll Blut; ja, ich verhänge noch mehr über Dimon: über die entronnenen Moabiter kommt ein Löwe, auch über den Rest, der noch im Lande ist.

15.1  τὸ ῥῆμα τὸ κατὰ τῆς μωαβίτιδος νυκτὸς ἀπολεῖται ἡ μωαβῖτις νυκτὸς γὰρ ἀπολεῖται τὸ τεῖχος τῆς μωαβίτιδος 15.2  λυπεῖσθε ἐφ' ἑαυτοῖς ἀπολεῖται γὰρ καὶ δηβων οὗ ὁ βωμὸς ὑμῶν ἐκεῖ ἀναβήσεσθε κλαίειν ἐπὶ ναβαυ τῆς μωαβίτιδος ὀλολύζετε ἐπὶ πάσης κεφαλῆς φαλάκρωμα πάντες βραχίονες κατατετμημένοι 15.3  ἐν ταῖς πλατείαις αὐτῆς περιζώσασθε σάκκους καὶ κόπτεσθε ἐπὶ τῶν δωμάτων αὐτῆς καὶ ἐν ταῖς ῥύμαις αὐτῆς πάντες ὀλολύζετε μετὰ κλαυθμοῦ 15.4  ὅτι κέκραγεν εσεβων καὶ ελεαλη ἕως ιασσα ἠκούσθη ἡ φωνὴ αὐτῶν διὰ τοῦτο ἡ ὀσφὺς τῆς μωαβίτιδος βοᾷ ἡ ψυχὴ αὐτῆς γνώσεται 15.5  ἡ καρδία τῆς μωαβίτιδος βοᾷ ἐν αὐτῇ ἕως σηγωρ δάμαλις γάρ ἐστιν τριετής ἐπὶ δὲ τῆς ἀναβάσεως τῆς λουιθ πρὸς σὲ κλαίοντες ἀναβήσονται τῇ ὁδῷ αρωνιιμ βοᾷ σύντριμμα καὶ σεισμός 15.6  τὸ ὕδωρ τῆς νεμριμ ἔρημον ἔσται καὶ ὁ χόρτος αὐτῆς ἐκλείψει χόρτος γὰρ χλωρὸς οὐκ ἔσται 15.7  μὴ καὶ οὕτως μέλλει σωθῆναι ἐπάξω γὰρ ἐπὶ τὴν φάραγγα ἄραβας καὶ λήμψονται αὐτήν 15.8  συνῆψεν γὰρ ἡ βοὴ τὸ ὅριον τῆς μωαβίτιδος τῆς αγαλλιμ καὶ ὀλολυγμὸς αὐτῆς ἕως τοῦ φρέατος τοῦ αιλιμ 15.9  τὸ δὲ ὕδωρ τὸ ρεμμων πλησθήσεται αἵματος ἐπάξω γὰρ ἐπὶ ρεμμων ἄραβας καὶ ἀρῶ τὸ σπέρμα μωαβ καὶ αριηλ καὶ τὸ κατάλοιπον αδαμα

15.1  to rehma to kata tehs mohabitidos nyktos apoleitai eh mohabitis nyktos gar apoleitai to teichos tehs mohabitidos 15.2  lypeisthe eph' eaytois apoleitai gar kai dehbohn oy o bohmos ymohn ekei anabehsesthe klaiein epi nabay tehs mohabitidos ololyzete epi pasehs kephalehs phalakrohma pantes brachiones katatetmehmenoi 15.3  en tais plateiais aytehs perizohsasthe sakkoys kai koptesthe epi tohn dohmatohn aytehs kai en tais rymais aytehs pantes ololyzete meta klaythmoy 15.4  oti kekragen esebohn kai elealeh eohs iassa ehkoystheh eh phohneh aytohn dia toyto eh osphys tehs mohabitidos boa eh psycheh aytehs gnohsetai 15.5  eh kardia tehs mohabitidos boa en ayteh eohs sehgohr damalis gar estin trietehs epi de tehs anabaseohs tehs loyith pros se klaiontes anabehsontai teh odoh arohniim boa syntrimma kai seismos 15.6  to ydohr tehs nemrim erehmon estai kai o chortos aytehs ekleipsei chortos gar chlohros oyk estai 15.7  meh kai oytohs mellei sohthehnai epaxoh gar epi tehn pharagga arabas kai lehmpsontai aytehn 15.8  synehpsen gar eh boeh to orion tehs mohabitidos tehs agallim kai ololygmos aytehs eohs toy phreatos toy ailim 15.9  to de ydohr to remmohn plehsthehsetai aimatos epaxoh gar epi remmohn arabas kai aroh to sperma mohab kai ariehl kai to kataloipon adama